70% מייצור החשמל בישראל מבוסס על גז טבעי, אבל לפי דו"ח שמפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה, המדינה כושלת בהבטחת עתודות גז לשנים הבאות. המבקר מתריע כי תוך 22 שנים עצמאותה של ישראל עלולה להיפגע – והיא תידרש להפוך מיצואנית ליבואנית.
משק הגז הטבעי, מקור האנרגיה המרכזי של ישראל לעשורים הקרובים, נשען כיום על על שלושה מאגרים מרכזיים: לוויתן, תמר, וכריש-תנין. ועדות שונות קבעו לאורך השנים את החלוקה בין ייצוא גז לבין שימושו לצרכי המשק, מתוך הבנה שמדובר במשאב קריטי ואסטרטגי לכלכלה הישראלית. מבקר המדינה מציין כי בימים אלה מתכנסת ועדת דיין, שהמלצותיה ישפיעו על עתידה האנרגטי של ישראל שנים קדימה.
לפי הדו"ח, לא יושמו החלטות ממשלה שלפיהן יש לעדכן את היקף הרזרבות שיש לשמור כל חמש שנים, לפי תגליות חדשות. כלומר, למרות שעתודות הגז גדלו, הגז שנשמר לשימוש ישראל לא השתנה.
באותו הזמן, מתברר שהערכת הצורך של ישראל בגז דווקא נמוכה מידי. התחזית המקורית לא לקחה בחשבון ביקוש גובר, בגלל שינויי אקלים וחוות שרתים, והגז שאמור היה להספיק ל-25 שנים יספיק ל-20 שנים בלבד.
למרות שסוגיית עתודות הגז היא עניין דרמטי למצבה האסטרטגי של ישראל, הסמכות לאישור ייצוא נמצאת באופן בלעדי בידי משרד האנרגיה. אין עליו אפילו חובת היוועצות עם משרד ראש הממשלה או מרדי ממשלה אחרים. מצב זה עלול להוביל, לפי המבקר, לכך שהשפעות גיאופוליטיות כלכליות וסביבתיות אינן נלקחות בחשבון בעיצוב מדיניות הייצוא.
המבקר מצביע גם על כך שלא הוקם אף מתקן לאחסון גז טבעי בישראל, למרות שרשות הגז בוחנת את הנושא כבר 14 שנה. לא הוצגו חלופות ריאליות לחוסר האפשרות לאחסן גז, מבחינת ההיערכות למצבי חירום ולפגיעה באספקת הגז. כך ישראל נותרת חשופה לשיבוש נרחב באספקה.
משרד האנרגיה: חלק מעמדות צוות הביקורת עלולות להוביל את משק הגז לקיפאון
תגובת משרד האנרגיה והתשתיות: "המשרד רואה בביקורת כלי חיוני לשיפור ניהול משאב הטבע המרכזי של ישראל. לצד זאת, המשרד סבור כי בחלק מהסוגיות אימץ צוות הביקורת עמדות שעלולות להוביל את משק הגז הטבעי לקיפאון. בין היתר, חלק מההמלצות סותרות החלטות ממשלה, ומציעות מבנה בירוקרטי מורכב שעלול לעכב הכרעות קריטיות בנושא ייצוא גז,. כמו כן, חלק מההמלצות משקפות גישה מחמירה ושמרנית מדי, שעלולה לפגוע בוודאות הרגולטורית ולהרתיע משקיעים בינלאומיים.
"המשרד מנהל את משק הגז הטבעי על בסיס בחינה ועדכון שוטפים של תחזיות הביקוש וההפקה, לצד מנגנוני בקרה וניהול סיכונים מקצועיים. הסכמי הייצוא שאושרו עד כה היו בין הגורמים המרכזיים שאפשרו את הרחבת כושר ההפקה במאגרי 'תמר' ו'לויתן', וחיזקו את הביטחון האנרגטי של המשק. הגידול בעתודות במאגרים קיימים הגדיל גם את חובת השמירה של כל מאגר. בחינה מקצועית של התחזיות המעודכנות של חברת נגה, שטרם פורסמו לציבור, מעלה כי מכלול הנחות היסוד מוביל לתמונת ביקוש דומה לזו שנלקחה בחשבון בעבודת ועדת דיין".
