הוועידה ה-114 של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) אימצה השבוע אמנה תקדימית המבקשת להבטיח תנאי עבודה הוגנים לעובדי כלכלת הפלטפורמות (דוגמת שליחי וולט ונהגי אובר) מסביב לעולם. האמנה מבקשת, בין היתר, להבטיח את זכותם של עובדים אלו להתאגד במטרה להגן על זכויותיהם.

האמנה קובעת לראשונה סטנדרט משפטי שיחייב את המדינות שיאשררו אותה להסדיר את זכויותיהם של עובדים בכלכלת הפלטפורמות הדיגיטליות – בין אם יוגדרו כשכירים, כעצמאים או כפרילנסרים. המדינות המאשררות יתחייבו להבטיח לעובדים אלו את זכויות היסוד החוקתיות של ה-ILO, ובראשן הזכות להתאגד בארגוני עובדים ולנהל משא ומתן קיבוצי, הזכות לסביבת עבודה בטוחה ובריאה, ומניעה של אפליה, אלימות והטרדה (לרבות מצד לקוחות).

שקיפות באלגוריתם ופיקוח אנושי על פיטורים

האמנה מטילה על המדינות חובה להקים מנגנונים ברורים שיבטיחו סיווג תעסוקתי נכון של העובדים (כשכירים או כעצמאים) בהתאם למציאות בשטח באשר לאופן ביצוע העבודה והתגמול. הסיווג ייעשה תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של הענף, ולא יתבסס רק על הניסוח הפורמלי של החוזה בין הצדדים.

מונית אובר. חובת שקיפות באשר למנגנוני הפיקוח האלגוריתמי (צילום: Jakub Porzycki via Reuters Connect)

בנוסף, נדרשות המדינות להבטיח מערכת תשלום מלאה ובזמן במטבע חוקי, ולהטיל חובה על חברות הפלטפורמה לספק לעובדים מידע שוטף וברור על אופן חישוב שכרם ועל כל ניכוי ממנו. עבור עובדים שיוגדרו כשכירים, תחול חובה ששכרם לא ייפול משכר המינימום החוקי, וכן חובה לתשלום פיצוי הוגן על ההוצאות שבהן הם נושאים עבור ביצוע העבודה. המדינות אף יידרשו לפעול לכך שלעובדי הפלטפורמות תהיה גישה להגנה ולביטוח סוציאלי – כמו ביטוח בריאות, ביטוח תאונות עבודה ופנסיה – בתנאים שאינם נופלים מאלו של עובדים אחרים בעלי סטטוס תעסוקתי דומה.

אחד הפרקים החדשניים ביותר באמנה מטיל על חברות הפלטפורמה חובת שקיפות באשר למנגנוני הפיקוח האלגוריתמי שבהם הן משתמשות. החברות יחויבו ליידע מראש את העובדים ונציגיהם על קיומן של מערכות אוטומטיות ואלגוריתמים לניטור או לקבלת החלטות, ועל השפעתם על תנאי העבודה. העובדים יהיו זכאים לקבל הסבר מפורט ובכתב על החלטות אלגוריתמיות המשפיעות עליהם. יתרה מכך, החלטות קריטיות כגון חסימה, השעיית חשבון, עצירת תשלומים כספיים או סיום התקשרות יחייבו מעתה בקרה אנושית. כמו כן, איסוף ועיבוד המידע האישי של העובדים יוגבל אך ורק למה שנחוץ באופן ישיר לצורך העבודה או כנדרש בחוק.

ישראל מחוץ למגרש

האמנה עברה ברוב משמעותי של 406 צירים מול שמונה מתנגדים בלבד. מחצית מצירי הוועידה היו נציגי המדינות החברות ב-ILO, בעוד החצי השני הורכב מנציגי האיגודים המקצועיים ברחבי העולם ונציגי ארגוני המעסיקים. לאורך גיבוש האמנה הציגו ארגוני המעסיקים קו אחיד של התנגדות, אולם בסופו של המשא ומתן זכתה האמנה גם לתמיכתם של חלק מנציגיהם.

בעוד שנציגת ההסתדרות, אביטל שפירא, הצביעה בעד האמנה – נציגי ממשלת ישראל והמעסיקים הישראלים בחרו להיעדר מההצבעה. יש לציין כי מדינת ישראל אינה מאשררת אמנות חדשות של ארגון העבודה הבינלאומי כבר שנים ארוכות. האמנה האחרונה שאושררה על ידי ישראל הייתה ב-2018 (פרוטוקול משנת 2014 לאמנה למניעת עבודות כפייה). בין האמנות המשמעותיות מהשנים האחרונות שישראל נמנעה מלאמץ נמצאת גם אמנה 190, שעברה בשנת 2019 ועוסקת במניעת אלימות, הטרדה והתעמרות בעבודה. היעדרות הממשלה מהדיון הנוכחי עשויה להצביע על כך שפעם נוספת אין בכוונתה לאמץ את הנורמות הבינלאומיות. שאלת הסיווג של עובדי הפלטפורמה בישראל מצויה בימים אלו בלב הליך משפטי הנוגע לעובדי חברת וולט, שבמסגרתו בחרה הממשלה (באמצעות הממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה) שלא להציג עמדה ברורה.

מנכ"ל האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות פיטר לרנר. "ניצחון לעובדים ולעובדות בכל העולם" (צילום: ILO)

מזכ"ל קונפדרציית איגודי העובדים הבינלאומית (ITUC), לוק טריאנגל, בירך על אימוץ האמנה: "על הממשלות לפעול כעת במהירות לאשרור וליישום האמנה. עתיד העבודה חייב להיבנות על זכויות עובדים דמוקרטיות ועבודה הוגנת, ולא על חוסר יציבות והדרה. עובדי הפלטפורמה יכולים כעת להשתמש באמנה זו כדי להתארגן באיגודים מקצועיים ולהגן על האינטרסים שלהם, בדיוק כמו עובדים אחרים".

מנכ"ל האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות, פיטר לרנר, הוסיף: "ההחלטה ההיסטורית היא ניצחון לעובדים ולעובדות בכל העולם. הקהילה הבינלאומית קבעה כי גם בעידן הדיגיטלי אין מקום לעבודה ללא זכויות, הגנות ואחריות. האמנה מעבירה מסר ברור: חדשנות טכנולוגית אינה יכולה לבוא על חשבון כבוד האדם בעבודה. נציגי ההסתדרות היו שותפים למאמץ הגלובלי לעצב כללי משחק הוגנים. בעולם שבו מיליוני עובדים תלויים באפליקציות ובאלגוריתמים לפרנסתם, האחריות שלנו היא לוודא שהטכנולוגיה משרתת את האדם, ולא להפך".