"אנחנו מאמינים שיהיה טוב לעולם שתהיה לו האפשרות להאט או להשהות זמנית פיתוח של AI מתקדם", הודיעו מהנדסים בכירים באנת'רופיק, מעבדת הבינה המלאכותית בסן פרנסיסקו שמייצרת את המוצר קלוד, ביום שישי 5 ביוני. לקח שבוע אחד בדיוק עד שהקריאה תקבל תשובה.

בחברה קיבלו צו חירום ממשרד המסחר הפדרלי של ארה"ב האוסר גישה למודלים קלוד מיתוס ופייבל המתקדמים ביותר שלה לכל מי שאינו אזרח אמריקאי, כולל עובדי החברה עצמה. בתגובה, למשתמשי קלוד המודלים נחסמו לחלוטין ברחבי העולם, עשרות מומחים בתעשיית הבינה המלאכותית חתמו על מכתב לממשל טראמפ במחאה והדרגים הראשיים באנת'רופיק טסו מייד למשא ומתן בוושינגטון שנמשך ללא פתרון.

בסאגה הדרמטית שהתפתחה במהלך השבוע המטורף של אנת'רופיק, הנחשבת ליצרנית מודלי השפה היוצרים (Generative LLMs) המתקדמים בעולם, מסתמנות כמה עלילות שהצטלבו באירוע מסובך אחד. כל אחת מעלילות אלו מציעה מבט על מהפכת ה-AI המסחררת שמערבבת מתחים הולכים וגוברים בין אינטרסים כלכליים, פוליטיים וחברתיים, מהתחרות בין ארה"ב לסין, דרך מאבק בין פורצי הסייבר מול המגינים, ועד לגורל האדם עם המכונה שברא.

ציר הזמנים

ב-5 ביוני 2026 אנת'רופיק פרסמה מאמר פרי עטם של מהנדסים בכירים בחברה, תחת הכותרת "כשה-AI בונה את עצמו". במאמר מבשרים המהנדסים כי פיתוח הבינה המלאכותית עומד על סף נקודת אל-חזור במעבר ל'שיפור עצמי רקורסיבי', השלב שבו מערכת AI מסוגלת לייצר בעצמה, באופן אוטונומי וללא התערבות אנושית, את הדור הבא והמתקדם יותר של עצמה. כהוכחה לכך נחשף כי יותר מ-80% מהקוד שמפתח את קלוד נכתב בידי קלוד עצמו.

"אנחנו עדיין לא שם", העריכו המהנדסים ביחס למצב שיפור עצמי רקורסיבי, "אבל זה יכול להגיע מוקדם יותר ממה שרוב המוסדות ערוכים לו". הם הציעו צעדים רגולטוריים, כולל מנגנון תיאום עולמי שיעניק אפשרות להאט או להשהות זמנית פיתוח של בינה מלאכותית מתקדמת ברחבי העולם, כדי לתת למבנים חברתיים ולמחקר הבטיחות זמן להדביק את קצב השינוי הטכנולוגי. הם הדגישו כי מהלך כזה דורש הסכמה בין מעבדות במדינות שונות ושימוש ב'משטרי אימות', כמו בהסכמים לפיקוח על נשק גרעיני, כדי לוודא שאיש אינו ממשיך לפתח בסתר.

באותו יום, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על תזכיר ביטחון לאומי המורה להאיץ את אימוץ הבינה המלאכותית בקהילת המודיעין ובשדה הקרב, תוך קביעה שאף חברה מסחרית לא תוכל למנוע מהממשל שימוש בטכנולוגיה למשימותיו. בכך הזכיר את דרישות אנת'רופיק מהפנטגון בינואר להחריג שימוש בטכנולוגיה שלה למטרות נשק אוטונומי קטלני ומעקב המוני אחרי אזרחים, מה שהכניס את החברה לעימות מתמשך ופומבי מול ממשל טראמפ.

ב-9 ביוני אנת'רופיק השיקה לציבור את קלוד פייבל (Fable), המודל החזק ביותר שהוציאה עד כה לציבור, גרסה מרוככת של מודל המיתוס החסוי שמוסיף לו הגבלות בטיחות בתחומי הסייבר והביולוגיה.

