רגע לפני הקיץ, בענף המנגו מדווחים על נזקים כבדים לגידולים וירידה משמעותית ביבול הצפוי. על פי הערכות בענף צפויה ירידה של כ-70% בהיקף התוצרת השנה, לכ-35 אלף טון בסך הכל. לפי הערכה ראשונית של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, היקף הפיצויים למגדלי המנגו בגין הנזקים צפוי להגיע לפי שלושה מהפיצוי השנתי הממוצע בעשור האחרון.

מטעי המנגו בצפון הארץ, שמניבים כ-85,000 טונות בממוצע בשנה, ספגו השנה מכה קשה כתוצאה משתי תופעות קיצון: התפשטות יוצאת דופן של מחלת "עיוות תפרחות",  ושינויי מזג אוויר קיצוניים בחודש מרץ, שהיה חם ויבש מהרגיל.

המחלה פגעה בעיקר ביבולים מזן קיט

תופעת "עיוות תפרחות" בעצי המנגו היא שגרתית ומצריכה טיפול. מדובר במחלה הרסנית שנגרמת על ידי פטרייה וגורמת להתפתחות תפרחות מעוותות, צפופות ודחוסות בגוון צהבהב-ירקרק, שלא מניבות פרי.

לדברי אלקנה בן ישר, יו"ר שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים, מדובר בתופעה מוכרת בארץ ובעולם, שהתפרצה במטעי המנגו בצורה חריגה בהרבה מאוד מטעים השנה. מטעי המנגו בישראל משתרעים על פני כ-24,000 דונם, שמרביתם ממוקמים באזור עוטף כנרת: עמק הירדן והגליל התחתון. בן-ישר אמר שהמחלה פגעה בעיקר ביבולים מזן קיט.

אך נזקי המחלה, שהיו רחבי היקף השנה, הוסיף בן ישר, הם הבעיה הקטנה של המגדלים, לעומת נזקי מזג האוויר ושינויי האקלים. עונת האביב של שנת 2026 התאפיינה במזג אוויר הפכפך: פברואר היה חם ויבש מהרגיל, מרץ קריר במיוחד וגשום בצפון, ובאפריל היה קריר מהרגיל, ירדו גשמים עזים ואירועו שיטפונות בדרום ובמזרח הארץ.

לדבריו, "אלפי דונמים בחלק גדול מהמטעים לא נכנסו לפריחה, ורוב העצים שהיתה בהם פריחה תקינה, לא הצליחו להגיע לחנטה, השלב שבו הפרחים מופרים והופכים לפירות, כי מזג האוויר הקר והגשום לא אפשר חנטה תקינה. יש מטעים שלמים שבכלל לא ייכנסו לקטיף".

לפי הערכה ראשונית של מגדלי המנגו ומדריכי הגידול, הירידה בכמות היבול באזור סובב כינרת תגיע השנה, כאמור, לכ-70% מהיבול הצפוי, שיעמוד השנה על כ-25 אלף טון בבאזור סובב הכינתר ו-35 אלף טון בכל הארץ. מדובר בצניחה בכמות היבול הארצי של מנגו מכ-85,000 טונות בשנה שעברה לכ-35,000 טונות השנה.

הירידה ביבול מתלווה לטלטלה שחווה שיווק המנגו הישראלי בשנה שעברה, כאשר ייצוא המנגו הישראלי לאירופה נפגע ב"תאונת שרשרת" כתוצאה ממדיניות המכסים של הנשיא האמריקני טראמפ. העלאת המכסים בארה"ב על מנגו ברזילאי דחקה את המגדלים הברזילאים להסיט את היבול שלהם לאירופה. באירופה העדיפו את המנגו הברזילאי באיכות בינונית והזול, מכורח הנסיבות, על פני היבול האיכותי מישראל. במקביל, התמשכות מלחמת חרבות ברזל הותירה את השוק העזתי חסום ומנעה שיווק שבשנים רגילות היה שסתום אפקטיבי לעודפים בשוק המקומי.

אם לא די בכך, גל חום גרם להבשלה מהירה של הרבה פרי בבת אחת, שיצרה עלייה מהירה ולא מתוכננת בהיצע. המגדלים הישראלים נותרו עם כמות מאוד גדולה של פרי שיועד לייצוא והשוק המקומי הוצף.

"ברור שנייצא פחות כי יהיה פחות פרי, אבל בשוק המקומי יהיו מחירים טובים", אומר בן ישר. "למזלם של המגדלים, שבדרך כלל נסמכים על ייצוא, הפגיעה הכלכלית לא תהיה חמורה כפי שיכלה להיות בשנה רגילה, הודות לצניחה בשער היורו שגורמת למחיר באירופה להיות לא אטרקטיבי".

"אולי חלק מהיצואנים ירצו לשמור על הלקוחות שלהם באירופה וייצאו חלק מהיבול, אבל רוב היבול השנה יספק את השוק המקומי, כך שלא צפוי מחסור לצרכנים בישראל. אני קורא למשווקים והמגדלים לנהל את השיווק בשום-שכל כדי שהפרי שיגיע לשוק יהיה באיכות הטובה, ויקבל את המחיר האופטימלי למגדלים ולצרכנים".

בקנט, שמבטחת את החקלאים כנגד נזקי טבע, אמרו שתופעה של פגיעה בחנטה מתרחשת בכל שנה, ומכוסה בביטוח של החברה, אולם השנה מדובר בפגיעה רחבה ובמטעים שלמים של עצים ריקים מפרי. מהערכה ראשונית של קנט עולה שהחברה צפויה לפצות את מגדלי המנגו על הפחיתה ביבול בכ-15 מיליון שקלים. לעומת הממוצע בעשור האחרון – כ-4.5 מיליון שקלים.