מרבית הנרשמים בשירות התעסוקה במהלך מבצע 'שאגת הארי' נרשמו לפחות במצב חירום אחד נוסף בשש השנים האחרונות – כך עולה ממחקר חדש שפרסמה הרשות היום (ראשון). לנוכח הממצאים, ממליצים בשירות התעסוקה להחליף את מנגנון החל"ת באירועי חירום מסוימים.

מהמחקר עולה כי 71.3% מהנשים שנרשמו בשירות התעסוקה בעקבות שאגת הארי, היו רשומות בו כבר לפחות באירוע חירום נוסף אחר בשש השנים האחרונות, כש-36.6% מהן היו רשומות בשירות התעסוקה ביותר מארבעה אירועים בתקופה זו. משמעות הדבר היא פגיעה חוזרת ונשנית באותן קבוצות בצבירה הפנסיונית, בתקופות האכשרה ובביטחון התעסוקתי שלהן.

בקרב הגברים שנרשמו בשירות התעסוקה בשאגת הארי, 59% היו רשומים לפחות באירוע אחד נוסף בשש השנים האחרונות, 28.5% היו רשומים בארבעה אירועים ומעלה.

מחקרים קודמים לימדו כי הקבוצות שנפגעות שוב ושוב ממצבי חירום הן נשים, צעירים, חרדים ובעלי מקצועות שכרוכים בעבודה בחוץ, בהתקהלות ובקבלת קהל. המחקר הנוכחי חשף כי לא רק שמדובר באותן קבוצות – אלא שברוב המקרים מדובר באותם אנשים ממש – תופעה שמכונה ברשות 'הדלת המסתובבת'.

בניתוח לפי משלחי יד, עולה מהמחקר הנוכחי כי 78% מהמטפלים האישיים, 75% מעובדי המכירות ו-66.3% מהמנהלים האדמיניסטרטיביים ומנהלי המכירות, השיווק והפיתוח שנפלטו ממעגל העבודה בשאגת הארי, נפלטו גם באירוע חירום נוסף בשש השנים האחרונות.

הבעייתיות שבמנגנון החל"ת

הממצאים, מסבירים בשירות התעסוקה, מדגישים את הבעייתיות שבמנגנון החל"ת המשמש כיום את המדינה כרשת ביטחון לעובדים במצבי חירום. לדבריהם, מנגנון זה מעודד הוצאת עובדים אל מחוץ למעגל העבודה – ואינו מפצה על הפגיעה הכלכלית באותן קבוצות שחשופות יותר לאירועי החירום: בדגש על פגיעה בצבירה פנסיונית וברמת ההשתכרות עתידית.

לפיכך, מציעים בשירות התעסוקה לגבש מדינות פרואקטיבית שתשמש את ישראל במשברים הבאים ולשקול את החלפת מודל החל"ת שננקט בשנים האחרונות בחלופות אחרות: בין היתר במודל 'חל"ת גמיש' – עבודה חלקית לצד השלמת הכנסה, מודל שהוצע בעבר על ידי ארגוני המעסיקים, ההסתדרות ומשרד הכלכלה; הסדרת חלוקת החל"ת בין בני זוג באופן שיאפשר להם לחלק ביניהם את ההיעדרויות מהבית (בניגוד למודל הקיים שמחייב רצף ימים בחל"ת כתנאי לקבלת דמי אבטלה); ומאמץ למצות יכולות עבודה מרחוק כמנגנון שימור בתעסוקה.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש: ״ממצאי הדוח חושפים תופעת 'דלת המסתובבת' מדאיגה, ולא רק באותן קבוצות אוכלוסייה הפגיעות במצבי משבר, אלא באותם אנשים ממש, שוב ושוב. מציאות זו גובה מחיר כבד – פגיעה מצטברת בזכויות סוציאליות, בביטחון התעסוקתי ובחסכון הפנסיוני לאורך שנים. הממצאים החוזרים מלמדים שאין עוד מקום להמתין למשבר הבא. עלינו לפעול כבר עכשיו לבחינה מחודשת של רשתות הביטחון הקיימות, ולשקול אימוץ מודלים מתקדמים של חל"ת גמיש, המשלבים עבודה חלקית והרחבת יכולת העבודה מרחוק. זוהי הדרך לבנות חוסן כלכלי ותעסוקתי אמיתי לכלל אזרחי ישראל, הן בעת משבר והן לאחריו".