ב-10 ביוני פרסם מנכ"ל אנת'רופיק דאריו אמודיי מאמר מעמיק שבו התריע כי ככל שהבינה המלאכותית דוהרת לצבור יכולות כמו "מדינה של גאונים בתוך מרכז נתונים", על הממשלים להפוך בדחיפות "מנגנון מדיניות איטי ורעוע" לכדי "רגולציה רצינית ומחייבת יותר". הוא מציע להחיל על מודלי בינה מלאכותית רגולציה הדומה לזו של רגולטור התעופה הפדרלי, שבה מודלים יחויבו בבדיקות בטיחות וביקורת טכנית לפני השקתם, והממשלה תוכל לחסום את הפצתם אם יימצאו מסוכנים לציבור.

ב-11 ביוני נוצר משבר אמון עם חוקרים בתעשייה, כשנחשף כי אנת'רופיק הטמיעה במודל פייבל 'חבלה חשאית' שפגעה בביצועי המודל עבור חוקרי בינה מלאכותית מחוץ לחברה. לאחר ביקורת חריפה מצד הקהילה המדעית, החברה התנצלה וחזרה בה מהמדיניות.

ב-12 ביוני הופעל מתג ההשבתה. לאחר שחוקרים באמזוןדיווחו לבית הלבן על פריצה להגבלות הבטיחות של פייבל, שלח משרד המסחר האמריקאי צו חירום לאנת'רופיק שאסר על החברה לאפשר גישה למודלים פייבל 5 ומיתוס 5 לכל מי שאינו אזרח אמריקאי. בתגובה, אנת'רופיק השביתה את המודלים לחלוטין ברחבי העולם.

אנת'רופיק נגד טראמפ

"חבורה של מטורפים מהשמאל הקיצוני", תיאר טראמפ את אנת'רופיק בפברואר, כשהורה לכל הסוכנויות הפדרליות להפסיק להשתמש במוצרי החברה. העונש הסלים במרץ כאשר הפנטגון הגדיר את אנת'רופיק "סיכון לשרשרת האספקה", הגדרה ששמורה בדרך כלל לישויות ממדינות עוינות.

למרות זאת, הפנטגון המשיך להסתמך על קלוד כמרכיב מרכזי במערכתו 'מייוון' (Maven) שחברת פלטיר בנתה על המודל של אנת'רופיק. צבא ארה"ב נעזר במערכת זו בתקיפת יותר מ-1,000 מטרות באיראן במהלך מרץ 2026, מתוך הצהרה כי התלות המבצעית בטכנולוגיה והצורך בהגנה על חיי אמריקאים גוברים על העימות המוסרי והפוליטי עם הנהלת החברה.

המנכ"ל אמודיי הגן על עמדותיה של החברה נגד שימושים מסוימים במוצריה בידי הממשלה בהודעות לעובדיו שבהן טען כי החברה שומרת על הקווים האדומים שלה ביושרה, במקום לשתף פעולה עם מה שכינה 'תיאטרון בטיחות' של הממשל. אמודיי הוסיף במאמרו לפני שבוע אזהרה כי ללא שליטה דמוקרטית ומשטר רגולטורי נבון, הבינה המלאכותית עלולה להפוך ל"כלי אולטימטיבי של עריצות". הוא הדגיש גם ביחס למערכת נשק אוטונומית כי חובה שתהיה "מחויבת למנגנונים של אחריות חוקתית ופיקודית" במקום לציית לפקודות באופן עיוור.

בינתיים היחסים בין אנת'רופיק לממשל טראמפ תקועים בין עימות חזיתי רווי חשדנות ואיבה אידיאולוגית לבין תלות הממשל במודלים המתקדמים של החברה, הן במטרות צבאיות והן למען הגנת הסייבר. החברה מנסה להתניע בממשלה פיתוח מהיר של מערכת רגולטורית נאורה אל מול אווירה של תיעוב הדדי שהולך ומחריף.

אנת'רופיק נגד אנת'רופיק

"אם תתאר את המוצר שלך כתחמושת בכל הודעה לעיתונות, בסוף הממשלה תאמין לך", קבע פיטר גירנוס, חוקר איומים בכיר בתחום הסייבר, ביחס להחלטת הממשל להשבית את המודלי אנת'רופיק. "הם כתבו את התשתית המשפטית נגד עצמם וקראו לזה מותג".

