"יש לנו מספיק בעיות בצפון – לא צריך לעורר בעיות תעסוקה גם בדרום", כך אמר היום (רביעי) יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, בכנס ועדי קבוצת ICL (לשעבר כי"ל) שנערך בים המלח. בר-דוד  הוסיף: "אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שהמפעלים הללו ימשיכו לפרנס בכבוד את האנשים שחיים בחבל הארץ הזה".

הכנס נערך במסגרת היערכות הוועדים והקמת מטה לשמירה על זכויות העובדים לאור קידום תזכיר חוק זיכיון ים המלח.

"אתם עובדים פה יום-יום, עבודה קשה בחום כבד, וממשים את הפוטנציאל של המשאב הלאומי החשוב הזה – של ים המלח", אמר בר-דוד. "המפעלים הללו נותנים פה אי של תעסוקה ויציבות להרבה מאוד משפחות בערד, בבאר שבע ובדימונה. באנו לכאן להגיד לכם שההסתדרות תמשיך לתת לכם גב וכיסוי בכל מה שצריך".

את הכנס יזם איגוד עובדי המלונאות, הכימיה והחקלאות בהסתדרות. יו"ר האיגוד, רום דביר, מתח ביקורת על האוצר שמקדם את חקיקת חוק זיכיון ים המלח – טרם הושלמו הסעיפים בו שעוסקים בשמירה על ביטחונם התעסוקתי ותנאי עבודתם של העובדים. "בקבוצת ICL מועסקים כ-30 אלף עובדים, ש-42% מהם גרים בדימונה ו-38% בבאר שבע" אמר דביר.

"אנחנו לא מתביישים בהסכמים הקיבוציים המצוינים שמנהיגי העובדים כאן הביאו לאורך השנים. הסכמים שמבטאים את העבודה הקשה שהעובדים מבצעים, ושמבססים את מעמד הביניים בנגב. ההסכמים הללו מביאים פרנסה מכבדת לאלפי משפחות שקונות במרכולים של דימונה וערד ומניעים את הכלכלה של הנגב. באוצר רוצים שבדרום יהיו רק עניים? רק חוטבי עצים ושואבי מים?".

דביר העלה גם את החשש שתנאי זיכיון שאינם מאפשרים רווחיות, יפגעו בתנאי העובדים ובעקבות כך באטרקטיביות של העבודה: "מי יסכים לעבוד כאן ב-50 מעלות צלזיוס, בנסיעות הארוכות בתנאים פחותים? ואז המדינה תעשה את מה שעשתה במלונאות, בתעשייה, בבניין ובחקלאות – תטען שישראלים אינם מוכנים לעבוד קשה ותביא עובדים זרים, או תפתח כאן מעבר גבול לעבודה של ירדנים, במקום מעמד הביניים הישראלי שמתפרנס היום ממשאבי הטבע של ישראל. אנחנו לא נאפשר לזה לקרות".

ראש עיריית דימונה, בני ביטון, סיפר שאביו היה בין עשרת העובדים הראשונים שעבדו במפעלי ים המלח בשנת 1952. "שנים ארוכות שאני אומר שאם אין כימיקלים לישראל – אין נגב. מפגן כוח כזה שנים רבות שלא ראיתי, ואני מתרגש לראות את כל חברי הוועדים משלבים ידיים בחדר אחד. אני רוצה להגיד לכם שראשי הרשויות בנגב יתייצבו כולם מאחוריכם עם ההסתדרות. לא ניתן שתהיה פגיעה בעובדים שהם עמוד השדרה שלנו, ואם יהיה צורך – נשבית גם את מדינת ישראל כולה".

ממלא מקום יו"ר ההסתדרות וראש לשכת הקשר של ההסתדרות עם הכנסת, רועי יעקב, הדגיש כי השותפות בין ההסתדרות לשלטון המקומי היא ברית שמחזקת את העובדים בישראל: "כשבאו הוועדים מ-ICL לדבר איתי, גיליתי כמה אכפת להם וכמה חשוב להם שההנהלה הזו והבעלים האלה, שיחסי העבודה איתם מצוינים, יקבלו את הזיכיון. הוועדים כאן יושבים סביב השולחן ומגיעים להישגים.

"אני מתחייב בפניכם: תזכיר החוק שנכתב באוצר – ישונה. לא יהיה דבר כזה שהזיכיון יתחלף בלי מענה לעובדים, ואנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי שהבעלים הנוכחיים יהיו גם הבעלים שימשיכו. התהליך הזה יצטרך לעבור בכנסת, ובכנסת יש להסתדרות כוח משום שהיא מייצגת את העובדים במדינת ישראל".

"ממשלות ישראל יודעות בעיקר לחסל תעשיות מקומיות"

יו"ר אגף כלכלה ואסטרטגיה בהסתדרות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, אדם בלומנברג, הציג את עמדת ההסתדרות באשר לתזכיר חוק הזיכיון, והבהיר כי ההסתדרות דורשת את הסדרת זכויות העובדים כתנאי לקידום החוק תוך שיתוף נציגות העובדים בתהליך – לרבות סוגיות של המשך העסקה ושימור זכויות והסכמים; הבטחת הכדאיות הכלכלית לזכיין כך שלא תבוא על חשבון היקף ההעסקה של העובדים ותנאיהם; הקצאת הזיכיון לגורם אחד בלבד ועיגון האחריות של הזכיין כלפי מפעלי ההמשך – מפעל תרכובות ברום ברמת חובב ומפעל פריקלס ים המלח; ושימור פעילות המו"פ בישראל.

