מכרז לתפקיד בכיר במשרד ראש הממשלה הסתיים בפסילת כל המועמדים לתפקיד, באופן שמעלה חשש ממינוי פוליטי – כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי 'דבר'. מהמסמכים עולה כי במכרז לתפקיד מנהל אגף בכיר דוברות, תקשורת והסברה במשרד נפסלו מועמדים מוכשרים ומנוסים מתוך שירות המדינה, שזכו לציונים גבוהים, ללא נימוקים ברורים.

עוד עולה כי בהליך המיון ניתן משקל יתר לתחום ההסברה הבינלאומית, למרות שמרבית עבודת האגף היא פנים-ישראלית. באופן חריג, אחת מחברות ועדת הבוחנים טוענת שחברי הוועדה הגיעו מראש במטרה לפסול את כולם – טענה שמוכחשת בתוקף על ידי יו"ר הוועדה.

המועמדים מתוך שירות המדינה נפסלו ללא נימוק

אגף הדוברות במשרד ראש הממשלה אחראי על הקשר של המשרד ויחידותיו עם כלי התקשורת בישראל ובחו"ל, על הנוכחות הדיגיטלית ברשתות החברתיות ועל ניהול קמפיינים פרסומיים. האגף נמצא כבר מספר שנים באיוש חסר, וכיום עובדים בו שני דוברים בלבד במשרה מלאה, אחד מהם במשרת אמון שיכולה להסתיים במקרה שהממשלה תתחלף. יתר הדוברים באגף מועסקים במשרות חלקיות, במשרות סטודנט, וחלקם כלל אינו מועסק דרך האגף עצמו, אלא בלשכת ראש הממשלה, או במפלגת הליכוד. תפקיד ראש האגף אינו מאויש כבר מספר שנים, וסמכויותיו ניתנו בכל פעם לדוברים אחרים שעבדו תחת ראש הממשלה.

האגף פועל תחת מערך ההסברה הלאומי, בראשות השרה לשעבר ציפי חוטובלי, וכולל גם את מטה ההסברה הלאומי, וחלקים מלשכת העיתונות הממשלתית. חוטובלי מונתה לתפקיד לפני מספר חודשים, אחרי שלוש וחצי שנים שהתפקיד לא אויש – למרות שהצורך בו רק התעצם בשל טבח 7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל, המלחמות עם איראן והאתגרים האדירים שנוצרו לישראל בזירה הבינלאומית בעקבותיהם.

המכרז לתפקיד מנהל אגף הדוברות פורסם ב-5 במרץ השנה, והוגדר כ'מכרז בינמשרדי', כלומר, מכרז שפתוח לעובדי מדינה בלבד. בסוף מאי האחרון הגיעו שישה מועמדים, עובדי מדינה שעברו את הסינון הראשוני במכרז, לוועדת הבוחנים. חלקם דוברים מנוסים בגופי ממשלה, חלקם בעלי ניסיון בעבודה באנגלית ובתקשורת. הדמות הבכירה שישבה בוועדת הבוחנים והובילה את הראיונות, על אף שלא הוגדרה כיושבת ראש הוועדה, היא ראשת מערך ההסברה הלאומי החדשה, ציפי חוטובלי. בסופו של דבר, כל ששת המועמדים התבשרו שלא התקבלו לתפקיד; חלקם, לפי עדויות ומסמכים שהגיעו לידי 'דבר', גם ללא שום נימוק לדחייה.

המסמכים מספקים הצצה נדירה לאופן שבו התנהל ההליך מאחורי דלתות ועדת הבוחנים: האחד מצביע על מועמד שקיבל ציון גבוה במיוחד ובכל זאת לא נבחר; השני מתאר טענה של חברת הוועדה, לפיה פסילת כל המועמדים הייתה היעד מראש. גורמים שנכחו בחדר הוועדה, וגורמים שמכירים היטב את התחום אך חוששים להיחשף, אומרים ל'דבר' שהוועדה הייתה יכולה לקדם לפחות אחד מהמועמדים, אך בחרה שלא לעשות זאת.

"עדיף שתשתוק"

לפי אחד המסמכים, אחד המועמדים קיבל ציון גבוה במיוחד ביחס לשאר המועמדים, ובכל זאת לא נבחר. למרות שנכלל ברשימת המובילים, השדה של 'הערות נוספות' נותר ריק, ללא שום נימוק לפסילה. לדברי המועמד, שבעצמו משתתף מדי פעם כחבר בוועדות בוחנים, כאשר ביקש להבין מדוע נפסל, התשובה שקיבל הייתה: “'עדיף שתשתוק', במילים האלה”. המועמד סירב לחשוף מי היה הגורם שאמר לו את הדברים ולכן לא היה ניתן לבקש תגובה על כך.

"זה בעיקר עצוב, שככה מתייחסים לשירות המדינה", אומר המועמד. "הם עברו על כמה חוקים בוועדה הזו. ההליך הזה צריך להיפסל".