האירועים סביב אנת'רופיק חושפים שסע עמוק בין הדימוי הציבורי של החברה כ'מבוגר האחראי' לבין פעולותיה בשטח, כאשר אסטרטגיית 'השיווק מבוסס הפחד' שלה חזרה אליה כבומרנג רגולטורי. אותה חברה שקוראת נחרצות לרגולציה חזקה על פיתוח מודלים מתקדמים מתלוננת כיום על אי-הבנה ותגובת יתר במהלכי הממשלה נגד המודלים המתקדמים שלה.

המתח הזה, שבו החברה מזהירה מפני אובדן שליטה אנושית אך ממשיכה להסתער קדימה במרוץ היכולות, הוביל את סטיוארט ראסל, חוקר בינה מלאכותית מוביל מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, לקבוע בחריפות: "אורות האזהרה האדומים מהבהבים, הצופרים נשמעים, ובכל זאת הם פשוט חייבים להמשיך לחרוש קדימה. אז לא, הם לא שומרים אחראים".

בצל הכנות שקטות בחברה להנפקה ראשונה לציבור בשווי המוערך בטריליון דולר, השקת המודל פייבל המסחרי עם הגבלות סמויות שפגעו בביצועיו עבור חוקרים מתחרים עוררה זעם ואכזבה בתחום מדע ה-AI שבו אנת'רופיק מציגה את עצמה כשומר מסור על ערך השקיפות. כדי להבדיל את פייבל מהמודל מיתוס שעליו הוא מבוסס ושהחברה עצמה קבעה שהוא מסוכן להפצה כללית, אנת'רופיק הכריזה כי מחסומי הבטיחות שטמנה בפייבל הם "חזקים במידה ניכרת מאלו של כל מודל שהופץ בעבר". אך גם כל זה לא הספיק למנוע מהממשלה האמריקאית להוריד את השאלטר.

בסיכומו של דבר, נראה כי החברה נלכדה בתוך הנרטיב הקטסטרופלי שהיא עצמה טוותה, מה שהפך את המותג שלה למעין כלא רגולטורי שאולי מהווה קו שיווקי גאוני, אך גם מאיים על עתידה העסקי.

הפורצים נגד המגינים

בדרמה סביב אנת'רופיק נחשף גם מאבק איתן על ניהול היתרונות בלוחמת הסייבר בין התוקפים למגינים. המודל פייבל הושק לפני שבוע כגרסה מרוככת של מיתוס, שמשרת חברות אמריקאיות נבחרות יחד עם הממשל במרוץ לזהות ולתקן פגיעות בתשתיות דיגיטליות חיוניות לפני שפורצים בארגוני פשע ומדינות אויב יעלו עליהן למען תקיפות סייבר.

אחת החברות הראשונות שקיבלו אישור לגשת למודל מיתוס, אמזון הענקית, שבעצמה השקיעה באנת'רופיק 8 מיליארד דולר מאז 2023, הייתה כנראה המקור שהזהיר את ממשל ארה"ב שיש חולשות בהגבלות הבטיחות שנוספו לפייבל, גרסתו המסחרית של המודל. כאשר הממשל ראה בכך איום ביטחוני חמור, מומחים בתחום הסייבר ראו טעות מחקרית בעלת השלכות הפוכות מהבטחתן.

קייטי מוסוריס, מנכ"לית חברת אבטחת הסייבר 'לוטה סקיוריטי', קבעה בנחרצות כי חסימת הגישה למודל פייבל "פוגעת באופן פעיל בביטחון הלאומי ובהגנת הסייבר". היא הסבירה כי דו"ח אמזון מצא פגיעויות על ידי "שאילת שאלות שמגינים רגילים היו שואלים, וזה בדיוק מה שהמודל נועד לעשות", והוסיפה: "כל מודלי ה-AI צריכים להיות מסוגלים לעזור למגינים בדיוק בדרך זו, אחרת לא נוכל להרחיב את ההגנה שלנו נגד תוקפים".

