עשירי העולם שטסים ממקום למקום במטוסים פרטיים, נופשים על יאכטות ענק וצורכים ללא גבול, תורמים למשבר האקלים באורח חייהם הראוותני והבזבזני, אך על פי מחקר חדש, האשמה אינה רק סגנון החיים אלא גם חשבון הבנק שלהם.
על פי דיווח ב'גרדיאן', עשירי העולם אחראים לחלק גדול יחסית מגזי החממה שמחממים את כדור הארץ, עקב הבעלות שלהם על חברות ונכסים מוחשיים ופיננסיים – מיצרניות נפט לחברות נדל"ן. האחוזון העליון של המגה-עשירים, באמצעות מניותיהם וההשקעות שהם עושים, שולטים ברבע מכלל הפליטות הגלובליות השנתיות.
ארגון גרינפיס חישב את "חוב האקלים" של אנשים יקרים אלה על ידי כך שהצמיד לכל אחד את הנזק שהנכסים שבבעלותו גרמו לאקלים. על פי החישוב, האנשים העשירים ביותר בעולם גורמים לנזק בסך כטריליון דולר בשנה לאקלים.
קלרה תומפסון, מנהלת קמפיין בגרינפיס אינטרנשיונל, אמרה לעיתון: "בתקופה שבה אנשים מתמודדים עם עלייה בחשבונות החשמל, עלייה ביוקר המחיה והשפעות הולכות וגדלות של שינוי האקלים, רבים שואלים מדוע משקיבית רגילים צריכים לשאת חלק כל כך גדול מהנטל, בזמן שחלק מהאנשים העשירים ביותר בעולם ממשיכים להרוויח מתעשיות שמתדלקות את המשבר".
אחוזון העליון של העשירים אחראי לכ-40% מהפליטות
הארגון מעריך כי האחוזון העליון של העשירים אחראי לכ-40% מהפליטות שקשורות לנכסים שנמצאים בבעלות בני אדם – כלומר, הפליטות שמיוצרות על ידי עסקים ומזוהים עם נכסים פיננסיים ופיזיים שנמצאים בבעלות פרטית – שאחראים בסך הכול על 60% מהפליטות הגלובליות. בקבוצה הזאת, העשירון העליון של העשירים ביותר אחראים ל-17% מהפליטות שמיוצרות מנכסים בבעלות פרטית. עשירי האלפיון העליון אחראים ל-9% מהפליטות.
האחוזון העליון מורכב מאנשים בעלי הון בשווי שני מיליון דולר ויותר; העשירון העליון של העשירים מחזיק בהון של 7 מיליון דולר ומעלה; עשירי האלפיון העליון מחזיקים בהון בשווי 38 מיליון דולר ויותר. לשם השוואה, המחצית התחתונה של האוכלוסייה העולמית לפי שווי הון אחראית ל-3% בלבד מפליטות הפחמן שנוצרות מנכסים שבבעלותם.
דרך אחת להתמודד עם חוסר האיזון היא באמצעות מס עושר
"לא מדובר רק במטוסים פרטיים ואורח חיים ראוותני. כשמדובר בזיהום של המגה-עשירים, הבעלות על הנכסים חשובה יותר מהצריכה הבזבזנית. חלק גדול של הפליטות מזוהה עם הבעלות על נכסים והשקעות עשירי פחמן", אמרה תומפסון. "במשך שנים, מדיניות האקלים התמקדה בצרכנים. אך מהממצאים שלנו עולה כי אנחנו צריכים להקדיש יותר תשומת לב למה שנמצא בבעלות של אנשים ולהשקעות שלהם".
דרך אחת להתמודד עם חוסר האיזון, לדבריה, היא באמצעות מס עושר: "מדובר באחריות. אם נכסים שאלה שתורמים הכי הרבה לבעיה צריכים לתרום יותר כדי לתקן אותה, הגיוני שנשאל האם העקרון הזה צריך להיות מיושם גם על עושר קיצוני".
על פי ה'גרדיאן' הבנקים הגדולים ומשקיעות פיננסיות אחרות הזרימו בשנה שעברה 900 מיליארד דולר לתעשיית דלקי המאובנים, למרות הבטחות שנעשו לפני חמש שנים על ידי רבים להגביל את ההשקעות האלה.
בשבוע שעבר, הכלכלן תומא פיקטי פרסם את דו"ח האי שוויון העולמי ל-2026, שהראה כיצד העולם יוכל לחיות בצורה שוויונית במסגרת מהמשאבים המתכלים של הכדור – אם על ההון של העשירים היה מוטלים מיסים ועניי העולם היו יכולים לשמור נתח גדול יותר של תוצרתם.
