היעדר מדיניות ממשלתית להתמודדות עם ירידת שער הדולר והפגיעה האפשרית בתעשייה הישראלית, עמד במרכז דיון מיוחד שהתקיים שלשום (שלישי) בוועדת הכספים של הכנסת. הדיון, שעסק גם בחשש מסגירת מפעלים ומקומות עבודה בישראל, נערך ביוזמת ח״כ ולדימיר בליאק (יש עתיד).

בשנה האחרונה השקל התחזק מול הדולר ומטבעות חוץ מרכזיים נוספים. הייסוף מול הדולר, המטבע שבו מתבצעות 82% מעסקאות היצוא של ישראל, עומד כיום על קרוב ל-20%. עבור יצואני התעשייה וההייטק בישראל מדובר בפגיעה משמעותית בהכנסות, שבחלק מהמקרים עלולה להעביר חברות מרווחיות להפסד.

ירידה של הדולר אל מתחת ל-3 שקלים

בשבועיים האחרונים נרשמה תנודתיות גבוהה בשער הדולר. הורדת הריבית ב-0.25% הובילה לירידת שער הדולר מ-2.9 ל-2.8, ולאחר מכן, על רקע התחממות המצב הביטחוני ורמיזות להורדות ריבית נוספות, הוא עלה ונסחר כיום סביב 2.96 שקלים. אף שהתנודות משפיעות על המשק, התמונה הכללית נותרה ירידה של הדולר אל מתחת ל-3 שקלים.

"בעוד אנחנו כאן יושבים ומדברים, עוד חברות נסגרות ועוד עובדים מפוטרים" התריע בדיון אברהם (נובו) נובוגרוצקי, נשיא התאחדות התעשיינים, "אנחנו שבים ומתריעים שהסיכונים למשק גבוהים מאד. הממשלה ובנק ישראל מגלגלים את האחריות אחד לשני ולא מביאים פתרונות מספקים, בזמן שהאחריות מתגלגלת התעשייה הישראלית מקבלת החלטות על העברת פעילות לחו"ל."

"מסים שיורדים במקום אחד יעלו במקום אחר"

נובוגרוצקי הסביר כי במצב שבו מוטלים מכסים של 15% בארצות הברית, לצד ירידה של 20% בשער הדולר, נוצר פער של 35%, הגבוה בהרבה משולי הרווח של היצואנים. לדבריו, גם שכר המהנדסים עבור חברות רב- לאומיות עלה ב-20%, ללא תוספת בפועל למהנדס. "התוצאה היא פגיעה של 31 מיליארד שקלים ליצוא, 17 מיליארד שקלים בתוצר ו-3 מיליארד שקלים בהכנסות ממסים. מסים שיורדים במקום אחד יעלו במקום אחר, וכולנו נרגיש את זה בכיס שלנו". לפי מחקר עדכני של התאחדות התעשיינים, 40% מהיצואנים ו-50% מחברות ההייטק דיווחו על פגיעה משמעותית בשל שער הדולר.

הדיון התקיים כמעט חודש לאחר שמרכז האופוזיציה, בליאק, הגיש את ההצעה לדיון, ב-10 במאי. הוא שובץ לסוף יום הדיונים של הוועדה, הוקצו לו כחצי שעה בלבד, והוא התקיים ללא נוכחות יו"ר הוועדה, חנוך מילביצקי (הליכוד).

"אנחנו מרגישים שאין לממשלה מדיניות בנושא" אמר בליאק בדיון. "יש פה פגיעה בתעשייה הישראלית ובקטר של המשק, ההייטק. אלה הענפים היעילים ביותר, שאחראים לצמיחה בישראל. כצרכנים היינו מצפים שכאשר שער הדולר יורד גם המחירים ירדו, אבל זה לא קרה."

פגיעה רוחבית במשק: חברות, עמותות ויצוא חקלאי

דגן לוין, מנכ"ל איגוד התעשיה הקיבוצית, הצביע על השלכות אסטרטגיות של המצב :"בזמן שצה"ל משקיע משאבים רבים, ותוך סיכון חיי אדם, כדי לפגוע בתעשייה האיראנית, התעשייה הישראלית מתרסקת בלי שהאיראנים צריכים לנקוף אצבע".

בדיון התריעו המשתתפים על פגיעה בתחומים רבים: פגיעה בחברות, שכללה סגירה של שלושה מרכזי פיתוח רק בשבוע האחרון; ירידה של 70% בהכנסות העמותות שמחזיקות את מרבית שירותי הרווחה בישראל, בין היתר בשל ירידת שער הדולר; ופגיעה ביצוא החקלאי הישראלי.

הפתרונות לייסוף: השקעה בפריון, בהון האנושי ובתחרותיות

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הממ"מ, שהוכן לקראת הדיון, מצביע על חשיבותו של שער הדולר ליצוא הישראלי:  82.4% מעסקאות היצוא מבוצעות בדולרים, 13.6% ביורו, והשאר, כ-4%, במטבעות אחרים. במסמך מוצג כי הריבית הריאלית בישראל, כלומר הריבית בניכוי האינפלציה החזויה לשנה הקרובה, גבוהה מזו שבמדינות מפותחות רבות, בהן ארצות הברית, קנדה, שוויץ וגוש האירו. ריבית בנק ישראל הגבוהה מושכת משקיעים לשקל, מעלה את הביקוש אליו ותורמת לייסופו, אך בנק ישראל סבור כי במצב הנוכחי לריבית הריאלית הגבוהה השפעה מועטה בלבד על שער המטבע.

בהתאחדות התעשיינים תומכים בהשקעה בהגדלת הפריון כאחת מדרכי ההתמודדות עם הייסוף. בנק ישראל רכש בחודש מאי כ-800 מיליון דולר כדי להשפיע על שער המטבע, ובדיון עלו גם הצעות להתערבות בגידורי ההשקעות בארצות הברית של הגופים המוסדיים המנהלים את קרנות הפנסיה בישראל. צעדים אלה עשויים לספק מענה בטווח הקצר, אך בטווח הארוך נדרשים שיפור יעילות, הכשרות ושדרוגים טכנולוגיים, שיחזקו את התחרותיות גם אם הדולר יישאר סביב שערו הנוכחי.

ממחקר הממ״מ עולה כי משקל ההוצאה הציבורית המיועדת להגדלת התעסוקה ולשיפור ההון האנושי בישראל עמד ב-2021 על 0.13% מהתוצר, לעומת ממוצע של 0.62% מהתוצר במדינות ה-OECD. בניו זילנד, בדנמרק ובהולנד שיעור ההוצאה הזו עולה על 1.5% מהתוצר. עוד עולה מהמחקר כי ההשקעה בתשתיות ציבוריות בישראל נמוכה מממוצע ה-OECD, וכי ישראל מדורגת במקום נמוך יחסית במדד עשיית העסקים, המודד חסמים בירוקרטיים לעסקים – במקום ה-67 בעולם. המחקר הציע גם לפתוח שווקים ליבוא, כדי להגביר את התחרות מול שווקים אחרים ולחדד את היתרון היחסי של ישראל בתחומים ספציפיים.