כ-40 משפחות בתל ערד הציתו את שארית בתיהן ביום שבת האחרון. כמאתיים מתנדבים מכל הנגב הגיעו לסייע לתושבים לארוז את חפציהם. בלילה ישנו התושבים בבית-הספר היסודי.
"הילדים והנשים ישנו בבית הספר. הגברים ישנו באוהל השיג (אוהל מרכזי המשמש לאירוח ומפגש חברתי, י"ש), שעדיין עמד", מספר רשיד א-נבארי. אמנם ההסלמה עם איראן עיכבה אותם מעט, אך הוא כבר קובע: "אנחנו נישאר בין ההריסות, נקים אוהלים על חורבות הבתים שלנו. נישאר כאן עד שיימצא לנו פתרון".
המשפחות, שמיום שני שעבר עסקו בהריסת הבתים, כולן ממשפחת א-נבארי, הן כחמישית מתוך כ-200 משפחות המתגוררות במקום. ביום שישי, בזמן שטרקטורים שהביאו תושבי תל ערד הרסו את הבתים כתב סופיאן א-נבארי: "כאן בתל ערד בניתי את חיי בשתי ידיי. כאן חייתי את החלומות. כל פינה מספרת סיפור, כל קיר הוא זיכרון. פרטים פשוטים, אבל הם היו כל העולם בשבילי. ברגעי ההריסה הלב מלא כאב, אך העין מלאת תקווה ואמונה תחת האל".
המשפחות הגיעו ביוזמת צה"ל, אך מוגדרות פולשות
משפחת א-נבארי הגיעה למקום ב-1952 ביוזמת צה"ל, לאחר ששטחי המחיה שלה ליד לקיה הופקעו. "מאז עד היום אנחנו נמצאים כאן", אומר רשיד. "כל השנים דרשנו שיכירו בכפר שלנו. פעם אחר פעם כמובן דחו את הבקשות שלנו. עד שבשנת 2022 סוף סוף הכירו בתל ערד, אבל בד בבד המדינה הגישה צווים לפינוי דרך בית המשפט, בטענה שאנחנו פלשנו לאדמות מדינה".
ב-2022 החליטה ממשלה ישראל להקים חמישה ישובים באזור (החלטה 1358), ארבעה יועדו לאוכלוסייה יהודית ואחד, מרווה, יועד לבדואים. החלטה זו חודשה בינואר 2026. "אנחנו רוצים לעבור לגור במרווה", אומר א-נבארי, "אבל הם טוענים שזה קטן מדי, זה לא יכול להכיל את כל האוכלוסייה שיש בתל ערד".
התושבים סירבו להצעת המדינה לעבור לישוב המתוכנן מרעית, במרחק כ-2 ק"מ אווירי מתל ערד. "אנחנו נולדנו כאן, גדלנו כאן, אנחנו רוצים להישאר בקהילה שלנו". א-נבארי חושש שהמעבר ליישוב מרעית יפרק את הקהילה. "בית זה לא רק מחסה מהשמש או מהגשם", הוא מוסיף, "בית זה עולם מלא, זה ביטחון, זה חלומות, זה זיכרונות. להרוס לאדם את הבית, זה להרוס לו את החיים".
"המדינה מגדלת כאן דור שלעולם לא יסלח על היחס שהיא נותנת לו"
"המצב קטסטרופה, אנחנו כמו אחרי מלחמה" מתאר א-נבארי. הוא בן 46 ואב לשבעה ילדים. "לקחתי אותם לבית הספר, אבל אחרי כשעתיים הם פשוט חזרו. זה קשה בבית-הספר. כל המשפחות נמצאות כאן. במקום שהילדים ילכו לבית הספר ללמוד, הם עכשיו ילכו לישון בבית הספר. הם עוד לא מעכלים את המצב, שניאלץ להיפרד מהבית שנולדנו וגדלנו בו. לצערי המדינה מגדלת כאן דור, שלעולם לא יסלח על היחס שהיא נותנת לו".
א-נבארי מספר כי כל 3,500 התושבים יידרשו להתפנות מתל ערד. "השבוע זה קרה ל-40 משפחות. חילקו את זה בהדרגה, בפעימות". הוא מזכיר כי הציעו למדינה לעבור לשטח מרווה במגורים זמניים, אך "המדינה בשנתיים, שלוש האחרונות, מעוניינת יותר באכיפה מאשר בהסדרה. הם מעוניינים רק להרוס, הם דוחקים את האנשים לקיר. אני מתאר לעצמי, שבעוד 10-15 שנה, המצב כאן יהיה כמו בשטחים".
א-נבארי מספר כי המדינה דורשת אף לעקור את העצים שנטעו במקום במהלך השנים. "הם לא רוצים בני אדם, לא חיות, לא עצים ולא כלום. רק להרוס. עכשיו תהיינה חורבות, במקום בתים יפים ועצים. זה הנוף שהמדינה רוצה לראות כאן".
