
התקציב שאישרה הממשלה למיגון יישובי קו העימות בצפון לא יספיק לכל משקי הבית שיהיו זכאים לו בפועל, כך עולה ממסמך שהוגש השבוע לוועדת הנגב והגליל של הכנסת. לפי המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, התוכנית מבוססת על אומדן של כ-10,000 בתים הזקוקים למיגון, אך האומדן אינו כולל בתים ששנת בנייתם אינה ידועה, שעלולים להגיע עד שליש מהמבנים במרחב.
בתוכנית הממשלתית לשיקום הצפון, שאושרה בתחילת החודש, הוקצו 6.6 מיליארד שקלים למענקים של עד 182 אלף שקלים למשק בית לצורך בניית ממ״ד. המענקים מיועדים לבתים במרחק של עד 9 ק״מ מהגבול. לפי המסמך, למרות הסכום שהוקצה, המדינה לא נתנה מענה לפער האפשרי בין התקציב שאושר לבין מספר משקי הבית שיצטרכו מענק בפועל.
האומדן שעליו נשענת התוכנית מתבסס על ספירת מבנים שידוע בוודאות כי נבנו לפני 1992, אז חלה חובת המיגון, אלא שבמרחב קיימים בתים ששנת בנייתם אינה ידועה, והם אינם נספרים כיום כבתים הנדרשים למיגון. אם חלקם יימצאו זכאים למענק, יידרשו תקציבים נוספים מהמדינה.
קושי נוסף נוגע למימוש המענקים ביישובים הערביים והדרוזיים. התוכנית הממשלתית צפויה לאפשר מענקים ב-11 יישובים לא-יהודיים, בהם בית ג׳אן, חורפיש וכסרא-סמיע, שבהם מתגוררות אלפי משפחות. לפי המסמך, ביישובים אלה צפויים קשיי מימוש גדולים בגלל בנייה לא-מוסדרת וקושי להתאים בינה לבין תנאי הזכאות למענק, שחייבים בהסדרה הזו.
היישובים פסוטה, חורפיש וג׳יש דרשו מהממשלה להכיר בכל הבתים הישנים כזכאים למיגון באמצעות הוראת שעה, אך עד כה המדינה לא הגיבה לבקשה. נציגי משרד ראש הממשלה, משרד הבינוי והשיכון ומנהל התכנון טענו בפני ועדת הנגב והגליל שהם מכירים בבעיה, אך פתרונה מחייב הסדרה רחבה שטרם נעשתה. עד שתושלם הסדרה כזו, תקציב המיגון עלול להתמצות או שתוקף התוכנית עלול לפוג.
בימים אלו משרד הביטחון הודיע לכל היישובים צמודי הגדר שמיגונם יושלם באמצע 2027. לאחר שש שנים שבהן המשרד היה אחראי למיגון ביישובי הגבול, האחריות צפויה לעבור בקרוב למשרד הבינוי והשיכון. לטענת משרד ראש הממשלה, העברת האחריות, אף שאינה כוללת תוספת תקציבית, צפויה לייעל ולקצר את תהליך המיגון.
נוסף על מסלול המענקים, קריית שמונה, נהריה ומעלות צפויות לקבל כ-700 מיליון שקלים לסבסוד תוכניות התחדשות עירונית לקידום המיגון בתחומן. מדובר בהרחבה של תוכנית שקודמה במשרד הבינוי והשיכון בחמש השנים האחרונות, במטרה לעודד התחדשות עירונית באזורים שבהם אין כדאיות כלכלית. כחלק מאותה תוכנית הועברו לאזור כ-30 מיליון שקלים לתוכניות פיילוט, אך הן טרם יצאו לפועל.
משרד הבינוי והשיכון מקווה כי הגדלת התקציב, לצד תקציב חדש לגיוס בודקי היתרים במנהל התכנון, יאיצו את קצב ההתקדמות ויסייעו בגיוס קבלנים לפרויקטים. בריאיון ל'דבר' באביב 2025 אמר ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, כי למרות הפיילוט, העירייה לא הצליחה לקדם מיזמים בתחום. שטרן הביע חשש שללא התערבות ישירה של המדינה במימון ההתחדשות העירונית, גם תקציבים גדולים לא יובילו לשינוי.


