מספר הרשומים ברשות התעסוקה בחודש מאי עמד על 180 אלף לעומת 308 אלף באפריל ו-396 אלף במרץ. כך עולה מנתוני רשות התעסוקה. הסיבה לירידה: התאוששות המשק מהשלכות מבצע שאגת הארי. בשירות התעסוקה צופים כי מספר הרשומים צפוי ימשיך לרדת כל עוד לא תתחדש הלחימה.
בשירות התעסוקה ציינו כי העלייה המשמעותית במספר הרשומים בחודשים מרץ ואפריל נבעה מיציאתם של עובדים רבים באופן זמני משוק העבודה (בעיקר יציאה לחל"ת) על רקע המלחמה וצמצום הפעילות המשקית שנבעה ממנה. הירידה כעת מבטאת את חזרת אותם עובדים לשוק העבודה.
צניחה של 48% במספר תובעי קצבת אבטלה
מספר תובעי קצבת אבטלה ירד מכ-265 אלף באפריל לכ-138 אלף במאי, ירידה של כ-48%. מספר תובעי הבטחת הכנסה ירד אף הוא ב-6% ועמד במאי על 36.5 אלף איש.
במהלך מבצע שאגת הארי, הנפגעות העיקריות מהשפעת המבצע בשוק העבודה היו נשים, ובפרט אמהות לילדים, שהיוו למעלה מ-60% מהנרשמים החדשים ברשות. גם בחודש אפריל, בניגוד לציפייה, נרשמה עלייה של 1.3 נקודות האחוז בשיעור הנשים מבין הרשומים ברשות, ל-59.6%. בחודש מאי, ירד שיעור הנשים מבין הרשומים ב-5.2 נקודות האחוז ועמד על 54.4% – זהה לשיעורן בפברואר ומעט גבוה משיעורן במאי אשתקד.
ירידה של כ-52% בקרב דורשי העבודה הצעירים
הירידה במספר הרשומים ניכרה בשלוש קבוצות הגיל, אך בקרב צעירים (עד 34) הייתה משמעותית בהרבה – ירידה של כ-52% בקרב דורשי העבודה הצעירים לעומת ירידה של כ-39% בקרב קבוצת הביניים (35-54) ושל כ-30% בקרב קבוצת המבוגרים (מעל 55). כתוצאה מכך, בעוד שיעור הצעירים ירד ב-6.1 נקודות האחוז ועמד החודש על 28.3% (קרוב מאוד לשיעורם ערב המלחמה), בקרב קבוצת הביניים נרשמה עלייה של 1.5 נקודות האחוז (43.5%) ובקרב המבוגרים עלייה של 4.6 נקודות האחוז (28.2%).
ירידה במספר הרשומים נרשמה גם בכל קבוצות האוכלוסייה, אך בעצימות שונה: מספר דורשי העבודה החרדים ירד בכ-58%, מספר דורשי העבודה היהודים שאינם חרדים ירד ב-41.5% ומספר דורשי העבודה הערבים ירד ב-34.5% בלבד. כתוצאה, שיעור החרדים ירד ב-2.9% ועמד החודש על 7.1% (זהה לפברואר), שיעור היהודים שאינם חרדים שמר על יציבות ועמד על 63.9% ואילו שיעור הערבים עלה ב-3 נקודות האחוז ועמד על 28.8%.
ירידה במספר הרשומים נרשמה גם בכלל משלחי היד. העבודות שבהן נרשמו הירידות המשמעותיות ביותר בין מרץ למאי היו אלה שכרוכות בהתקהלות, עבודת חוץ, נוכחות פיזית, פעילות מוסדות, מסחר, שירותים מקומיים ותפעול שוטף. משלחי יד אלה הושפעו יותר ממדיניות פיקוד העורף. כתוצאה מכך נרשמו בהם עליות משמעותיות יותר במהלך המבצע – ולפיכך גם ירידות משמעותיות ביותר ביציאה ממנו ובתהליך החזרה לשגרה.
הירידות הגדולות ביותר נרשמו בקרב גננים ומגדלי גידולים (ירידה של כ-82%); מטפלים בילדים וסייעים למורים (כ-78%); מלצרים ומוזגי משקאות (75.5%); ועובדי ספורט וכושר (כ-73%). הירידות הכי פחות משמעותיות נרשמו בקרב משלחי יד שמאופיינים בפריון גבוה והשכלה אקדמית כגון רופאים (10%), וכן מקצועות ההייטק כבעלי משלח יד בתחום מסדי הנתונים ובתחום הרשתות (15%) ומפתחי תכנה ומנתחי יישומים (18%).
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש: "שוק העבודה הישראלי מוכיח שוב שהוא יודע להתאושש ממשברים. החזרה לשגרה אינה הסיום – היא נקודת הפתיחה. עכשיו, זה הזמן להכין את שוק העבודה הישראלי לעידן הבינה המלאכותית, ולהבטיח שמשרתי המילואים ומשפחותיהם לא ישלמו מחיר תעסוקתי על כך ששרתו את כולנו".
