11 שופטי בג"ץ התכנסו הבוקר (ראשון) לדיון על החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, שאושר במליאה לפני יותר משנה. "המכניזם של החוק החדש הוא שבלי שופטי העליון בוועדה, אפשר ואפילו טוב, אבל אי אפשר בלי האחרים. זו המשמעות המעשית", אמרה בדיון השופטת דפנה ברק-ארז. "אנחנו בשינוי משטרי", אמר נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית.

נציג הכנסת עו"ד ברט הציע "לבחור איזושהי דרך שתרסן את הכוח של בית המשפט העליון להתערב בתיקון חוקתי שאינו חוקתי. לטעמנו בג"ץ הסבירות הוא פצע פתוח בחברה הישראלית ובפוליטיקה הישראלית. לא נכון יהיה להניח שמה שנאמר שם זה הסיפור. אני מבקש שתיקחו את זה גם כן בחשבון". נשיא העליון יצחק עמית השיב: "זאת אמירה סוציולוגית, לא משפטית, שזה פצע".

"אנחנו ממליצים לא להתמקד בשאלת סמכות בית המשפט לפסול חוקי יסוד שכבר הוכרעה", אמר עמית. השופט אלכס שטיין אמר כי "לא יכול להיות שהכנסת קוראת לכל חוק שהיא רוצה "חוק יסוד", והוסיף: "יש בעיה פרוצדורלית בכל הדבר הזה והזהרנו על כך בפסק דין הסבירות".

במרץ 2025 שינתה הכנסת את אופן בחירת השופטים בישראל זה למעלה משבעה עשורים, תוך שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ומנגנון קבלת ההחלטות שלפיו היא פעלה. בין היתר, ההסדר החדש מחזק את כוחם של הנציגים הפוליטיים בוועדה – הן מהקואליציה הן מהאופוזיציה, כך שאלה צפויים להוות מעתה רוב של שישה מתוך תשעת חבריה.

עוד ההסדר מקנה כוח וטו לנציגי הקואליציה והאופוזיציה ביחס להליכי מינוי השופטים. במרכז העתירה נגד החוק עומדת הטענה כי דינו להתבטל בהיותו "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", בהתאם להלכה שנקבעה ברוב של שנים-עשר שופטים בפסק הדין על חוק הסבירות. על פי העתירה, ההסדר החדש פוגע במאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מאחר שהוא מוביל לפוליטיזציה של הליך מינוי השופטים, תוך פגיעה קשה בעצמאותה של מערכת בתי המשפט, בהפרדת הרשויות ובשלטון החוק.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה על תמיכתה בקבלת העתירות, ואילו נציגי הממשלה והכנסת כופרים בסמכותו של בית המשפט העליון לדון בתוקפם של חוקי יסוד, וטוענים כי הטענות נגד ההסדר הן ספקולטיביות, וכי לא הונחה תשתית לביסוס פגיעה קשה ביסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. עוד הם טוענים כי יש להמתין עם הביקורת השיפוטית בעניין החוק עד להפעלת ההסדר בכנסת הבאה.

ברט טען כי שיתוף עורכי דין בוועדה לבחירת שופטים עלול לגרום לניגודי עניינים, "אחד מהם זה חשדות לקידום עורכי דין לשפיטה על ידי ראש לשכת עורכי הדין, דברים שקרו פעם", ברמיזה ליו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, שהורשע ביציאה וכניסה לישראל שלא כדין עם זוגתו, ונחקר בחשד לשוחד מיני במינויי שופטים. "כל הכוח של אפי נוה נבע מהפוליטיקאים. אולי במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין צריך להוציא שני פוליטיקאים", השיב לטענה נשיא העליון עמית. השופטת דפנה ברק-ארז הוסיפה: "בדיני ניגוד עניינים אפשר לחשוב למשל על שיפור ההסדרים בנושא הזה. גם היום נציגי הלשכה לא אמורים להופיע בבתי משפט. הפתרון המוצע כאן הוא דרסטי שלא נהוג בדיני ניגוד עניינים".

עוד אמר עמית: "תוך שנה ייבחרו שני שופטים לעליון שיהיה כתוב להם על המצבה שהם שופטים פוליטיים. אותו שופט שנבחר יכול גם להיות נשיא. אסור לנו להסתכל על החוק הזה על טווח של שנתיים שלוש, אלא על טווח של 15 שנים. ככה ייבחרו שופטים לאורך השנים. אותו שופט יכול להיות נשיא או משנה לנשיא. תוך 15 שנים מערכת משפט בישראל תשתנה לחלוטין. האם זה לא פוגע בעצמאות מערכת המשפט בישראל?". על כך הוסיפה השופטת יעל וילנר: "מה יחשוב הציבור בעוד 15 שנה כשישבו בבית המשפט העליון רק שופטים שמונו כל ידי פוליטיקאים עם תווית פוליטית? אנה אנו באים?".

בנוסף מתח נשיא בית המשפט העליון ביקורת חריפה על מינויי השופטים ואמר לעו"ד ברט: "אדוני דיבר על ספקולציות, על תרחישים עתידיים. כבר היום לא מקדמים שופטים טובים בגלל שיקולים פוליטיים. אני אומר את זה כמי שבתוך המערכת והוועדה לבחירת שופטים. אז כשהחוק ייכנס לתוקפו זה יהיה פי ארבע. זאת לא השערה, זאת ידיעה וודאית".

השופט אלכס שטיין השיב לטענה על פגיעת הרשות השופטת בחוק יסוד: "לא יכול להיות שהכנסת קוראת לכל חוק שהיא רוצה 'חוק יסוד'. יש בעיה פרוצדורלית בכל הדבר הזה והזהרנו על כך בפסק דין הסבירות". השופטת דפנה ברק-ארז: "מותר לשנות חוקי יסוד אבל אי אפשר לטעון שמה שהיה בעבר אינו חשוב".

עו"ד ברט אמר: "המבחן שנקבע על ידי בית המשפט הוא פגיעה בגרעין הדמוקרטי של מדינת ישראל". השופט יחיאל כשר: "האם אתה מסכים שדרך בחירת שופטים יכולה לפגוע בגרעין הדמוקרטי?" עו"ד ברט: "בצורה קיצונית, כן". הנשיא עמית השיב: "הגורם הפוליטי לפי התיקון החדש של החוק הוא זה שבוחר את שופטי בית המשפט העליון. זה לא פוגע בעצמאות?" השופטת יעל וילנר הוסיפה: "עוד לא קיבלתי תשובה מאדוני אם החוק החדש פוגע בעצמאות הרשות… כשיש שישה חברים בוועדה שהם פוליטיקאים או נבחרים על ידי פוליטיקאים אתה חושב שעצמאות הרשות השופטת לא נפגעת?"