
מתחת לשלטים האדומים של "עם עובד" בשרונה, התור כמעט לא נפסק. קוראים מדפדפים, מבקשים "משהו טוב", ויש ילדים שמושכים את הוריהם לעבר המדפים הצבעוניים.
"חשבנו שבגלל המצב, הדחייה, והמונדיאל שמתרחש במקביל, ההיענות השנה לשבוע הספר תהיה נמוכה, אבל המוני ישראל מגיעים, אפילו יותר מבשנים קודמות", אומרת חניטל סויסה, מנכ"לית עם עובד, שמתרוצצת בין הדוכנים ומשוחחת עם קוראים. "אתמול היה פה חיים באר וחתם במשך שעתיים על הספר החדש שלו, 'לווייתן ברוח', ואנשים מכל הגילאים באו בהתרגשות לדבר איתו, גם בני 17 וגם בני 60. אנחנו רואים כאן משפחות שמגיעות ביחד והורים שמחדירים בילדים שלהם אהבה לספרים, ומכירים להם את הסופרים שהם אוהבים".
המכירות בשבוע הספר לדבריה, שונות באופיין מאלו שבחנויות ביתר חלקי השנה. "בחנויות אנשים מחפשים יותר את הספרים המסחריים ורבי המכר החדשים. כאן, אנשים מחפשים לחזור לקלאסיקות, לספרים הקאנוניים. יש לנו כאן כמובן גם את מה שחדש, אבל אנחנו מביאים לכאן גם את ספרי הבאקליסט שלנו, את הרפרטואר העשיר של ההוצאה. אנשים מגיעים לפה ממש עם רשימות, או מגיעים ומחפשים המלצות".
על מנת לסייע למתעניינים, לשואלים ולמי שמבקש עצה או כיוון, בעמדה של עם עובד נמצאים לא רק המוכרים הצעירים אלא גם צוות ההוצאה הוותיק, בהם הסופרת והעורכת נטעלי גבירץ. "זה יפה לראות שאנשים ממש מחפשים לפגוש את הספרים שהם מכירים ואוהבים – כמו לפגוש חברים. הם מזהים את מה שהם מכירים, ומשם ממשיכים לחפש דברים חדשים" היא מספרת. "זה מרגש כשמישהו נותן בך אמון וקונה משהו על פי ההמלצה שלך, ופה בשבוע הספר אנשים באים פתוחים יותר להמלצות".
הסופרים ישי שריד ואמיר חרש, הגיעו לדוכן לחתום על ספריהם החדשים. מחליפים מעט מילים עם הקוראים וכותבים לכל אחד הקדשה אישית. ספרו האחרון של חרש, 'שכול וכישלון וזומבים', מספר את סיפור רצח ברנר וחבריו במציאות אלטרנטיבית בה מאורעות תרפ"א היו מתקפת זומבים. "האמת היא שכשכתבתי את הספר, בכלל לא חשבתי שהוא יגיע להרבה אנשים, אבל בדיעבד אני מאוד שמח שהוא מחזיר את ברנר לשיח ושהצלחתי להביא משהו מהקול של ברנר, שמקרב גם לאיש עצמו וגם למלאכה הספרותית שלו ולא רק לדמות ההיסטורית".
לדברי חרש, המפגש עם הקוראים מספק תובנות, והוא מספר כי מתוך השיחות למד על הדרכים השונות שבהן קראו את הספר שלו. "יש מי שקורא את זה כרומן היסטורי ומחפש מה 'מבוסס על הסיפור האמיתי' ומה לא. יש מי שקורא את זה כמדע בדיוני ובודק מה בין זה לבין המציאות שלנו היום – על שאלות של הפקרה, של חיים עם המוות שמקיף. ויש מי שקורא את זה כפנטזיה, מתמסר לסיפור, שבמקרה מסופר ממש על המקום הזה, בלי שזה ישנה באמת אם הוא מכיר או לא מכיר את ברנר".


