בערב יום הכיפורים 2007, דרס רוכב טרקטורון מהכפר שיבלי את טל זינו בת התשע, בזמן ששהתה בסמוך לבית הכנסת בכפר תבור. אתמול (רביעי) צוין זכרה במסע אופניים משותף של בני נוער מכפר שיבלי ומכפר תבור, בהשתתפות מאות תושבים משני היישובים.
ההתרגשות של כל המשתתפים ניכרה לאורך כל האירוע. חיה זינו, אימה של טל ז"ל, ליוותה את המשתתפים, ובכל תחנה דיברה עם הבאים וסיפרה את סיפורה. תושבי כפר תבור מנציחים את זכרה של טל במסע אופניים שנתי, והשנה, בשיאו של תהליך חינוכי משותף לבני הנוער משני הישובים, התקיים לראשונה מסע אופניים משותף. ההחלטה על כך לא היית קלה לנוגעים בדבר – משפחת זינו ואנשי הצוות החינוכי משתי המועצות.
"המפגש הראשון לקראת האירוע היה הכי מרגש עבורי" סיפרה חיה ל'דבר ראשון' על התהליך שקדם לאירוע, "כשהגעתי למועצה בשיבלי היה לי קשה. ראיתי שם את ראשי המועצות, גם שלנו וגם שלהם, של גליל תחתון, הקאדי של הכפר, מפקד תחנת המשטרה וכל מיני אנשים אחרים, כל החדר היה מלא. הם בעצם חיכו לי וכיבדו אותי מאוד. הכירו בטעות וכמה חבל שזה מה שקרה. כל אחד אמר את דברו וזה היה מרגש שכל אחד דיבר מנקודת מבטו וסיפר איפה הוא היה באותו היום ומה הוא חושב על זה ובאמת המפגש הזה היה מרגש".
ביום ראשון האחרון, הגיע חיה לחטיבת הביניים בשיבלי ושוחחה עם 150 תלמידים על המפגש המתקרב. "דיברתי אליהם כאמא שאיבדה ילדה. והם הקשיבו בקשב רב ומאוד התחברו לסיפור, חלקם אפילו הזילו דמעה ובאו ללחוץ את ידי" תיארה, "ראיתי ילדים שרוצים שינוי, שרוצים משהו אחר, מזה גם התרגשנו מאוד, מהרצון במפגש ובחיים משותפים יחד בין שיבלי לכפר תבור".
רניה פיררה, מנהלת המתנ"ס בשיבלי, סיפרה גם היא בהתרגשות על החודשים שקדמו למסע ועל התהליך החינוכי המשמעותי שעברה יחד עם נוער שיבלי. הרעיון למפגש משותף בין בני הנוער עלה כשנכנסה לתפקיד, ומי שחנכה אותה הייתה רוני קינן מנהלת המתנ"ס ביישוב. לדבריה, כבר בשיחות הראשונות שלהן, הבינו שתיהן כי הן חייבות לפתוח את הדלת להדברות בין בני הנוער. פיררה ציינה כי היה להן חשוב שהמפגשים המשותפים יסמנו כיוון לעבר עתיד משותף.
על העובדה שהנהג הדורס הוא בן הכפר שיבלי, אמרה פיררה כי היא "יודעת שזה קשה לכל הישוב, ובמיוחד למשפחה עצמה (משפחת זינו, מ.ר.) לגשר על זה. למרות שעברו הרבה שנים מאז, זו טראומה". לדבריה, בשיחות ביניהן, הגיעו היא וקינן להבנה כי אחרי עשור, תושבי שתי המועצות "מוכנים ובשלים" למפגש. עם זאת, קשה היה להוציא את היזמה לפועל. "היה לנו חשוב להניע ולשכנע את כולם. מה שסייע זה שבשיבלי התברכנו במנהל מחלקת נוער מכפר תבור, שזה גם חלק מההוויה והשותפות בינינו, ככה אנחנו מחוברים יותר ועכשיו אנחנו מקדמים את הנושא יחד".
אחרי שהמפגשים בין בני הנוער החלו להתקיים, לקח מתנ"ס כפר תבור מה שכינתה פיררה "צעד קדימה", ופנה לחיה זינו. "התברכנו בחיה" אומרת פיררה, "שהיא אישה מאוד מבינה ואישה מאוד יקרה לנו, שנתנה את הכל עבור הערכים והנושאים של החיים יחד והמפגשים".
הרעיון לקיים מסע אופניים משותף עלה תוך כדי המפגשים בין בני הנוער, אך פיררה הדגישה כי לעמדתה לא מספיק לדבר רק על ההנצחה, אלא יש צורך לדבר על הטמעת ערכים של שותפות. "הדור הצעיר הוא העתיד" הסבירה, "והאירוע אתמול היה מאוד מיוחד כי נפתחה פה דלת לעתיד יותר טוב ויותר בריא מכל הבחינות – חברתית ואנושית".
"לא נהיה חברה מתוקנת במאה אחוז" הוסיפה, "אבל אנחנו שואפים לשם, ואנחנו עושים זאת דרך הנערים. הם יושבים ביחד, משחקים ביחד והם אותו הדבר. אנחנו המבוגרים צריכים לתמוך, לפתוח את הדלת, להגיד 'ככה אנחנו רוצים עתיד יותר טוב'".
בטקס שנעל את מסע האופניים, אמרה חיה זינו כי "לפעמים החיים מובילים אותנו למקומות בהם צריך רק לסלול את הדרך – והיא הופכת לדרך המלך. הגורל הוא זה שבוחר אותנו, אבל ההחלטה על ההמשך היא בידנו… לי היה ברור שאם יצא משהו טוב מכל הדבר הזה אני בפנים, והיום אנחנו כאן לאחר המסע המשותף, ואני מאמינה שאנחנו, כבני אדם, רוצים להמשיך את החיים בדו קיום שאינו מובן מאליו. אנחנו חיים זה לצד זה לרגלי התבור המרשים הזה, עובדים יחד, מבלים יחד, ועכשיו גם כואבים יחד".
