דו"ח מבקר המדינה בנוגע להיערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה שפורסם היום (ראשון) מתריע כי בשל גירעון צפוי בתקציבו, בשל הרפורמה בסיעוד משנת 2018, הביטוח הלאומי לא יוכל לשלם את מלוא התחייבויותיו.
מהערכות הדו"ח ועלה כי עד שנת 2050 יהיו הזקנים, בני 65 ומעלה, כ-15% מכלל אוכלוסיית ישראל, כ-2 מיליון בני אדם. המבקר מצא כי למרות ההגדרה של הזדקנות האוכלוסייה, עוד לפני כעשור, כ"אחד משש האתגרים הכלכליים-חברתיים העומדים לפתחה של מדינת ישראל בעשורים הקרובים", המדינה לא נערכה כלל לאתגר זה.
החלטות מלפני עשור בנוגע להיערכות לזקנה לא יושמו
בביקורת עלה כי אף שחלף למעלה מעשור מהחלטות הממשלה 145 ו-150 בשנת 2015, אשר הציבו את ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה כנושא אסטרטגי והטילו על שרי הממשלה ליישמה במסגרת תוכניות עבודה שנתיות במשרדיהם – גופי הממשל הרלוונטיים, ובהם הביטוח הלאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי, טרם גיבשו מענה מערכתי, מתואם וארוך טווח והם אינם ערוכים להזדקנות האוכלוסייה.
עוד עולה כי מאז יולי 2018 לא הגישה המועצה הלאומית לכלכלה דוח מעקב אחר יישום הערכת המצב האסטרטגית לשנת 2015 לממשלה, ולא ביצעה מעקב אחר יישום החלטות הממשלה המתבססות על הערכת המצב האסטרטגית, כנדרש מהצוות לניהול האסטרטגיה. בנוסף מצא המבקר כשלים נרחבים בתיאום המערכות והמשרדים השונים בטיפול בהזדקנות האוכלוסייה, וקבע כי אין גוף המוביל מדיניות לאומית בנושא, אין תקציבים ייעודיים ואין תכנית רב שנתית.
המבקר חושף כי המועצה הציבורית המייעצת לענייני גמלאים, המחויבת על פי חוק לשיפור איכות חייהם של האזרחים הוותיקים, התכנסה בפעם האחרונה בשנת 2021, וכי שרת השוויון החברתי הנוכחית מאי גולן (הליכוד) לא מינתה חברי מועצה חדשים לאחר שמועד פקיעת המינוי הקודם חלף.
הביטוחים הסיעודיים שילשו את עלותם מ-ביטוח2018
בנוגע למערך הביטוח הסיעודי בישראל מתריע המבקר ומספק את הנתונים הבאים: בעוד בשנת 2018, ערב הרפורמה בסיעוד, ההוצאה השנתית של הביטוח הלאומי על סיעוד עמדה על כ-7 מיליארד שקלים, נכון לשנת 2025 ההוצאה עומדת על כ-21 מיליארד שקלים, עבור 329,000 קשישים סיעודיים. בביקורת עלה כי הגידול בהוצאה על סיעוד הגדיל את הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי והקדים ב-6.3 שנים את שנת איפוס הקרן – השנה שבה הביטוח הלאומי ייוותר ללא משאבים. נכון למועד סיום הביקורת, ההערכה לשנת איפוס הקרן עומדת על שנת 2035.
גם האיתנות הפיננסית של הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים דרך קופות החולים עברה שחיקה. לפי הדוח, בשנת 2022 השחיקה החריפה, ומחשש לגירעון של הקרן התערבה המדינה ובוצעו שינויים בתנאי הביטוח ובגובה התגמולים. הסדר זה מול המדינה יעמוד עד סוף שנת 2026 בלבד. המבקר תוקף בחריפות את התנהלות המדינה ואת התנהלות הביטוח הלאומי בנוגע ממצאי הדוח האקטוארי. "אי-שקילתם של שיקולים אקטואריים בקבלת החלטות לגבי גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי גרמה לפגיעה ממשית ביכולת המוסד לעמוד בהתחייבויותיו בטווח הארוך", נכתב בדוח.
ביקרות על אופן קביעת מצב הסיעוד
כמסקנה מהתנהלות המערכות, המבקר מזהה את קביעת מצב הסיעוד שלא באופן פרונטלי כגורם שהגדיל את מספר המבוטחים שלא לצורך. נוכח סכנת הקריסה, קבע הדוח כי על הקבינט החברתי-כלכלי לקיים דיון אחת לשנה בנוגע למאזן המוסד לביטוח לאומי ולדין וחשבון האקטוארי השנתי בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2015.
לאור המלצות ה-OECD לשנות את מדיניות הערכת התלות באמצעות מסמכים ולהחיל כנורמה בדיקות תלות פרונטליות, קבע המבקר כי על הביטוח הלאומי לשקול את מועילות ויעילות השיטה שבה הוא נוהג כיום. זאת תוך בחינת הצורך לשנותה, בין היתר לנוכח הממצאים של דוח זה. מומלץ כי הבחינה תתבצע תוך שקילת רמת הדיוק של הערכות התלות, מידת ההיערכות מבחינת כוח האדם הדרוש ומשכי זמן הטיפול בתביעות. עוד מומלץ לשקול לבצע הערכות תלות על סמך מסמכים רפואיים רק בחלק מהמקרים, כדוגמת מקרים מסוימים של תביעות חוזרות, או במקרים מובהקים של תביעות ברמות סיעוד גבוהות.
רפואה גריאטרית: מחסור ברופאים, ירידה במיטות האשפוז
הדוח קובע כי למרות הגדרת הגריאטריה כמקצוע במצוקה כבר 15 שנים, לא השתנה מספר הרופאים הגריאטריים והוא עומד על רופא אחד ל-1,000 איש. המבקר בחן גם את ההכשרה של רופאי המשפחה בתחום הגריאטריה וקבע כי הם אינם חייבים לעבור התמחות וכי עובדה זו מפחיתה את היכולת שלהם לטפל באוכלוסיית הזקנים הגדלה. בנוסף, מספר מיטות לאשפוז גריאטרי גדל עד שנת 2023, ומשנה זו חלה יריה של 19% בשיעור מיטות האשפוז הגריאטרי מ-42 מיטות ל-34 ל-1,000 איש.
המבקר קובע כי שלל תכניות המיועדות לציבור הזקנים בישראל, כמו השתלבות בשוק התעסוקה, שילוב שלבשירות המדינה, עידוד התנדבות והתמודדות עם מגפת הבדידות לא טופלו כראוי, ומספר הזקנים בהם נגעו התכניות מזערי.
