דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) מצביע גם על בעייתיות באופן הקצאת התקציב לתנועת הנוער ממשרד החינוך, ועל מחסור במבנים לפעילות. מהדו"ח עולה ש-13 תנועות הנוער בישראל, שבהן התחנכו 348,815 חניכים ומדריכים צעירים ברחבי הארץ נכון ל-2025, לא מתוקצבות בהיקף הראוי לפעילותן ולתרומתן, ומנגנון התקצוב שלהן מכניס אותן לאי-ודאות תקציבית מתמדת.
מבדיקת תקציבי התמיכה בתנועות במהלך העשור האחרון (2014-2024) עולה שהתקציב בפועל גדל ב-25%, אך התקציב המקורי עלה בשיעור של 7% בלבד, ולכן נשחק ריאלית. המבקר מתניהו אנגלמן מתריע כי הפער הגדול והמתרחב בין התקציב המקורי לתקציב בפועל מחייב את תנועות הנוער להשקיע מדי שנה מאמץ רב להגדלת התקציב, ואינו מאפשר להן ודאות בתכנון התקציבי קדימה.
חוסר הוודאות בא לידי ביטוי גם בפער בין היקף התמיכות החזוי לבין הסכום שמתקבל בפועל. לפי נתוני התנועות, מדובר בפער המשותף לכל התנועות, ונע בין 18% ל-78%.
לפי הדו"ח, רק 0.17% מתקציב משרד החינוך מוקצה לתנועות הנוער, כ-133 מיליון שקלים בשנה. סכום זה מהווה כרבע מתקציבן הכולל של התנועות, המבוסס גם על תשלומי הורים, תמיכת רשויות מקומיות וגופים נוספים. מבקר המדינה מציין כי "המשקל הזניח" של תקציב תנועות הנוער עומד בניגוד למרכזיותן בתחום החינוך בכלל, ובחינוך הבלתי פורמלי בפרט.
חסרים מבנים לפעילות, ורשויות רבות לא פעלו כדי לקדם את בנייתם
הדו"ח מצביע גם על פער בין הצורך במבנים לפעילות תנועות נוער לבין מימוש התקציבים לבנייתם: 79% מהרשויות המקומיות מדווחות כי אין בתחומן מספיק מבנים לתנועות נוער, אך רק 53% מהן, 137 מתוך 259 רשויות, הגישו למשרד החינוך בקשה אחת או יותר לתקצוב בינוי מבנים במסגרת הקולות הקוראים של קרן העושר בשנים 2025-2024. משרד החינוך אישר 69 בקשות.
הסיבה לפער בין הצורך במבנים לבין מספר הבקשות לתקצוב, היא מודעות נמוכה לקולות הקוראים, כפי שעולה מסקר שנערך במסגרת הביקורת בקרב 66 רשויות מקומיות. קרן העושר נועדה להשתמש ברווחי הגז למטרות חברתיות, ובאפריל 2024 הוחלט כי הקמת מבנים לתנועות הנוער ברשויות מקומיות תהיה המטרה הראשונה לשימוש בכספי הקרן.
מלבד המחסור במבנים נבדקה גם רמת המיגון של המבנים הקיימים. לפי הדו"ח, רוב המבנים של תנועות הנוער, 89%, ממוגנים. 9% מהמבנים, שהם 26 מבנים אינם ממוגנים או שאינם נמצאים בסמיכות למרחב מוגן. מבנים אלה נמצאים ברשויות מקומיות ברחבי הארץ, מרקע כלכלי-חברתי מגוון: אלעד, בקעת הירדן, ג'וליס, יבנאל, ירושלים, לוד, מודיעין-מכבים-רעות, מועצה אזורית מטה יהודה, עין קיניה, פתח תקווה, קריית מוצקין, קריית גת, ורמת גן. 2% מהמבנים ממוגנים חלקית.
שלוש תנועות נוער אינן זוכות לתמיכה מהרשויות המקומיות
הדו"ח מתייחס גם לתמיכת הרשויות המקומיות בתנועות הנוער. לפי הדו"ח, תנועת הצופים היא התנועה שזוכה לתמיכה הכספית הגבוהה ביותר מהרשויות המקומיות: כ-16.5 מיליון שקלים, שהם 7% מהכנסות התנועה. בתנועת הנוער עזרא נמצא השיעור הגבוה ביותר של הכנסות מרשויות מקומיות: 12% מכלל הכנסות התנועה, שהם 2.2 מיליון שקלים. שלוש תנועות נוער, תנועת הנוער הדרוזי, האיחוד החקלאי והצופים הערביים, אינן זוכות כלל לתמיכה מהרשויות המקומיות.
הביקורת נערכה בחודשים מאי עד יוני בכמה מוקדים. בקרב הרשויות המקומיות נערכה ביקורת ממוקדת בדימונה, חדרה, טירה, פתח תקווה והמועצה האזורית מטה יהודה, ובנוסף הופץ שאלון ל-66 רשויות מקומיות נוספות. בדיקות נוספות נערכו במינהל חברה ונוער, במועצת תנועות הנוער ובמועצת תלמידים ארצית. נוסף על כך, נערך מפגש של שיתוף ציבור עם פעילים חברתיים בקרב הקהילה האתיופית בחדרה.
