התאחדות חקלאי ישראל דורשת מרשות המים להגדיל ב-30 מיליון מ"ק את הקצאת המים השפירים לחקלאות במערכת הארצית לשנת 2026, או לחלופין להקפיא את תעריפי החריגה עד להיקף זה. בהתאחדות מזהירים כי ללא פתרון מיידי, משקים חקלאיים רבים עלולים להיפגע כלכלית, וחלק מהפגיעה תתגלגל גם לצרכנים באמצעות עלייה במחירי המזון.
במכתב שהעבירה ההתאחדות למנהל רשות המים בשבוע שעבר נטען כי הקצאות המים לשנת 2026 נקבעו על בסיס נתוני הצריכה בשנים 2023-2024, מבלי שנלקחו בחשבון נתוני הצריכה בפועל בשנת 2025. לטענת החקלאים, שיטת החישוב שנבחרה אינה משקפת את צורכי החקלאות בעונה הנוכחית, ועלולה להביא לפגיעה קשה במטעים, בגידולי שדה ובשטחים חקלאיים ברחבי הארץ.
כמות המים השפירים צומצמה לכ-290 מיליון מ"ק
לפי הודעת רשות המים, כמות המים השפירים המוקצית לחקלאות במערכת הארצית צומצמה מכ-390 מיליון מ"ק לכ-290 מיליון מ"ק, בעקבות מצב משק המים בשנת 2025, שהתאפיינה במיעוט משקעים ובמחסור במים. בהתאם לכך נקבע כי כל צרכן חקלאי יקבל בשנת 2026 הקצאת מים השווה לכ-94% מהצריכה הגבוהה שלו בשנים 2023 או 2024. בנוסף, הקצאת המים למיזמים חקלאיים חדשים מהשנתיים האחרונות תקוצץ ב-50%, ולא תתאפשר הקצאה למיזמים צמחיים חדשים נוספים.
בהתאחדות חקלאי ישראל טוענים כי ההשלכות כבר מורגשות בשטח. לדבריהם, כ-300 יישובים ואגודות חקלאיות הגישו בקשות להגדלת ההקצאות. עוד נטען כי תעריף החריגה מההקצאה, העומד כיום על 3.561 שקלים למ"ק כולל מע"מ, אינו מאפשר ניהול כלכלי סביר של משקים חקלאיים. לטענת ההתאחדות, חקלאים רבים עלולים להיקלע לבחירה בלתי אפשרית: לייבש מטעים ולהשבית שטחי גידול, או לשלם עלויות גבוהות בתעריף חריגה.
הקיצוץ בהקצאות עלול להשפיע על השוק כולו
בהתאחדות מזהירים כי הקיצוץ בהקצאות עלול להשפיע גם על השוק כולו. לדבריהם, חקלאים שיידרשו לשאת בעלויות מים גבוהות או לצמצם השקיה ייאלצו לוותר על חלק מהשטחים, לתעדף גידולים רווחיים יותר ולצמצם גידולים הדורשים השקיה מרובה. בפועל, טוענים החקלאים, הדבר עלול לפגוע באספקה הסדירה של פירות וירקות ולהביא לעלייה במחירי המזון.
עוד טוענים בהתאחדות כי מדובר במדיניות מפלה. לדבריהם, הקיצוץ בהקצאת המים השפירים לחקלאות עומד על קרוב ל-25% לעומת הצריכה בשנת 2025, בעוד שהמגזר הביתי והגינון הציבורי לא נפגעו באותו היקף. כך למשל, הקיצוץ במים לגינון ציבורי עומד על 20% בלבד מההקצאה לשנת 2025.
בהתאחדות מדגישים כי דרישתם אינה באה על חשבון אספקת המים לצריכה הביתית. לדבריהם, ניתן לצמצם את השימוש במים שפירים בגינון הציבורי, גם אם הדבר יוביל לייבוש חלקי של מדשאות עירוניות, לצמצום השקיה בפארקים או למעבר לצמחייה חסכונית במים. בניגוד לכך, טוענים החקלאים, קיצוץ במים לחקלאות פוגע ישירות ביכולת הייצור של מזון ובמחירו לצרכן.
רשות המים: מדובר סיכון שעלול לפגוע באספקת המים לצרכנים הביתיים
ברשות המים דוחים את הטענות. בתשובת הרשות להתאחדות חקלאי ישראל נמסר כי ההקצאות לשנת 2026 נקבעו כבר בדצמבר 2025, בתיאום עם נציגי משרד החקלאות וביטחון המזון ובהתאם לנתונים שהיו זמינים באותה עת. עוד נטען כי משק המים נמצא במצב רגיש, בין היתר בשל מחסור במים ועיכובים בהפעלת מתקני התפלה, ולכן הרשות אינה יכולה לקחת סיכון שעלול לפגוע באספקת המים לצרכנים הביתיים.
ברשות המים מצביעים גם על נתוני המשקעים לשנת 2025, שלדבריה משקפים המשך מחסור בגשמים וקושי בצבירת מים במאגרי האקוויפר. לפי הנתונים, המשקעים בשנת 2025 הסתכמו בכ-90% בלבד מהממוצע הרב-שנתי. הגשמים המאוחרים בחודשים מרץ ואפריל אמנם הביאו לעלייה במפלס הכנרת, אך ברשות מזהירים כי עד תחילת עונת הגשמים 2026/27 צפויה ירידה מחודשת במפלס, לצד ירידה משמעותית במפלסי האקוויפרים.
החקלאים, מנגד, טוענים כי הגידול בצריכת המים בישראל בעשורים האחרונים אינו נובע מהתרחבות הצריכה החקלאית, אלא בעיקר מהגידול בשימוש הביתי והעירוני. לדבריהם, החקלאות דווקא צמצמה לאורך השנים את השימוש במים שפירים, בין היתר באמצעות מעבר נרחב לשימוש במי קולחין.
העימות בין הצדדים מתנהל גם על רקע שינוי רחב יותר במדיניות המים לחקלאות. החל מינואר 2026 נכנס לתוקף תיקון 31 לתקנות המים, שנועד לעודד מעבר לשימוש במים מושבים, מי קולחין ומים מליחים, תוך צמצום התלות במים שפירים והרחבת מקורות המים החלופיים לחקלאות.
בהתאחדות חקלאי ישראל קוראים לרשות המים למצוא פתרון מיידי שיאפשר את הגדלת ההקצאה או הקלה בתעריפי החריגה, כדי למנוע פגיעה במטעים, בגידולי השדה וביכולת הייצור של החקלאות המקומית.
