ועדת הכנסת החליטה שתדון בהצעת חוק יסוד לימוד תורה, ובכך אישרה את בקשת יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), להעביר את הדיון בהצעת החוק מהוועדה שבראשותו "נוכח אילוצי לוחות זמנים מורכבים ויצירת עומס חריג על סדר היום החקיקתי בוועדה", לדבריו. עם זאת, קבעה היועצת המשפטית לכנסת כי העברת הצעת החוק מוועדת החוקה "מעוררת קושי ממשי", וכי "לחץ ועומס עבודה לא גוברים על הליך חקיקה תקין". המליאה אישרה את החלטת הוועדה: 48 חברי כנסת תמכו בהעברת הוועדה ו-35 התנגדו.

הצעת החוק מבקשת לעגן בחוק יסוד את מעמד לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי, ולהעניק הכרה מטעם המדינה למי "שמקבלים על עצמם להתמסר ללימוד תורה לתקופה ארוכה כמשרתים שירות משמעותי למדינה ולעם היהודי". ההשוואה לחיילי צה"ל ירדה מהנוסח בוועדת שרים לחקיקה.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יוזם הצעת החוק, אמר כי "ראוי מבחינה ציבורית שההצעה תידון בוועדת הכנסת, היות שמדובר בנושא ציבורי במדינה יהודית. שבעתי מהבטחות בקדנציה הזאת. היו התחייבות ובסוף ברגע האמיתי התברר שאין רוב. לא הולך לעבור את הביזיון הזה שוב. לכן אבקש לדעת האם הולכים עד הסוף עם העניין הזה, אחרת לא הולך על הביזיון הזה".

על פי היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, עמדת הייעוץ המשפטי היא שהחוק צריך לידון בוועדת חוקה, מכיוון שזו הוועדה המוסמכת לחוקי יסוד, ומאחר שהיא כוללת "שאלות עקרוניות על אופייה של המדינה ושאלות של שוויון". עוד הדגישה היועצת המשפטית כי "מדובר  בחוק יסוד חשוב, ולכן גם הליך החקיקה ביחס אליו צריך להיות תקין ונאות. לחץ ועומס עבודה לא גובר בעיני על הליך חקיקה תקין. ההעברה הזאת מעוררת קושי ממשי שעלול להעיב על תקינות הליך החקיקה".

אפיק הוסיפה כי בשל הקשיים שתיארה, אם אכן ההצעה תעבור לוועדת הכנסת, רף הכנת ההצעה צריך להיות גבוה יחסית, תוך מתן אפשרות לחברי הכנסת להשתתף, לשמוע עמדות שונות ולגבש עמדה בלי לחץ זמנים ובצורה תקינה.

ח"כ פנינה תמנו (המחנה הממלכתי) אמרה בדיון: "אתם מערבבים תורה עם פוליטיקה, אין ספק שזה ביזוי התורה. מה שאתם עושים זה נזק לעולם התורה", וח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הוסיף: "זה לא חוק תמים, מי מפריע לכם ללמוד תורה? במדינה יהודית אין צורך בחוק הזה. זהו חוק השתמטות. עת צרה לישראל. חסרים 15 חיילים".