"המצב החברתי הוא האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל", אומר ל'דבר' אלי כהן, מנכ"ל ארגון "פתחון לב". "כשמעלים את מחירי החשמל, המע"מ, הארנונה והמים, זה פוגע בכלל הציבור – אבל הפגיעות של אנשים עניים גבוהה בהרבה, והם אלו שסופגים את המכה הקשה ביותר".

השבוע חנך הארגון מרכז סיוע חדש בלוד, עיר ילדותו של כהן, שמוביל בשנים האחרונות את "פתחון לב" לפעילות גם בשדה הפוליטי-פרלמנטרי, הרחק מעבר למפעלי החסד והסיוע המסורתיים. "גדלתי בשכונה שבה פתחנו עכשיו את המרכז החדש", הוא מספר. "בבית שלי לא חסר אוכל בילדותי, אבל השכונה עצמה לא השתנתה מאז, וזו בדיוק הבעיה".

"פתחון לב" נוסד ב-1998 ומפעיל מערך סיוע נרחב לאנשים ולמשפחות החיים בעוני דרך שבעה מרכזים: בראשון לציון, כרמיאל, מגדל העמק, קריית מוצקין, נוף הגליל, פתח תקווה, ומהשבוע – גם בלוד. בשנת 2024 דיווח הארגון על הכנסות של כ-196.3 מיליון שקלים מתרומות, לצד תמיכה של כ-10 מיליון שקלים מהמדינה לאורך שלוש השנים האחרונות. בשנת 2025 חולקו בארגון יותר מ-100 אלף סלי מזון ו-120 אלף פריטי לבוש.

לצד חלוקת המזון, "פתחון לב" מפעיל תוכניות בשיתוף רשויות מקומיות ברחבי הארץ, עבור כלל גווני החברה הישראלית. "אנחנו עובדים לפי פירמידת הצרכים של מאסלו – רק כשיש שקט בבטן, אפשר להתקדם לדברים חשובים יותר כמו מיצוי זכויות, הכוונה תעסוקתית וחינוך. החזון שלנו הוא לשבור את מעגל העוני", אומרת פזית הרמן פודים כהן, מנהלת אגף האסטרטגיה בארגון.

במרכז החדש בלוד, צוות מתנדבים הכולל ארבע נשים יהודיות וגבר מוסלמי אורז ירקות ופירות ומסדר אותם על המדפים. בעוד זמן קצר ניתן יהיה לבוא ולקחת סל, המכיל מעבר למוצרים יבשים גם חלב, בשר וירקות טריים, בשווי של לפחות 430 שקלים למשפחה. לאט לאט מגיעים עוד ועוד אנשים, עוברים בחלל שעוצב כחנות קטנה בה ניתן לרכוש מוצרים נוספים במחירים סמליים – ניסיון מודע לכך שהמקום ירגיש יותר כמו מכולת שכונתית ופחות כמו מוקד לחלוקת תרומות.

מרכז החלוקה החדש של ארגון "פתחון לב" בלוד. "בשבעה באוקטובר, ארגוני הסיוע האזרחיים היו אלו שהצילו את הצבא ואת האזרחים שנותרו ללא בית" (צילום: פתחון לב)

ארגון "פתחון לב", לצד ארגוני מגזר שלישי נוספים, היה שותף פעיל במאבק להקמת "הרשות למאבק בעוני". הרשות אמנם הוקמה רשמית לפני שנה, אך טרם החלה בפעילות ממשית. בזמן שהפוליטיקה הישראלית עובדת לרוב תחת לחץ של קבוצות מאורגנות היטב, כהן מודע לכך שהעניים בישראל אינם מאוגדים כקבוצת לחץ. "מה המצע החברתי של המפלגות? תפתח את האינטרנט ותראה שמתעסקים רק בנושאי גיוס ומלחמה", הוא קובל. "מה עם הפן החברתי? הרשות למאבק בעוני אמורה להיות דרישה של כולם. צריך לקבוע יעד לאומי להוצאת אנשים מעוני, אבל עכשיו אין שום קריאת כיוון".

כארגון שדורש גם שינוי מדיניות מהממשלה, האם חלוקת המזון עצמה לא פוגעת במאבק לחקיקה? בסופו של דבר, אתם מורידים את הלחץ ממקבלי ההחלטות.
"באים אליי אנשים ואומרים לי: 'תפסיקו לחלק אוכל, הרעבים יצאו לרחובות לעלות על המדינה וככה יהיה פתרון'. אני עונה שזו פריבילגיה של האדם השבע. מי שאומר את זה צריך לבוא פעם אחת ביום חמישי למרכז שלנו בכרמיאל, ולראות 1,230 משפחות שמגיעות לקחת סל. מה מצפים, שנקריב אותן? זו לא הדרך".

"פתחון לב" היה גם אחד ממפעילי יוזמת "כרטיסי המזון" של מפלגת ש"ס. המהלך, שעבר טלטלות רבות מאז הושק בימי הקורונה, מוקפא כעת בשל עתירה לבג"ץ נגד קריטריוני החלוקה. כהן מבקש להבהיר את עמדתו: "ש"ס עשתה דבר ענק כשהביאה מיליארד שקלים למזון. עצרו את זה עכשיו על בסיס נתונים לא נכונים. פחות אכפת לי מהי שיטת החלוקה – בפועל, עצרו כאן פרויקט חברתי גדול".

לקראת מערכת הבחירות, כהן קורא לציבור להכניס את הנושאים החברתיים למערכת השיקולים בקלפי: "אפשר למצוא בכל מפלגה חברי כנסת שיעסקו בנושאים הללו, אבל התחום הזה לא מקבל מספיק במה ותשומת לב. הציבור צריך לשאול: מה המצע הכלכלי שלכם? מה אתם עושים בשבילי? בדיוק כמו בארה"ב – 'זו הכלכלה, טמבל'. בנושאים הביטחוניים המשמעותיים, ימין ושמאל די דומים. לעומת זאת, בנושאים הכלכליים-חברתיים יש לראש ממשלת ישראל 100% מרחב תמרון, אבל יש סביב זה מעט מאוד התעסקות".

את השיחה מסכמת הרמן פודים כהן במבט על פרוץ המלחמה: "בשבעה באוקטובר, ארגוני הסיוע האזרחיים היו אלו שהצילו את הצבא ואת האזרחים שנותרו ללא בית. בזמן שהרבה ארגוני סיוע נאלצו להיסגר, הפעילות שלנו גדלה והתרחבה. יש למדינה מזל שיש ארגונים כמו 'פתחון לב'".