חיזק את דברי מוסוריס אנדרו מוריס, מייסד חברת 'גריי-נויז אינטליג'ץ', שציין כי המידע שהופק מהמודל לפי דו"ח אמזון "יועיל לאנשים המגינים על רשתות מחשבים יותר מאשר לאלו התוקפים אותן".

יותר מ-50 מומחים בתעשיית הבינה המלאכותית הצטרפו וחתמו על מכתב פתוח המיועד להווארד לוטניק, מזכיר המסחר האמריקאי, הטוען: "ניתוק המגינים האמריקאים מהכלים הטובים ביותר של אמריקה אינו מעכב את התוקפים – הוא מעוור את ההגנה שלנו".

במכתב מזהירים כי מודלים סיניים נמצאים "חודשים קצרים מאחורי המודלים האמריקאיים הטובים ביותר", וכי לחסום כלים ממגינים מקומיים "כשאויבינו מתקדמים מהר, זה מסוכן" ולכן קוראים לממשלה לבטל את האיסור על המודלים של אנת'רופיק.

ארה"ב נגד סין

באפריל, ביוזמה משלה תחת השם 'גלאסווינג', נתנה אנת'רופיק גישה למודל מיתוס החסוי לחברות וארגונים נבחרים ברחבי העולם, למען זיהוי ותיקון פגיעות בתשתיות תוכנה קריטיות. לפי גורמים בבית הלבן, שדיברו עם 'וושינגטון פוסט' ועם 'וויירד' (Wired) בעילום שם, אחרי שאנת'רופיק גילתה לממשל שעם מקבלי גישה זו נמנתה חברת אס. קיי. טלקום (SK Telecom) הענקית בקוריאה הדרומית, בממשל התנגדו בשל חשד לקשרים של אותה חברה לסין.

בגלל חששות הממשל, אנת'רופיק משכה מייד את גישת מיתוס מאס. קיי. טלקום, שכן השקיעה 100 מיליון דולר באנת'רופיק ב-2023 בשיתוף פעולה למען מודל המיועד לשימושה. למרות היענותה, בבית הלבן חשדו שאנת'רופיק עלולה לחשוף את המודל העוצמתי שלה ליריבי ארה"ב. באס. קיי. טלקום הצהירו: "לחברתנו אין שום קשרים לסין".

גארי מרקוס, חוקר AI ומבקר בתחום, הזהיר כי הצו הממשלתי דווקא "עשוי לעשות לסין טובה" בכך שישכנע חוקרים ילידי סין העובדים במעבדות אמריקאיות "לחזור לתחרות בסין בהקדם האפשרי". כריס מקגווייר, עמית בכיר לסין וטכנולוגיות מתעוררות במועצה ליחסי חוץ (CFR), הוסיף כי אסטרטגיית הייצוא של משרד המסחר תחת טראמפ היא "בלתי קוהרנטית לחלוטין ומחבלת בעצמה".

דין בל, עמית בכיר בקרן לחדשנות האמריקאית ולשעבר יועץ לבית הלבן של טראמפ על מדיניות AI, הגיב למהלכי הממשל האחרונים נגד אנת'רופיק בתימהון: "אני לא מצליח להבין אם מדובר כאן בלוחמה משפטית מכוונת נגד אנת'רופיק במיוחד, או בניציות קיצונית של ביטחון לאומי. כך או כך, זה פשוט מגוחך. ממשל שעמדתו הרשמית היא שעלינו לייצא שבבי AI מתקדמים לסין, אך במקביל רוצה לאסור על בריטניה, ועל כל אדם אחר על פני כדור הארץ שאינו אמריקאי, להשתמש במודלים הכי טובים שלנו? אין לי מילים".

ארה"ב נגד בעלות בריתה

השבתת המודלים של אנת'רופיק חושפת גם חוסר שקט שהולך ונפער ביחסי ארה"ב עם בעלות בריתה, כאשר הפעלת מתג ההשבתה הרגולטורי הבהירה לעולם כי וושינגטון רואה במודלים המתקדמים נכס ביטחוני לאומי שיישלט בתנאיה שלה בלבד.