טענות לפסילה מכוונת של כלל המועמדים

במסמך פנימי נוסף כותבת אחת מחברות ועדת הבוחנים כי "מראש חברי הוועדה הגיעו לפסול את כל המועמדים ולצאת למכרז חיצוני" ומגדירה זאת כ"התנהגות פסולה" ו"לא מקובלת". לפי המסמך, יו"ר הוועדה, סמנכ"ל משרד החוץ ליאור חייט, לא היה מעוניין לשמוע דעות הסותרות את ההחלטה לפסול את כל המועמדים. חייט עצמו הכחיש את הדברים (התגובה המלאה בסוף הכתבה).

המועמדים ששוחחו עם 'דבר' אמרו כי הוועדה התנהלה בצורה מסודרת, ולכל אחד ניתן די זמן להתראיין ולדבר. עם זאת, לדבריהם, הסימולציה והשאלות התאימו יותר לתפקיד דוברות במטה ההסברה הלאומי מאשר לתפקיד באגף הדוברות של משרד ראש הממשלה. מדובר בשני תפקידים נפרדים תחת אותו מערך: האחד אמור לעסוק בתכלול הדוברות של משרד ראש הממשלה ויחידותיו, והשני בדוברות והסברה בזירה רחבה ובינלאומית יותר. בוועדה הזו, לפי העדויות, הגבול ביניהם היטשטש — וחוטובלי הייתה הדמות המרכזית מטעם המשרד בחדר, ולא מנכ"לית משרד ראש הממשלה, דרורית שטיינמץ, שגם היא בעלת ממשק עבודה צמוד עם האגף.

לפי חלק מהגורמים ששוחחו עם 'דבר', גם שאלות הראיון עצמן כוונו יותר להסברה בינלאומית מאשר לדוברות משרדית, ובוועדה אף עלתה, לדבריהם, דרישה לידיעת אנגלית “אמריקאית”, שלדבריהם לא הופיעה במכרז המקורי.

המכרז הופך לפומבי, עם דרישות חדשות וחריגות

בראשון השבוע, ימים ספורים לאחר פסילת המועמדים, פורסם מכרז פומבי לתפקיד ראש האגף, שפתוח גם למועמדים מחוץ לשירות המדינה. בניגוד למכרז המקורי, המכרז הפנימי הציב קריטריונים חריגים, שקובעים 53% מהציון על ידי ניסיון בינלאומי ואנגלית כשפת אם. לפי חוטובלי, ישנו צוות מקצועי לקביעת הקריטריונים. עם זאת, בתגובה לפניית 'דבר', לא הוסבר מה הסיבה לשינוי הקריטריונים בין המכרז הפנימי למכרז הפומבי.

לפי המכרז הפומבי, שלב המיון המקדים מעניק משקל חריג לפרופיל בינלאומי: עד 30% מהניקוד לניסיון בניהול תקשורת והסברה בזירה הבינלאומית, ועד 23% נוספים לאנגלית ברמת שפת אם. לצד זאת, ניתן ניקוד גם לניסיון בניהול משברים ולניסיון רחב בדוברות, תקשורת, הסברה או דיגיטל. המשמעות היא שמועמד בעל ניסיון בינלאומי ואנגלית ברמת שפת אם עשוי לקבל יתרון משמעותי בקבלה לדוברות המשרד, על פני מועמד בעל ניסיון ארוך בדוברות המכוונת לציבור הישראלי.

סעיף מתוך המכרז הפומבי לראש אגף דוברות משרד ראש הממשלה

המעבר למכרז פומבי אינו טכני בלבד. מכרז בין־משרדי נועד לתת לעובדי מדינה שמכירים את השירות הציבורי הזדמנות להתקדם בתוכו ולא לעזוב; מכרז פומבי פותח את הדלת למועמדים מבחוץ. אם גם שם לא יימצא מועמד מתאים, יוכל המשרד לטעון שמיצה את המסלולים המקובלים, ולבקש פטור ממכרז. כך יכול הליך שנראה פורמלית תקין להפוך למסלול שמסלק מהדרך מועמדים מתוך השירות הציבורי וסולל דרך למינוי אישי.

רגע לפני הבחירות: לחץ לאיוש תפקידים בכירים על ידי אנשים מחוץ למערכת

חוטובלי, אשת ליכוד ותיקה ומקורבת לראש הממשלה בנימין נתניהו, כיהנה כסגנית שר החוץ ב-2015-2020, כשנתניהו עמד בראש המשרד במקביל לכהונתו כראש הממשלה. ב־2020 מינה אותה נתניהו לשגרירת ישראל בבריטניה, תפקיד שבו כיהנה עד ספטמבר האחרון. מאז שנכנסה לתפקיד ראש מערך ההסברה באפריל האחרון, נראה שהיא פועלת במרץ כדי למנות למערך גורמים בכירים מחוץ למערכת, תוך השארת בכירים בעלי ניסיון בחוץ, לקראת מה שנראה כפתח למינויים אישיים.

