בית המשפט העליון נתן אתמול (שני) פסק דין תקדימי, שלפיו הדרך פתוחה בפני החקלאים לנהל תביעת נזיקין נגד משרד האוצר בגין רשלנות בביטול המכסים. מדובר בניצחון דרמטי לחקלאים, לאחר שהמדינה ביקשה לדחות על הסף את תביעת הענק של מגדלי השום.

התובעים, חקלאים ותאגידים חקלאיים שעוסקים בגידול שום, דורשים לחייב את המדינה לפצות אותם בגין הנזקים הכספיים שנגרמו להם בעקבות החלטת הממשלה. לטענתם בכתב התביעה, ההחלטה לאפשר ייבוא שום בפטור ממכס התקבלה באופן רשלני, מבלי שנבדקו הנתונים הרלוונטיים לענף וייחודו. התובעים גורסים כי המדינה פעלה ברשלנות בכל הנוגע לעיתוי מתן הצו ומועד כניסתו לתוקף, עשתה זאת ללא מתן תמיכה למגדלים, ופעלה בניגוד לנתונים שהציגו אנשי המקצוע במשרד החקלאות. את החקלאים מייצגים עורכי הדין גיל עוז ורעות מזרחי ממשרד עוז, לוטן, עינב & נורקין גל.

תביעת החקלאים, על סך כ-7.7 מיליון שקלים, הוגשה לאחר שבמרץ 2022 החליט משרד האוצר לבטל את מכסי המגן על יבוא שום, דווקא בעיצומה של עונת הגידול ובסמוך למועד האסיף. המהלך, שמתואר כדורסני ושבוצע באבחה אחת ובאופן פתאומי, הוביל להצפת השוק המקומי בשום סיני זול. כתוצאה מכך, לא היה ביקוש לשום שגידלו התובעים בעונה הרלוונטית ואשר עמד לקראת הוצאה מהאדמה. מרבית השום שגידלו החקלאים לא שווק כלל, או שנמכר במחירי הפסד. התוצאה הייתה הפסדים כבדים למגדלים, שלא זכו להחזר על השקעתם. ציוד ייעודי שרכשו חלק מהתובעים לטובת הגידול הפך למיותר עם קריסת הענף.

רשלנות בביצוע, לא במדיניות

בניסיונו לבלום את התביעה, טען משרד האוצר כי החלטותיו חוסות תחת "חריג שיקול הדעת" – כלל משפטי הפוטר את המדינה מאחריות בנזיקין בגין החלטות שלטוניות הכרוכות בהפעלת שיקול דעת רחב ומדיניות. מטרת החריג היא לאפשר לרשויות לתפקד מבלי לחשוש מתביעות בכל פעם שהחלטה מתגלה בדיעבד כפחות ממושלמת. לפיכך, טען האוצר, לבית משפט אזרחי אין סמכות לבקר מדיניות כלכלית, ויש לבטל את תביעת החקלאים.

אלא ש"חריג שיקול הדעת" מגן על המדינה רק כל עוד החלטתה התקבלה בתום לב, במתחם הסבירות, ורק בנוגע להחלטות תכנוניות וערכיות. הוא אינו תקף כאשר מדובר ברשלנות בביצוע הטכני של המדיניות. לטענת עו"ד לוטן, התביעה אינה תוקפת את המדיניות הכלכלית שעמדה בבסיס הצו ואת עצם ההחלטה להפחית מיסים, אלא את הרשלנות של המדינה בהוצאה לפועל של המדיניות ואופן יישום הצו על ענף השום. בין היתר, ציין עו"ד עוז את התעלמות המדינה משיקולים מקצועיים מתחייבים הרלוונטיים לענף טרם ההחלטה, ואת הימנעותה ממתן תמיכות למגדלים במקביל לביטול המכסים.

עו"ד גילי עוז (צילום: אלבום פרטי)

לדברי עו"ד עוז, התנהלותם של שרי האוצר והחקלאות דאז, אביגדור ליברמן ועודד פורר, ושל פקידי האוצר בנוגע לרפורמה הייתה שערורייתית. לטענתו, השרים והפקידים מידרו במכוון את הדרג המקצועי במשרד החקלאות, הכינו את רשימות ביטול המכסים לבדם, וסירבו לבצע בדיקה אלמנטרית של השלכות המהלך על הענף המקומי. יתרה מכך, לטענתו משרד האוצר פעל בניגוד מוחלט להבטחות שר האוצר דאז, ולא העניק לחקלאים את התמיכות הישירות שהובטחו להם.

"המודלים של האוצר מנותקים"

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את דרישת המדינה לביטול התביעה על הסף. הערעור בתיק הגיע לבית המשפט העליון, שדחה גם הוא את עמדת האוצר וקבע כי "חריג שיקול הדעת" אינו מעניק לרשות חסינות מפני ניהול רשלני של הליכי קבלת החלטות ויישומן. השופטת רות רונן הדגישה שחסימת דרכם של החקלאים בשלב זה תהווה פגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, במיוחד נוכח הנזק הכלכלי הכבד שנגרם להם, וחייבה את המדינה בהוצאות משפט. לפיכך, יש לברר את התביעה במלואה בבית המשפט המחוזי.

"פסק הדין מסמן כישלון חרוץ לניסיונותיו של משרד האוצר להתחמק מאחריות לנזקים האדירים שגרם למגזר החקלאי, ומכשיר את המאבק המשפטי כנגד גזירותיו הכלכליות", אמר עו"ד עוז ל'דבר'. לדבריו, הפסיקה היא ניצחון במאבק אחד בתוך מערכה גדולה של החקלאים. "במשך שנים פקידי האוצר מנהלים את הכלכלה דרך טבלאות אקסל מנותקות, תוך רמיסת החקלאות המקומית והפקרת החקלאים. המודלים של האוצר לא קיימים בשום מדינה מתוקנת ואנחנו לא ניתן להם להחריב ענפים שלמים ללא דין וחשבון", הוסיף.

"בית המשפט העליון הבהיר למשרד האוצר שהם אינם מעל החוק. המאבק הרציף שלנו מוכיח כי מול האגרסיביות החד-צדדית של האוצר יש חזית משפטית חזקה שלא תאפשר להם להתחמק בקלות מאחריות נזיקית על הרס מפעל החיים של החקלאים. אנחנו ננהל את התיק במחוזי עד להשגת הפיצוי והצדק המלא", סיכם.