ועדת החינוך צפויה להצביע לקריאה שנייה ושלישית על הצעת החוק להקמת רשות זיכרון, שבה תפעל מועצה בת 13 נציגים שימנה ראש הממשלה. על פי הצעת החוק, נציגי הממשלה במועצה יגיעו ממשרדי ראש הממשלה, הביטחון, החינוך והמורשת. למינהלת תקומה יהיה נציג, אך רק עד תום פעילותה ב-2028, ונציג נוסף יגיע מאגף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי.

לצדם, יכהנו במועצה נציגי ציבור: נציג מטעם החטופים ששוחררו או בני משפחות חטופים; נציג ברוטציה של המועצות האזוריות אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון; נציג ברוטציה של הרשויות המקומיות שדרות ואופקים; נציג ברוטציה לתנועה הקיבוצית, תנועת המושבים ותנועת הקיבוץ הדתי; וכן נציגי משפחות שכולות בקרב האזרחים ובקרב כוחות הביטחון. בנוסף, בעקבות לחץ מטעם ארגוני ניצולי מסיבת הנובה, יתווסף למועצה ברגע האחרון גם נציג מטעם שורדי המסיבות בדרום.

נכון להיום, ובניגוד להצעות חוק דומות בעבר, החוק אינו מקצה סכום כסף ידוע מראש להנצחה. מיכל עוזיהו, ראשת מועצת אשכול, מחתה על הדברים: "אנחנו חייבים ודאות כלכלית. אי אפשר להתכנס כל שנה ולראות אם הממשלה תביא את הכסף או לא". יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסף טייב (ש"ס) שמוביל את הליכי החקיקה, טען בתגובה כי ידרוש ממשרד ראש הממשלה להציג בנוסף לתכנון גם סכום תקציב מינימלי שישקף את העלויות.

"הסכום צריך להיות מינימום 400 מיליון שקלים לחמש השנים הראשונות", אמר דורון אספיר, יזם הייטק שמלווה את תהליכי חקיקת החוק. הוא הדגיש שרוב התקצוב יגיע בכל מקרה מתרומות: "בניית מתחם הזיכרון, שיכלול מוזיאון, אנדרטה וארכיון, תעלה כ-1.5 מיליארד שקלים".

הצעת החוק הנוכחית מבקשת להקים בנגב המערבי רשות זיכרון שתכלול אתר הנצחה, מוזיאון וארכיון שיוקמו בתוך ארבע שנים. במתחם זה ירוכז ויתועד כלל המידע הנוגע לאירועי השבעה באוקטובר, לרבות מסמכים, סרטונים וחפצים. 13 נציגי המועצה יהיו אלו שיחליטו בפועל כיצד ולאן יעבור הכסף, שיגיע במשותף מתקציב המדינה ומתרומות.