דוברות ראש הממשלה נמצאת כאמור כבר מספר שנים באיוש חסר, אך המצב הזה הוא חלק מבעיה רחבה יותר: לפי "כלכליסט", כמחצית מהתקנים במערך ההסברה הלאומי אינם מאוישים, בהם של 6 מנהלי אגפים. תחת מערך הסברה פועלים מטה ההסברה הלאומי, שמחזיק 18 תקנים, מרביתם לא מאוישים; דוברות ראש הממשלה, שם מועסקים רק שני דוברים בתקן; ולשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) שכרגע פועלת ללא מנהל.

גם כעת נראה שאין רצון למנות דוברים מקצועיים מתוך שירות המדינה, אלא לסלול את הדרך למינויים אישיים או למכרזים מיוחדים, שלפי חלק מההערכות של גורמים ששוחחו עם 'דבר', מדובר במכרזים "תפורים". וכך, מינויים לתפקידים חשובים שלא התבצעו מאז תחילת ימיה של הממשלה עשויים להתבצע כעת במהירות, חלקם במסלולים חריגים, לפני תקופת בחירות שבה קשה יותר לאשר מינויי קבע.

בראשון השבוע, הממשלה כבר אישרה פטור חד־פעמי ממכרז לתפקיד מנהל מטה ההסברה הלאומי מבלי שקדם לכך מכרז, אלא רק לאחר אישור הפטור. אף שהממשלה רשאית לבקש פטור גם בלי שמכרז קודם נכשל, מדובר בחריג לכלל שלפיו משרות בשירות המדינה מאוישות במכרז, ולכן נדרשים לו אישור והצדקה. יש לציין כי גם מינוי בפטור ממכרז עדיין מאפשר לכל אדם החפץ בכך להגיש מועמדות לתפקיד ודרישות הסף המחייבות עדיין תקפות, אך הליך הבחירה הוא מהיר יותר ואינו מחויב בשקיפות כמו במכרז רגיל – מה שפותח פתח לקבלת מועמד המועדף על הגורמים הממנים.

למרות שראש הממשלה בנימין נתניהו התעכב במשך שלוש וחצי שנים במינוי מנהל למטה ההסברה הלאומי, בבקשה לממשלה לאשר פטור ממכרז הוא כותב כי מדובר בצורך דחוף: "עם הקמתו המחודשת של מערך ההסברה הלאומי וההיערכות לתכלול פעולות ההסברה של ישראל בזירות השונות, עלה צורך מיידי ודחוף לאיוש משרת מנהל ההסברה הלאומי המהווה תפקיד מפתח בניהול, בהובלה ובבניית המערך והבטחת רציפות תפקודית וניהולית של היחידה".

לצד מכרז אגף הדוברות, דווח בחדשות 12 כי נתניהו מבקש למנות את דובר הליכוד לשעבר אלי חזן לראש לשכת העיתונות הממשלתית, גוף נוסף תחת מערך ההסברה הלאומי. גם לתפקיד זה מתנהל כעת מכרז פומבי, אף שלפי התקשי״ר משרות בשירות המדינה אמורות ככלל להתפרסם תחילה במכרז פנימי או בין־משרדי; גורמים המעורים בהליכי המינוי מעריכים כי אם לא ייבחר מועמד, עשויה הממשלה לבקש גם כאן פטור ממכרז.

וכך, דווקא עכשיו, לקראת סוף כהונת הממשלה ואחרי 3 וחצי שנים שבהן מערך ההסברה לא אויש במלואו, נראה שאצה הדרך לאיוש תפקידי המפתח בו. אלה מינויים קבועים לשש שנים, שיישארו במקומם גם אם הממשלה תתחלף, ולכן השאלה אינה רק מי ימונה, אלא האם הדרך לשם הייתה פתוחה, תחרותית ושוויונית, או שסומנה מראש.

תגובת מערך ההסברה הלאומי: "הוועדה החליטה כי איש מן המועמדים אינו עומד בתנאים הנדרשים באופן מלא"

ממערך ההסברה נמסר בתגובה: "הוועדה קיימה ראיונות עם כלל המועמדים לתפקיד, ולאחר מכן התקיים דיון מעמיק בין חברי הוועדה. הוועדה החליטה כי איש מן המועמדים אינו עומד בתנאים הנדרשים באופן מלא. בנוגע לאיוש משרת מנהל מטה ההסברה, מדובר בצורך חיוני ודחוף לאור העובדה כי נדרש לבנות תשתית ניהולית שתאפשר למטה לפעול בצורה מיטבית".

מנציבות שירות המדינה נמסר: "ועדת הבוחנים התכנסה וברוב קולות סברה כי אף לא אחד מבין המועמדים מתאים לתפקיד המוכרז. לגבי ההליך הפומבי – תנאי הסף לא השתנו. נקבעו תנאים נוספים לסינון חלף הליך מיון, בהתאם לפרופיל התפקיד במשרד ראש הממשלה".

מסמנכ"ל משרד החוץ, ליאור חייט, שעמד בראש ועדת הבוחנים, בתגובה לטענה לפיה ההחלטה לפסול את המועמדים התקבלה מראש: "מדובר בהאשמה שקרית. השתתפתי בראיונות של כל המועמדים בצורה פתוחה לחלוטין ורק לאחר הראיונות הוחלט שאף אחד מהם לא מתאים לתפקיד במערך ההסברה הלאומי".