"כל עוד משרתי המילואים נקראים לכמות כזו גבוהה של ימי מילואים, מעסיקים יתלבטו אם בכלל להעסיק אותם", כך אמר אופיר טל, נציג העמותה למען משרתי המילואים, בדיון שנערך בוועדת העבודה והרווחה בנושא השפעות המלחמה על תעסוקת המשרתים וההשלכות ארוכות הטווח על הכלכלה הישראלית. "עד היום המדינה לא הכינה תוכנית מסודרת שתתמודד עם זה ותתמרץ מעסיקים להעסיק ולשמר את העובדים האלה. כך גם לגבי ביטול פרויקטים לעצמאים – אין על כך פיצוי, ויש אנשים שסגרו את העסק שלהם".

הדיון התכנס על רקע נתונים קשים שהציג הביטוח הלאומי, ולפיהם 23% ממשרתי המילואים אינם עובדים כלל, לא כשכירים ולא כעצמאים. מתוכם, 78% הם צעירים בגילי 20–30. נציג משרד האוצר ציין בדיון כי הפגיעה הכלכלית הנובעת משירות המילואים הממושך מוערכת בכ-50 אלף שקלים לכל חייל, וכי העלות המצטברת למשק בשנים 2023–2026 צפויה לעמוד על כ-150 מיליארד שקלים.

את ההשלכות בשטח תיארה שירלי, קצינה במילואים ומתמחה במשרד עורכי דין. היא סיפרה כי קצינה מקבילה אליה נמנעה מלהגיע לתעסוקה המבצעית הקודמת לאחר שהחלה עבודה חדשה, וזאת משום ששום מקום עבודה לא הסכים לקבל אותה לאחר שציינה שהיא משרתת במילואים. "זו מציאות שאנחנו לא יכולים לחיות בה", אמרה שירלי. "במקום שירות שמדברים עליו בגאווה, זה הפך להיות משהו שחוששים להעלות אותו".

במהלך הדיון הציגו נציגי משרד העבודה ושירות התעסוקה פעולות הנעשות למען שילוב המשרתים בשוק העבודה. אופיר פינטו משירות התעסוקה ציין: "זו השנה השנייה שאנחנו מייצרים תוכניות למשרתי המילואים. הקמנו אתר ייעודי למחפשי עבודה, ובשנה שעברה טיפלנו ב-25 אלף איש בהשקעה של כ-10 מיליון שקלים. כיום אנחנו עומדים על 40% השמה, וזה עדיין לא מספק אותנו. השנה הרחבנו את מעגל הזכאים גם לנשות המילואים ועשינו התאמות בתוכנית, הכוללות גם ליווי פסיכולוגי. המטרה היא להרחיב את סל המענים ולסייע לאנשי המילואים להשתלב בשוק התעסוקה".

ח"כ מיכל וולדיגר בדיון ועדת העבודה והרווחה (צילום: דני שם טוב, דוברת הכנסת)

מנגד, עו"ד בר שוהם מ"פורום נשות המילואימניקים" קראה לעגן את הזכויות וההגנות של המשרתים ובני זוגם בחקיקה קבועה, ולגבש תוכנית לתמרוץ מעסיקים. כמו כן, ביקשה עו"ד שוהם להרחיב את התמיכה בבנות ובבני זוג של פצועים במהלך תקופת השיקום.

חברי הכנסת שהשתתפו בדיון התריעו מפני קריסת המערך והפגיעה באזרחים. ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) ציין כי מחצית ממשרתי המילואים ביצעו מעל 150 ימים, ו-20% שירתו מעל 300 ימים. "אלו אנשים בגיל העבודה המחזיקים את המשק בשגרה ובחירום", אמר. "41% דיווחו שפוטרו או אולצו לעזוב את מקום העבודה, ו-14% מנשות המשרתים השכירות פוטרו או יצאו לחל"ת. הנתונים האלה ילוו אותנו עוד שנים קדימה. חייבים לדבר על הפיל שבחדר – כל עוד המשרתים יעשו כל כך הרבה ימי מילואים בשנה, אי אפשר יהיה לעבור את האירוע הזה בלי פגיעה. אם לא נפתור את זה, שום דבר לא יעזור".

ח"כ אלון שוסטר (כחול לבן) הוסיף: "מדובר במעטים שנושאים בנטל עבור כולנו. עלינו להתגייס בעוצמה ובלכידות כדי למנוע כל פגיעה בהם, בפרנסתם או במשפחותיהם, קל וחומר לאחר האסון שפקד אותנו ב-7 באוקטובר". ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) הדגישה: "נוצר עומס גדול על ציבור יצרני אחד. מסירות הנפש שלהם אינה מובנת מאליה, ולאורך זמן זה לא יחזיק. כשהם משרתים הם אינם יכולים לעבוד או לטפל במשפחותיהם, והמשפחות קורסות". יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, סיכמה את הדיון בקריאה להפחית את הנטל הכבד שנושאים משרתי המילואים, במקביל ליצירת מעטפת תומכת שתלווה אותם במהלך השירות וגם לאחריו.