כמו כן, הבהיר בלומנברג כי ההסתדרות מתנגדת להגבלת שאיבת המים במפעלים הישראלים בשעה שממלכת ירדן מרחיבה משמעותית את שאיבת המים במפעליה המתחרים, וללא הסדרת הנושא ברמה האזורית. "לצערי, ממשלות ישראל לדורותיהן יודעות בעיקר לחסל תעשיות מקומיות מבלי להסתכל על ההשלכות מסביב – כתוצאה ממחשבה צרת אופקים באוצר", אמר בלומנברג. "אין הבנה שהסתכלות צרה של להרוויח עוד שקל רווח לקופת המדינה עשויה להביא כליה על האזור. בשם 850 אלף חברי ההסתדרות שעומדים מאחוריכם אני אומר לכם – זה לא יקרה. אם יהיה צורך נבעיר את המדינה. המאבק הזה הוא לא רק שלכם".

"יושב כאן פורום שיכול לנצח כל מלחמה", אמר יו"ר מרחב נגב נורברט בוקובזה. "אני אומר לכם, אם ינסו לפגוע בכם – כל הנגב יהיה סגור. תהיה פה סולידריות כי מדובר בפנינה של הנגב. יש מעגלים הולכים ומתרחבים שמתפרנסים ממפעלי ICL, ולא ניתן לפגוע בהם ובעובדים. עצם ההתכנסות שלנו היום מעידה שאנחנו ערניים, נחושים ובעיקר מאוחדים. ארנון הקפיד לאורך כל הקדנציה להדגיש את החשיבות בתמרון בין דיפלומטיה לכוח. כולי תקווה שניתן יהיה להגיע לפתרון דרך הידברות ושיח. אך במידה שלא המדינה צריכה לזכור שאנחנו יודעים גם לנהל מאבקים".

מ"מ יו"ר מרחב נגב מרכזי, איציק נפש, הוסיף: "אני רואה כאן את ראש וחברי הוועדים, שמובילים את העבודה המאורגנת ביום-יום, וזו היא באמת שעת מבחן. כל תנאי וסעיף בהסכמים של ICL הושגו בדם יזע ודמעות והפכו את מקומות העבודה שלכם לנחשקים, טובים וראויים. לא נאפשר לקעקע את העבודה המאורגנת בנגב".

"תעשייה שמסתפקת מקומות עבודה ופרנסה איכותית"

נשיא ומנכ"ל קבוצת ICL, אלעד אהרונסון, הדגיש כי "בסוף אתם מסתכלים על מה שאנחנו עושים כאן כבר עשרות שנים: תעשייה שמסתפקת מקומות עבודה ופרנסה איכותית. כדי שתהיה יציבה לאורך שנים היא צריכה להיות רווחית".

לדבריו, הקבוצה היא קבוצה ציבורית, שעל כל שקל שהיא מרוויחה כ-80 אגורות מגיעים לציבור הרחב של משקיעים קטנים וחוסכים לפנסיה: "כשמדברים על זה שהזיכיון הבא צריך להישאר של עם ישראל – זה עם ישראל. קיימות היא איזון בין גורמים סביבתיים, כלכליים וחברתיים. אני מקווה שבאוצר יבינו שהזכיין הבא יצטרך להרוויח – בין אם זה יהיה אנחנו או זכיין אחר, ואני מקווה שזה יהיה אנחנו.

"לצד שיקולים סביבתיים חשובים, צריך להביא למצב שהזכיין הבא יוכל לנהל עסק תחרותי. השכר ממוצע של החברה הירדנית הוא בין שמינית לעשירית מהשכר בארץ – ואני גאה בשכר שאני משלם לעובדיי. צריך לוודא שתנאי הזיכיון יחייבו עבודה של עובדים ישראלים. אבל זו הסביבה העסקית שבה אנחנו מתמודדים. מדינת ישראל צריכה לנהל את היחסים הללו גם מול הירדנים, כי לא יכול להיות שאנחנו מצטמצמים כשהם גדלים".

בכנס השתתפו רוני עמר, יו"ר ועד עובדי מפעלי ים המלח, אבנר בן סניור, יו"ר ועד עובדי תרכובות ברום בנאות חובב, רפי רווח, יו"ר ועד עובדי פריקלאס ים המלח, אבי בן שושן, יו"ר ועד עובדי מגנזיום ים המלח, רן עזרא, יו"ר ועד עובדי דשנים וחומרים כימיים בקריות, משה חדד, יו"ר ועד עובדי רותם אמפרט, ומשה לינק, יו"ר ועד עובדי תמי אימי – מעבדות כימיה ומכון למחקר ופיתוח מקיף.

שינוי דרמטי ביחסי הכוחות בין המדינה למפעיל העתידי

תזכיר חוק זיכיון ים המלח הוא יוזמה חקיקתית ממשלתית שאותה מוביל משרד האוצר לצד משרדים נוספים, במטרה להסדיר מראש את עתיד הפעילות התעשייתית והמשאבים הלאומיים באזור, לקראת פקיעתו הצפויה של שטר הזיכיון הנוכחי של קבוצת ICL במרץ 2030.

מטרת המהלך, שנמצא בתהליכי חקיקה ואישור, היא לקבוע את התשתית המשפטית והתנאים למכרז הבינלאומי החדש שיושק לקראת תום הזיכיון. הנוסח המוצע מוביל שינוי דרמטי ביחסי הכוחות בין המדינה למפעיל העתידי: הוא מעגן מנגנונים להגדלת תמלוגי המדינה מהפקת מחצבים (כמו אשלג וברום), ומטיל על הזוכה במכרז מחויבויות סביבתיות חסרות תקדים, שכוללות אחריות אקטיבית לשיקום נזקים, הגנה על קו החוף, וטיפול מוסדר בסוגיית מפלס המים והבולענים.