יעקב אגם, חתן פרס ישראל מחשובי האומנים בישראל, הלך לעולמו בגיל 98.
אגם נולד בראשון לציון ב-1928, למשפחה דתית, ובהיעדר מסגרת חינוך דתית ביישוב למד אצל "מלמדים" שונים בבית-כנסת בעירו. ב-1945 הצבא הבריטי אסר אותו לשמונה חודשים, בחשד שהיה חבר בתנועת מחתרת. למד אמנות ב'בצלאל' בירושלים, ולאחר מכן נסע ללימודים בציריך, וחי גם בפריז.
אגם היה אחד הבולטים באומנים בזרם 'האמנות הקינטית', המדגיש תנועה בזמן, אמיתית או מדומה. הרבה לשלב בעבודותיו מוטיבים מהיהדות, כמו בפסל 'סולם יעקב'. עיצב עבודות בולטות במרחב הציבורי בישראל, כמו המזרקה 'אש ומים' בכיכר דיזינגוף בתל אביב. יצירותיו הוצגו במוזיאונים ברחבי העולם, בהם מוזיאון גוגנהיים בניו יורק.
זכה השנה בפרס ישראל לאמנות פלסטית, כשוועדת הפרס כתבה כי האלמנט החדשני המרכזי ביצירתו לאורך השנים הוא רעיון השינוי הפנימי, הן בגוף היצירה עצמה והן מנקודת מבטו המשתנה של הצופה. ב-2017 נפתח בעיר הולדתו ראשון לציון מוזיאון יעקב אגם, המוקדש כולו לתולדות חייו ולעבודתו.
בראיון ל'הארץ' ב-2023 הגיב אגם לביקורת, שלפיו עבודתו לוקה בילדותיות, ואגב כך תיאר חלק מהפילוסופיה שכוננה את יצירתו. "ברוב העבודות שלי אני משתף את הצופים ביצירה", אמר, "הם שותפים שלי, יכולים לגעת, להזיז, לנוע מולה. בניגוד למבוגרים, ילדים מעריכים את ההתגלות ואוהבים להתחבא ולהתגלות, והחלק הכי יפה אצלנו הוא החלק הילדותי. בכך שאני משתף את הצופים הם מגלים בעצמם כוחות פנימיים ונוגעים ביצירתיות, משנים דברים".
שר התרבות והספורט מיקי זוהר ספד ליעקב אגם: "היה אומן פורץ דרך, שהעניק ליצירה הישראלית שפה ייחודית, ומעוררת השראה. מורשתו האמנותית תמשיך להאיר ולהשפיע על דורות של יוצרים בארץ ובעולם".