אחד מכל שלושה עובדים ערבים אינו מרגיש מוכל (Included) במקום העבודה, כך עולה מהמחקר השנתי של מיזם קו אימפקט ומרכז אקורד. עם זאת, המחקר מלמד כי פרקטיקות יזומות מצד המעסיק לקידום גיוון והכלה מעלות באופן משמעותי את רמת ההכלה שחשים עובדים ערבים.
המחקר נערך בקרב 616 עובדים ומנהלים, מהם 409 יהודים (שמחציתם עובדים ומחציתם מנהלים) ו-207 ערבים (ש-39% מהם מנהלים). המחקר ביקש לבחון את מידת ההכלה שהם מרגישים במקום העבודה דרך ארבעה היבטים: שייכות, קול, הוגנות וסובלנות. התוצאה המשוקללת העלתה כי בעוד ש-84% מהיהודים מרגישים מוכלים במקום העבודה, רק 66% מהערבים חשו כך.
הפערים המשמעותיים ביותר בין יהודים וערבים נרשמו באשר לתחושת ה"קול" במקום העבודה, שאותה 81% מהיהודים מרגישים לעומת 56% בלבד מהעובדים הערבים. פער דומה נמצא ביחס לתחושת ההוגנות במקום העבודה, שאותה מרגישים 81% מהיהודים אך רק 59% מהערבים. במדדי השייכות והסובלנות נרשמה תחושה חיובית בקרב 76% מהערבים, לעומת 86% ו-88% בקרב היהודים (בהתאמה).
חריג בנוף: ענף הבריאות
עובדים יהודים מרגישים יותר מוכלים במקומות העבודה בכלל ענפי המשק, למעט חריג בולט אחד: ענף הבריאות, שבו עובדים ערבים מרגישים מעט יותר מוכלים מעובדים יהודים.
פערי תחושת ההכלה דומים נרשמו בקרב גברים ונשים. בקרב מנהלים הפערים היו נמוכים מעט מאשר בקרב עובדים זוטרים, אך הם עדיין קיימים. בנוסף, בקרב שתי קבוצות האוכלוסייה נרשמה רמת אמון נמוכה כלפי הקבוצה השנייה – 52% בקרב יהודים כלפי ערבים, ו-53% בקרב ערבים כלפי יהודים. למרות זאת, העמדות כלפי עבודה משותפת היו קרובות וחיוביות: 63% תמיכה בעבודה משותפת בקרב ערבים ו-64% בקרב יהודים.
משתלם לעסקים: הזינוק במחויבות הארגונית
המחקר מצביע על המשמעות האדירה של מדיניות המעסיק באשר לתחושת ההכלה או היעדר ההכלה של העובדים הערבים. בארגונים שאינם מפעילים פרקטיקות לקידום גיוון והכלה – רק 43% מהעובדים הערבים מרגישים מוכלים. לעומת זאת, בארגונים שכן מפעילים פרקטיקות כאלה, הנתון מזנק ל-73%.
מגמה דומה נרשמת גם בקרב יהודים: תחושת ההכלה גוברת מ-66% בארגונים שאינם מפעילים פרקטיקות גיוון והכלה, ל-89% בארגונים שכן. חוויות משותפות, מדיניות ונהלים ארגוניים ברורים, וכן סדנאות והכשרות, נמצאו ככלים היעילים ביותר לשיפור תחושת ההכלה והעמדות כלפי עבודה משותפת, והם מצמצמים את הפער בין יהודים וערבים. נמצא גם כי שימוש במספר פרקטיקות במקביל מביא לתוצאות טובות יותר משימוש בפרקטיקה אחת בלבד.
המחקר מציג קשר ישיר בין גיוון והכלה לבין ביצועים ארגוניים עסקיים: בארגונים המיישמים פרקטיקות גיוון והכלה נרשמה עלייה של 36% במחויבות הארגונית בקרב עובדים ערבים, ותפיסת היעילות הארגונית שלהם זינקה מ-28% ל-72%. גם בקרב עובדים יהודים נרשמה עלייה משמעותית מ-53% ל-71% בתפיסת היעילות של ארגונים המיישמים פרקטיקות אלו, ומ-64% ל-82% במחויבות הארגונית. ממצאי המחקר מראים כי בארגונים הפועלים אקטיבית לעידוד עבודה משותפת, העובדים חווים שביעות רצון גבוהה יותר, שואפים להישאר בארגון לטווח ארוך וממליצים עליו לחבריהם.
שאדי חדאד, מנכ"ל קו אימפקט: "המחקר מוכיח שגיוון והכלה אינם רק ערכים חשובים, אלא כלים ניהוליים עם יכולת השפעה ממשית. ארגונים שמייצרים מפגש איכותי, תחושת שייכות ויחסי אמון בין עובדים יהודים וערבים מחזקים את הלכידות הפנימית שלהם, משפרים את יכולת שיתוף הפעולה ומייצרים סביבת עבודה חזקה יותר. במציאות הישראלית של היום, למעסיקים יש כוח והשפעה שחורגים מגבולות הארגון – הם יכולים להיות מנוע משמעותי לחיזוק החוסן החברתי והכלכלי לצד יצירת ערך ויתרון עסקי".
עינת לוי, מנהלת תחום תעסוקה במרכז אקורד באוניברסיטה העברית: "המשימה של עולם העבודה להביא אנשים מקבוצות שונות לעבוד יחד חשובה כיום יותר מתמיד, אך היא עשויה להיות מורכבת במיוחד כשמדובר ביהודים וערבים. המחקר החדש שלנו הופך את המשימה הזו לפשוטה ואפקטיבית בהרבה עבור הנהלות, ארגונים וצוותי משאבי אנוש. הוא לא רק מספק נתונים מפורטים על הזיקה בין הפעולות הארגוניות לחוויית העובד, אלא גם מוכיח שחור על גבי לבן כי ניהול נכון של מערכות היחסים מוביל את הארגון להצלחה עסקית".
קו אימפקט הוא מיזם לשילוב החברה הערבית בתעסוקה, בחברה ובכלכלה, באמצעות יצירת שותפויות במגזר העסקי, הציבורי והשלישי. מרכז אקורד הוא מרכז לפסיכולוגיה חברתית הפועל באוניברסיטה העברית לקידום יחסים שוויוניים, סובלניים ומכבדים בין הקבוצות החברתיות בישראל.