ב'אקונומיק טיימס' ההודי נכתב: "מתג ההשבתה קיים. נעשה בו שימוש. וייעשה בו שימוש שוב". בהמשך נכתב כי משמעות המהלך נגד המודלים של אנת'רופיק היא שמעתה ואילך כל מדינה מבינה שניתן "לנתק אותה מהחשמל בן לילה".

"כאדם שעוסק בתחום, אני לא חושב שזו התנהלות שותפותית, ואני לא מאמין שזה הדבר הנכון לעשות עבור הבריתות הטכנולוגיות הרחבות שהתפתחו במהלך 80 השנים האחרונות", אמר איידן גומז, מנכ"ל קוהיר, חברת AI קנדית.

בנציבות האירופית אמרו כי ההתפתחויות האחרונות מדגישות את הצורך של אירופה בריבונות דיגיטלית, כדי להפחית את התלות בתשתית אמריקאית, הצעה שעלתה גם במאמר הדעה ב'אקונומיק טיימס'.

סיכם ברונו רטלו, חבר הסנאט ולשעבר שר הפנים של צרפת: "החלטתה של וושינגטון לחסום את הגישה למודלים חייבת לשמש עבורנו קריאת השכמה. במרוץ אל הבינה המלאכותית, אומה שתלויה באחרים עבור הטכנולוגיה שלה היא אומה שאפשר 'לנתק אותה מהחשמל' מהיום למחר. עלינו לעשות עם ה-AI את מה שעשינו עם הגרעין: עלינו לתפוס אותה כחלק בלתי נפרד מהריבונות שלנו".

המכונה נגד האדם

בליבת האזהרה של אנת'רופיק בפתיחת השבוע המטורף שלה, יושבת השאלה עד כמה כל המאבקים, סכסוכי האינטרסים ויחסי הכוח בין בני אדם ישנו בעתיד שאליו הטכנולוגיה דוהרת ביעף. במאמרם של המהנדסים על AI ש"בונה את עצמו" עלתה תמונה של אבן דרך קיומית שמעבר אליה הבינה המלאכותית הופכת מכלי עבודה לישות אוטונומית המעצבת את עתידה לפי השיקולים משלה.

מכלי עזר שהציעו לפני שנתיים קטעי קוד קצרים, דרך 'סוכני הקידוד' (Coding agents) המסוגלים כיום לכתוב ולערוך קבצים שלמים, במאמר חוזים שתפקידה של הבינה המלאכותית יכבוש לחלוטין את תפקידם של מתכנתים אנושיים כיוצרי קוד ולכן מעבר מוחלט בתפקידם של בני האדם למנהלים ומבקרים של תוצרי הבינה המלאכותית.

לצד הסיכונים הבטיחותיים שמלווים בהתקדמות כזו – אלה שהסעירו אנשי המדיניות ואנשי המקצוע כאחד – המאמר מתאר בקולות של המהנדסים, בתור עובדים אנושיים, אובדן גם של זהותם. מתכנת אחד מודה: "כבר עברו כחמישה חודשים מאז כתבתי קוד בעצמי", ואחר כותב: "בימים שבהם הכול עובד טוב, אני לא יכול שלא לחשוב ששום דבר שאני עושה לא משנה, הכול עובר אוטונומיה והוא טוב יותר ומהיר יותר ממה שאני אהיה אי פעם".

מרינה פבארו, ראשת תחום המדיניות במכון אנת'רופיק, טוענת כי יעילותו של קלוד מאיימת לשחוק את שיתוף הפעולה האנושי, שכן כל אינטראקציה עם המודל המהיר והיעיל במקום עם קולגה היא "הצעה אבודה" לשיתוף פעולה בין אנשים, מה שמעלה חשש מפני עולם שבו בני האדם נדחקים לתפקידי פיקוח משניים בלבד.

במילים של עוד מתכנת המצוטט במאמר: "העבודה (והחיים) התנהלו על בסיס 'כלכלת מתנות' של טובות קטנות בין בני אדם. 'תוכל לעזור לי להריץ את הקוד הזה?' כל בקשה כזו יצרה חוב קטן, מודעות הדדית קטנה. קלוד הוא מהיר יותר, הוא מייצר אפס חובות, אבל כל אינטראקציה כזו היא עוד הזדמנות אבודה לשיתוף פעולה אנושי".