הצעת חוק המינויים של ח"כ שלום דנינו (ליכוד) עברה בקריאה טרומית בכנסת. הצעת החוק מבקשת להרחיב בצורה משמעותית את סמכויות הממשלה במינוי בכירים תוך צמצום תפקידי הוועדות המקצועיות האמונות על בדיקת כשירות המועמדים והתאמתם לתפקיד.
עוד מבקשת ההצעה לקבוע כי כל ממשלה תהא רשאית לפטר שורה ארוכה של בכירים במגזר הציבורי ומערכת הביטחון – בהם הרמטכ"ל, ראש המוסד, היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה ובכירים נוספים – ב-100 הימים הראשונים לכהונתה. מוצע לקבוע כי מינויים ייעשו לפי הצעת שר או ראש הממשלה, וכי הכנסת תהיה רשאית לקיים שימוע למועמדים ולהציג את המלצותיה לממשלה.
הצעת החוק, המהווה למעשה תיקון לחוק יסוד הממשלה, משנה למעשה את אופי השירות הציבורי בישראל מהמודל האירופי והאנגלי של 'משרתי ציבור' מקצועיים, למודל הקרוב יותר למקובל במשטר הנשיאותי בארצות הברית, בו השירות הציבורי, או לפחות התפקידים הבכירים בו, מאוישים באופן פוליטי על ידי השלטון, ומוחלף לרוב עם חילופיו.
הצעת החוק קודמה אמנם כהצעת חוק פרטית, בין היתר על רקע התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. עם זאת, היא נתמכת על ידי שר המשפטים יריב לוין שמסר: "העברת החוק בקריאה טרומית היא שלב חשוב נוסף ברפורמה המשפטית, בדרך לתיקון המערכות ולהחזרת המשילות. ממשלה נבחרת ראויה לעבוד עם פקידי ציבור שמחויבים למדיניותה. אני מודה לפורום הבכירים שפעל עמי רבות לגיבוש הצעת החוק בשיתוף פעולה עם ח״כ שלום דנינו, שמקדם ומוביל אותה בכנסת".
ח״כ שלום דנינו: "מטרת הצעת החוק היא לקבוע הליך סדור למינוי בכירים, מדובר בבעלי תפקידים המשתייכים לרשות המבצעת, בדומה לדמוקרטיות המובילות בעולם. החוק מחזק את הקשר שבין רצון העם כפי שבא לידי ביטוי בבחירות לבין עבודת הרשות המבצעת. האחריות הציבורית המוטלת על הממשלה, מחייבת לאפשר לה שליטה אפקטיבית על הדרג הביצועי אחרת יישבר הקשר בין אחריות לבין סמכות. העברת החוק בקריאה טרומית היא צעד נוסף בדרך למשילות!".
