ועדת הבחירות המרכזית הציגה שורת סוגיות בדיון בוועדת הכנסת אתמול (שני), בהן בקשות טכניות, שנענות בחיוב ככלל בכל תקופת בחירות. מ"מ מנכ"ל הוועדה, עו"ד דין ליבנה, הציע בין השאר להקדים את מועד הגשת הרשימות לכנסת ולהסמיך את יו"ר ועדת הבחירות לדון לבדו בחלק מהסוגיות הטכניות יותר הנוגעות להליך הבחירות.

בתקופת הבחירות הוועדה מקבלת סמכויות נרחבות כדי לאפשר להליך הבחירות להתנהל באופן תקין, והעומד בראשות הוועדה, השופט נועם סולברג, יידרש לקבלת החלטות מהירה וסמכויות בהתאם. ועדת הבחירות ביקשה גם לקבל סמכויות רחבות יותר ביחס להתנהלות בקלפיות, לרבות סמכויות במצב חירום, שכיום נתונות לגורמים כמו הרמטכ"ל או פיקוד העורף.

גיוס עובדים לוועדת הבחירות והקלה במיסים

ליבנה פתח בהתייחסות לצורך של ועדת הבחירות לגייס עובדים בתקופת ההיערכות לבחירות, רבים מהם בעלי ניסיון ממערכות בחירות קודמות. לדבריו, הוועדה אינה יכולה לחייב עובדים להגיע או לחייב מעסיקים לשחררם, אף שההיערכות לבחירות מחייבת כוח אדם מקצועי ומנוסה.

"התקופה שלפנינו, שכוללת את אוגוסט והחגים, מאתגרת", אמר ליבנה. לכן הוועדה מבקשת שעובדי ציבור שכבר עבדו במערכות בחירות קודמות ישוחררו לעבודה בוועדת הבחירות בלי שמעסיקיהם יפגעו בזכויותיהם.

בהמשך העלה ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) את סוגיית הגמול לבעלי תפקידים בבחירות, שנקבע בעבר בהוראת שעה ל-60 יום. לדבריו, לא ברור מדוע ההסדר נחקק בכל פעם מחדש כהוראת שעה. ליבנה השיב כי ועדת הבחירות מסכימה להצעתו של פינדרוס לעגן את ההסדר בחקיקת קבע, ולא להסתפק שוב בהוראת שעה.

פינדרוס העלה גם את סוגיית שיעור המס על תשלומים לעובדי בחירות, וביקש להפחיתו ל-18%, בדומה להסדר שנעשה בבחירות המקומיות, במקום 25%. ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) תמכה ואמרה כי גיוס אנשים לעבודה בבחירות הוא משימה לא פשוטה, וכסף הוא אחד התמריצים לכך.

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) אמר כי בבחירות המוניציפליות נעשתה עבודת מטה שהובילה להבנה כי שיעור המס הנכון הוא 17%, אך לבסוף הושגה פשרה על 18%. הוא ביקש להחיל את התיקון גם במקרה זה. ליבנה השיב כי לוועדת הבחירות אין התנגדות להפחתת המס ל-18%, אך הדגיש כי הנושא אינו בתחום אחריותה.

ליבנה אמר כי כבר ב-2015 נערכה עבודת מטה מקיפה בנושא עם האיגודים המקצועיים, בעקבות פניית ועדת החוקה. לדבריו, הסוגיה הועברה לכנסת אך טרם הוכרעה.

כתובת לצורכי בחירות ומפונים מבתיהם

אחד ההסדרים המרכזיים שהציגה ועדת הבחירות נוגע ל"כתובת לצורכי בחירות" — רפורמה שמאפשרת לבוחר לעדכן את המקום שבו הוא מעוניין להצביע, בלי לשנות בהכרח את כתובת מגוריו הקבועה. ליבנה הזכיר כי הרפורמה נדונה כבר מאז 2015, ביוזמת יו"ר ועדת הבחירות דאז, השופט סלים ג'ובראן, ושר הפנים דאז אריה דרעי.

לדבריו, מטרת ההסדר היא לשפר את השירות לאזרח, להקל על מימוש זכות הבחירה, ולהקטין את מספר המעטפות הכפולות שאיתן נדרשת ועדת הבחירות להתמודד. לפי ועדת הבחירות, יש עדיין כ-14 אלף איש המפונים מבתיהם, והסדרת כתובת ייעודית לצורכי הצבעה עשויה להקל גם עליהם.

