משרד התפוצות ציין החודש את שבוע התפוצות בסקר שבו יהודים ישראלים נשאלו על זהותם ויחסיהם ליהדות התפוצות. באותו שבוע נפגשו בניו יורק רבנים ואישים יהודים כדי לקבוע מחדש את עקרונות הליבה של התנועה היהודית הגדולה ביותר בארה"ב. נתוני הסקר בארץ הצטרפו להחלטות שהתקבלו בניו יורק בגיבוש תמונת מגמה: בקרב היהדות הליברלית, ההזדהות עם העם היהודי בעלייה בהשוואה להזדהות עם הדת ועם המדינה.

מדד התפוצות 2026 מייצג כ-1,200 משיבים באוכלוסייה היהודית הכללית בישראל. ממצאיו מצביעים על זינוק בזהות היהודית-לאומית: לראשונה בעשור האחרון 57% מהציבור היהודי בארץ מגדיר את עצמו יהודי לפני ישראלי, לעומת 34% אשתקד.

שיעור שיא של 87% מדווחים כי הם גאים ביהדותם, עלייה לעומת 70% ב-2022, ו-66% רואים בהתבוללות בתפוצות "איום משמעותי על העם היהודי". את העלייה המובהקת בנתון זה, מ-50% לפני שנתיים, הוביל הציבור החילוני והמסורתי, ובקרב החרדים חלה דווקא ירידה. הזיקה היהודית-הלאומית זינקה ל-82% בקרב הציבור החילוני, עלייה לעומת 60% ב-2022, ואילו בקרב חרדים היא צנחה מ-82% ל-56%.

נשיא המדינה יצחק הרצוג פירש ממצאים אלו כעדות לכך שהקשר עם התפוצות הוא "ערך מן המעלה הראשונה וחלק בלתי נפרד מזהותה הלאומית של המדינה". שר התפוצות עמיחי שיקלי הדגיש כי לנוכח המדד, על ישראל להגדיל את השקעתה בחינוך יהודי בתפוצות, שכן הוא "הבסיס לזהות, לערבות ההדדית ולעתידו של העם היהודי".

הנשיא הרצוג בירך בשידור וידאו גם על פתיחת כנס "מזניקים מחדש את היהדות הרפורמית" ("Re-CHARGING Reform Judaism") שנערך בבית הכנסת סטפן וייז, אחד מבתי הכנסת המשפיעים בתנועה הרפורמית, הגדולה ביותר ביהדות ארה"ב וביהדות הליברלית בכלל. הכנס הציג אג'נדה החלטית המבקשת להציב את הציונות והשייכות לעם היהודי במרכז סדר היום של היהדות הרפורמית, תוך הדגשה כי היהדות אינה רק דת, אלא בראש ובראשונה השתייכות לעם אחד בעל גורל משותף.

"התנועה שלנו היא אומנם גוף דתי המוקדש לאלוהים ולתורה", הסביר הרב עמיאל הירש בנאומו בתחילת הכנס, "אך חלק גדול מהעולם היהודי מבטא את זהותו היהודית בצורה חילונית, דרך מחויבות עזה לעם היהודי. אם אין יהודים, אין תורה. היהודים אינם שואבים את סמכותם מרבנים. להפך, רבנים שואבים את סמכותם מהיהודים. קהילה בתפוצות שמתנתקת מישראל, שבה חיים מחצית משרידי עמנו, אין לה עתיד".

"באמצע המאה ה-20 קיבלו בהנהגת הקהילה היהודית בארה"ב החלטה מודעת למתג מחדש את היהדות כדת", סיפרה בכנס הסופרת דארה הורן, שהייתה חברה בקבוצת הייעוץ לאנטישמיות באוניברסיטת הרווארד בעקבות 7 באוקטובר. הפנייה לזהות הדתית, גם בקרב היהודים הליברלים-הומניסטים, אומצה במטרה להשתלב פוליטית בתור אזרחים אמריקאים, ולהתרחק מהגדרות גזעיות שאז הזכירו את האנטישמיות הנאצית. לטענתה, מקלט זה בא על חשבון מרכיב העם בזהות היהודית בתפוצות. "יהודים הם לא דת. יהודים הם קבוצה שבטית עם היסטוריה, מולדת ותרבות משותפים. יהודים הם עם ישראל".

במהלך הכנס אומצו רשמית החלטות אבני דרך המאשרות "באופן חד-משמעי כי עם ישראל, הציונות הרפורמית וקשר חי עם מדינת ישראל הם ביטויים חיוניים של היהדות הרפורמית ומרכזיים בזהות היהודית", לצד דרישה מפורשת מהסמינר הרפורמי לרבנות "לטפח ולצפות למעורבות עמוקה ומחויבות לעם היהודי, לציונות ולמדינת ישראל" בקרב כל המועמדים להסמכה ולהנהגה מקצועית.

"אנחנו חיים ברגע הרצליאני", הצהיר בכנס שגריר ישראל בארה"ב, יחיאל לייטר, ביחס לעלייה הניכרת בעוינות ובאלימות כלפי יהודים ברחבי העולם. הוא קרא לאחדות בעם היהודי והזכיר את צה"ל, שבו שירת בנ,ו רס"ן במיל' משה ידידיה לייטר, שנפל בקרב בעזה: "אין חלוקה לזרמים בטנקים שלנו ובמטוסי הקרב שלנו".