בישראל חסרים 3,500 מקומות כליאה לאסירים ביטחוניים, כך לפי דו"ח חדש שמפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה. לפי הדו"ח, המחסור הביא לשחרור של 19 לוחמים בלתי חוקיים שהיו אמורים להישאר במעצר, בהם מנהל בית החולים שיפא בעזה, וכן לתת ביצוע של מאסרים ביו"ש.
לפי הדו"ח בשב"ס כלואים 10,000 אסירים ביטחוניים (מתוך 23 אלף אסירים סה"כ), ובמתקני צה"ל כלואים 2,366 אסירים ביטחוניים (כל הנתונים בדו"ח נכונים לינואר פברואר של השנה שעברה). כ-4,800 מבין האסירים הביטחוניים נתפסו במהלך מלחמת חרבות ברזל.
ישראל הייתה במשבר כליאה עוד לפני מלחמת חרבות ברזל, עם 1,700 כלואים מעל לתקן. באותה התקופה הצעד שננקט בניסיון לפתרון המשבר היה ציפוף האסירים במבנים הקיימים, ולא בנייה של מבנים חדשים – זאת למרות שבשב"ס ובמשרד לביטחון לאומי ידעו שאם תפרוץ מלחמה, תהיה עליית ניכרת במספר הכלואים. גם צה"ל לא נערך להקמת מתקני כליאה לזמן ארוך.
לגידול במספר האסירים הייתה השפעה על התנאים בבתי הכלא ועל העומס על הסוהרים, והוא אף פגע בביטחון הלאומי. לפי הדו"ח, ביולי 2024 שוחררו לוחמים בלתי חוקיים, בהם מנהל בית החולים שיפא שממנו התנהלה פעילות טרור. לפי שב"כ, מדובר באסירים שנמצאים ברשימה של "אנשים מהם נשקף סיכון".
בנוסף, בשב"כ הצביעו על כך שהצפיפות בבתי הכלא גורמת לפגיעה ניכרת ביכולת הארגון לבצע מעצרים. בפועל, בוטלו מעצרים מתוכננים, ותוכנן מראש מספר מעצרים קטן יותר.
צה"ל: "נדרשנו להיערך להחזקת עצורים ביטחוניים לזמן קצר בלבד"
תגובת צה"ל לדו"ח: "שירות בתי הסוהר הוגדר על ידי הדרג המדיני כארגון הכליאה הלאומי, ובהתאם לכך הוא נושא באחריות המלאה על כליאה ממושכת של עצורים ואסירים ביטחוניים. בניגוד לנטען בדו"ח, צה"ל נדרש בפקודות הצבא ובאמנה שגובשה יחד עם שירות בתי הסוהר להיערך להחזקת עצורים ביטחוניים לזמן קצר בלבד, ובשום שלב לא קיבל הנחייה אחרת.
"למרות שהתחום אינו מצוי באחריותו, על רקע היקף העצורים חסר התקדים עם פרוץ המלחמה ומצוקת מקומות הכליאה בשב"ס, צה"ל השקיע משאבים רבים בהקצאת כוח אדם ייעודי לכליאה ובהקמת תשתיות כליאה. מתקני הכליאה הצבאיים שהוקמו נועדו לכליאה ראשונית ולצורכי מיון וחקירות מודיעין. בפועל, לאור הפער ביכולות ההכלה של שב"ס, שימשו למעצרים לפרקי זמן ארוכים".