ביחס להצעה להוסיף מספרי טלפון לספר הבוחרים, ליבנה אמר כי יש לבחון זאת מול הרשות להגנת הפרטיות. לצד זאת, הוא ציין כי ועדת הבחירות תבחן אפשרות לשלוח הודעות לבוחר גם באמצעים דיגיטליים.

הצבעה בבתי אבות ובדיור מוגן

אחד הנושאים המרכזיים בדיון היה ההצבעה בבתי אבות, בדיור מוגן ובמתחמי מגורים לגיל השלישי. ליבנה התייחס להסדר שמאפשר להציב קלפיות במוסדות אלה, כדי להקל על דיירים המתקשים להגיע לקלפי הרגילה שלהם. לדבריו, ועדת הבחירות מבקשת להפוך את ההסדר, שיושם בעבר כהוראת שעה, להסדר קבוע בחוק.

בהמשך הדיון ציין ליבנה כי בבחירות הקודמות הוצבו קלפיות ב-226 בתי אבות ומוסדות דיור מוגן, שבהם היו כ-37 אלף בעלי זכות בחירה, מהם הצביעו כ-30 אלף.

ח"כ מלינובסקי תמכה בהפיכת ההסדר לקבוע, ותקפה את ההתנגדות הפוליטית לו. "היה ויכוח לגבי האוכלוסייה המבוגרת והפרסומים עצבנו אותי. צריך לצאת מהסטיגמות, הוויכוח על זהות פוליטית מדומיינת ממש לא נכון. כבר כמה בחירות שאישרנו את ההסדר. אם בגלל ויכוח פוליטי טיפשי נשנה את הדבר, נפגע באותם מבוגרים, נעמיס עומס לא סביר בקלפיות שליד ונייצר אנדרלמוסיה".

גם ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) תמך בהצבת הקלפיות עבור קשישים. ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) הוסיף כי יש לחשוב על חבילת פתרונות רחבה יותר שתקל על כ-1.2 מיליון גמלאים להצביע, ובהם מתן קדימות בתור או פטור מתור. "בוודאי אסור לסגת ממה שכבר עוגן כמו הצבעה בדיור מוגן".

יו"ר הוועדה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר כי אומנם "תמיד נכון לייצר הגברת הצבעה", אך הוסיף כי זו עמדתו האישית, ולא בהכרח עמדת כל הקואליציה. "אי אפשר בשום פנים לקחת קבוצת אוכלוסייה עם מאפיינים דמוגרפיים, ולעצום עיניים", אמר. "יש מובהקויות לפי גילאים, ארץ מוצא ועוד, ואי אפשר להיתמם". רוטמן אמר כי הוא תומך בכך שכל אדם סיעודי יוכל להצביע, והעלה אפשרות שכל אדם מעל גיל 80 יוכל להצביע במעטפה כפולה, אך הסתייג ממתן סיוע לכל מי שנאלץ לגור בדיור מוגן או בית אבות.

"לקלפי בדיור מוגן אין כל קשר פוליטי", אמר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן ונציג מפלגת הגמלאים. לדבריו, מדובר בהסדר שנוגע לכל המפלגות, ועל מקבלי ההחלטות מוטלת חובה מוסרית להציב קלפי בכל בית אבות, "כפי שנעשה בכל ספינת חיל הים עם 20 חיילים". מירן הוסיף כי ההצבה תחסוך הוצאות ותמנע ממתחזים לנצל את תום ליבם של קשישים. "חובתנו להגיע לקשישים ולהפוך את היום הזה עבורם ליותר חגיגי".

מצלמות בקלפיות וטענות לזיופים

נושא נוסף שעורר מחלוקת חריפה היה הדרישה להצבת מצלמות בקלפיות. ח"כ עמית הלוי (הליכוד) אמר כי דרש בוועדת הבחירות שתהיה מצלמה בכל קלפי. לדבריו, העלות זניחה והמשמעות רבה: "זה מסיר חששות ועננות. אדם נכנס ורואים מי נכנס. אנשים נכנסו עם אמצעים מוסתרים, התחזו לאחרים, ומצלמה תרתיע יותר". הלוי הציע גם לפרסם את תוצאות הקלפיות בשידור חי לאחר סריקת הפרוטוקול, כך שכל אזרחי ישראל יוכלו לראות את התוצאות, וועדת הבחירות תמשיך לבצע את הבדיקות שלה. הלוי עומד בראש מיזם 'הרוב קובע' שנועד לעודד הצבעה בימין במגוון דרכים, ולפי דיווחים ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שמינה אותו לעמוד בראשות המיזם.

