ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ רון כץ, התכנסה ביום שלישי לדיון מעקב אחר יישום הרפורמה בבנקאות. הדיון התמקד בין היתר על החלת ביטוח פיקדונות, דבר שאינו כלול ברפורמה.
התנועה לאיכות השלטון ופורום מחוללי התחרות קראו בדיון לא לחכות לתום השנה ולהחליט כבר עכשיו על החלת ביטוח הפיקדונות. נציגי בנק ישראל ומשרד האוצר אמרו כי בשלושת החודשים האחרונים לא הוקם צוות שייבחן את הנושא. כץ (יש עתיד) אמר כי "מטריד אותי שדווקא בנק ישראל שיש לו אינטרס לקדם את הנושא, אפילו לא מקים צוות".
הסרת חסמים לכניסה של בנקים קטנים ובינוניים
הרפורמה לקידום תחרות בבנקאות עברה בחוק ההסדרים האחרון, ובבסיסה הסרת חסמים לכניסה של בנקים קטנים ובינוניים. חסם מרכזי בתחום התחרות בבנקאות הוא היעדר ביטוח פיקדונות, אך הרפורמה לא כוללת החלת ביטוח כזה, וההחלטה היא לבחון את הנושא בתוך שנה. ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שאין בה ביטוח פיקדונות.
ביטוח פיקדונות הוא מנגנון פיננסי שמתמחר את עלות הסיכון שמהווה בנק שנמצא במשבר כלכלי לפיקדונות הציבור והעסקים. ביטוחים בעולם פועלים גם במימון פרטי וגם בציבורי ובניהול פרטי או ציבורי. על פי התנועה לאיכות השלטון, בישראל קיים ביטוח לא פורמלי שמבוסס על התפישה הציבורית שלפיה הממשלה תפצה את בעלי החשבונות במקרה של קריסה, כפי שקרה בעבר. אך היעדר ביטוח פורמלי גורם לאי יציבות – ובמקרה של משבר, עשוי להוביל לפתרונות יקרים יותר לקופה הציבורית.
הביטוח מגן על לקוחות, בעיקר פרטיים, שהכלים שלהם להעריך את הסיכון של מוסד בנקאי מוגבלים. הביטחון שהביטוח מספק ללקוחות אמור למנוע בתחילת משבר פיננסי את ה"ריצה אל הבנקים" למשיכת פיקדונות, כמו גם את ההשפעה של קריסת בנק אחד על יציבותם של הבנקים האחרים. קביעת ביטוח פורמלי תפחית את העלות התקציבית לממשלה בעת טיפול במשבר פיננסי, ותחזק את מעמד השווקים במערכת הבנקאית והפיננסית המקומית.
רווחיות וריכוזיות גבוהה של הבנקים
המערכת הבנקאית בישראל יציבה באופן יחסי בעשורים האחרונים, אך גם לאופן שבו היציבות נשמרת יש מחיר: רווחיות וריכוזיות גבוהה של הבנקים על חשבון הלקוחות. חמשת הבנקים הגדולים מחזיקים ב-98% מנכסי המערכת הבנקאית, מתוכם הבנקים הגדולים לאומי והפועלים מחזיקים ב-48% מהנכסים. מדד הריכוזיות בענף בישראל משקף ריכוזיות גבוהה פי 2 ויותר מממוצע מדינות האיחוד האירופי.
במצב הנוכחי בנקים חדשים נאלצים להתמודד עם החשש וחוסר הביטחון של הלקוחות לגבי יכולת הממשלה להיחלץ ממשבר פיננסי. למשל, בנק וואן זירו (הבנק הדיגיטלי), שנוסד בשנת 2019, מתקשה לתפוס נתח שוק משמעותי. ביטוח פיקדונות יכול לספק לו מענה ולהבטיח ללקוחות את יציבות החשבונות והפיקדונות שלהם.
"סיכון מוסרי"
לביטוח הפיקדונות יש חיסרון שמוגדר "סיכון מוסרי" – בהסתמך עליו, הבנקים מסוגלים לעשות צעדים מסוכנים בלי לחשוש מההשלכות, אך יש לכך מענים רגולטורים שמיושמים ברחבי העולם. בתנועה לאיכות השלטון ציינו כי על הממשלה להחליט אם המבטח יהיה גוף פרטי כמו איגוד הבנקים או חברה פרטית, או לחלופין גוף ממשלתי כמו משרד האוצר ובנק ישראל.
בנוסף, קיים החשש שעלות הביטוח תגולגל על הציבור. מנגד, רווחי הבנקים ופערי הריבית הם כה גבוהים כך שייתכן כי לא יוכלו לגלגל עוד עלויות לציבור והגיעו למיצוי הרווחים שלהם.
גם ההחלטה אם להטיל מס אחיד או משתנה, לפי רמת הסיכון של הבנק או הלקוח, עשויה להשפיע על האפקטיביות של המהלך. מצב שבו בנקים חדשים יספגו עלויות ביטוח יקשה על צמיחת תחרות לבנקים הגדולים, יתרה מכך, הטלת מחיר ביטוח גבוה יותר על לקוחות בסיכון גבוה יותר עשויה להרחיב את האי שוויון ולהרחיק נגישות למוצרים פיננסים.