ח"כ קריב תקף בחריפות את ההצעה. "מצלמות בקלפי זה ניסיון מפורש לפגוע בטוהר הבחירות ולשבש אותן. לא נאפשר לכך לקרום עור וגידים".

ליבנה דחה גם הוא את הדרישה להצבת מצלמות קבועות. "אנחנו לא רואים לנכון לצלם בוחרים שאין לגביהם שום חשש". לדבריו, אין מצלמות קבועות באף מדינה דמוקרטית שהוועדה מכירה, והצבתן עלולה להרתיע בוחרים מלהצביע. "אין זיופים בישראל, אם יש הם בשוליים. מאוד מאוד קשה לזייף. למען הסר ספק, אין חרדים מתים שמצביעים. אני יכול להפריך את תיאוריות הקונספירציה אחת אחר השנייה". הוא ציין גם כי חסימת קלפיות היא עבירה כבר היום.

תעמולה מזוהה, בינה מלאכותית ומידע כוזב

ועדת הבחירות ממליצה לקבוע כי הדרישה לתעמולה מזוהה תחול במשך כל תקופת הבחירות, ולא רק ב-90 הימים שלפני הבחירות. עם זאת, בדיון לא הובהר אם הכוונה היא להחיל את הדרישה מיום פיזור הכנסת או ממועד אחר.

ליבנה התייחס גם לשימוש בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות חדשניות אחרות בתעמולת בחירות. "אנחנו מציעים שכל תעמולה באמצעים דיגיטליים שעלולה לגרום לבוחר לחשוב שמשהו היה או לא היה, תסומן כדי שהבוחרים יידעו על כך".

כסיף הזהיר מעיוות הבחירות באמצעות תעמולה ואלימות. לדבריו, כבר כעת נראית "אלימות לא קלה" כלפי גורמים המזוהים עם צד פוליטי מסוים, והוא חושש שהיא תגבר ככל שהבחירות יתקרבו. ביחס לבינה מלאכותית, כסיף שאל אם הצעת החוק מתייחסת להפצת מידע כוזב, מאחר שבאמצעות AI כל אחד יכול להפיץ מידע כוזב ולהטות בחירות.

התפקדות למפלגות ותשלום עבור קרובים

סוגיה נוספת שהונחה בפני הוועדה, לדברי ליבנה, נוגעת לתיקון חוק המפלגות כך שאדם יוכל לשלם דמי התפקדות עבור קרוביו מדרגה ראשונה. ליבנה אמר כי מדובר בסוגיה שהעלתה אחת הסיעות, וכי אין לוועדת הבחירות התנגדות מקצועית אליה.

רוטמן העיר כי נושא החברות במפלגה והתשלום עליה רלוונטי בעיקר למפלגות שבהן מתקיימים פריימריז, כמו הדמוקרטים והליכוד. ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) הזהיר כי מאחר שמדובר בכללי המשחק, ראוי שהשינוי ייעשה בהסכמה רחבה מאוד. "כל שינוי שנועד להיטיב עם מפלגה כזו או אחרת שאינו קונצנזואלי לא בריא".

בסיום הדיון אמר רוטמן כי ייתכן שנושא הפריימריז יפוצל להצעת חוק נפרדת, בשל הצורך להסדירו בדחיפות, וכי ישוחח על כך עם המפלגות הרלוונטיות.

"לא לשנות כללי משחק ערב בחירות"

יועמ"ש ועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, הזהיר כי יש לנקוט זהירות מיוחדת בעריכת שינויים בחוקי הבחירות, במיוחד כאשר השינויים נעשים ערב בחירות. לדבריו, ככל שנדרשים שינויים כאלה, הנטייה צריכה להיות שימוש בהוראות שעה ולא קיבוע הסדרים כהסדרי קבע בלחץ של זמן.

בליי הדגיש כי יש עיקרון חשוב שלפיו לא משנים כללי משחק אחרי תחילת המשחק, ולכן יש לסיים את החקיקה לפני היציאה לפגרת הבחירות. "נושא השוויון הוא עיקרון-על בבחירות שמעוגן בסעיף 4 לחוק יסוד הכנסת. כשמתעורר חשש לפגיעה בשוויון, אנחנו סבורים שצריך רוב של 61 כדי להתגבר על כך".

בסיום הדיון אמר רוטמן כי ייקבע דיון נוסף השבוע, ובו תנסה הוועדה להגיע להסכמה רחבה על התיקונים.