מאות אנשים הפגינו היום (חמישי) מול משרדי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בבאר שבע במחאה על מדיניות הריסת הבתים של הבדואים בידי המדינה.
הנואמים קראו למוחים לצאת להצביע ביום הבחירות וקראו למפלגות לפעול יחד במסר אחיד נגד מדיניות ההסדרה ותוכנית המיקודים של שר התפוצות עמיחי שיקלי.
בהפגנה השתתפו חברי כנסת מהמפלגות הערביות ונציגי תנועת 'עומדים יחד' לצד פעילים יהודים נוספים. "האדמה שהוחרמה היא אדמתנו, והבית שנהרס הוא הבית של כולנו", אמר יו"ר ועדת המעקב, ג'מאל זחאלקה. "אנו עם אחד, המתמודד עם מציאות משותפת ועם אתגר משותף. אנו שולחים מסר לרשויות: איננו מחפשים עימות. אנו מציעים פתרון המבוסס על משא ומתן רציני ובתום לב בין נציגי החברה הערבית בנגב לבין המדינה. יש נציגים והנהגה ציבורית שיכולים לשבת יחד ולגבש פתרון מוסכם. בעבר כבר הוכח שניתן להגיע להסכמות באמצעות הידברות ומשא ומתן. אולם במקום לבחור בדרך זו, המדינה בוחרת פעם אחר פעם בהריסות, בהפקעות ובצעדים חד-צדדיים".
במהלך ההפגנה נחסם הרחוב הראשי לכמה דקות באישור המשטרה, ולאחר מכן ההפגנה התפזרה.
בשבוע שעבר נאלצו תושבי תל ערד להרוס את בתיהם ולנו בבית הספר המקומי. בוועידת השלטון המקומי התייחס השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, למקרה: "אמרו לי שהבדואים שהרסו להם את הבתים, ישנים בבתי ספר בערד. הם נמצאים שם כי הם אומרים 'בן גביר הורס לנו את הבתים'. אז אני אומר להם שיכינו עוד הרבה בתי ספר כי אני הולך להרוס להם עוד".
המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב: "שטח ת"א וגבעתיים הוא 55 קמ"ר והשטח שפונה בנגב הוא לכל היותר 2 קמ"ר. רוב קורבנות ההריסות חיים בין השברים ולא הולכים לשום מקום. משילות אין כאן, רק זריעת כאוס ורישוש אנשים בסכום מצטבר של 250 מיליון שקל – העלות הישירה לכ-2,500 משפחות שאיבדו את בתיהן. אם מישהו חושב שזה מגביר יציבות, יש לנו שר עבריין לביטחון פנים למכור לו. הפתרון היחיד הוא משילות של בנייה, פיתוח ואספקת שירותים שוויונית".
מאז 2023 נהרסו כ-14 אלף מבנים, מהם 2,500 מבני מגורים. לפי המועצה לכפרים לא מוכרים, 12 אלף אנשים נותרו ללא קורת גג.
אדם אל אסד, סמנכ"ל קהילה בעמותת 'כוכבי המדבר' ופעיל חברתי המעורב בקידום החברה הבדואית בנגב, פנה לשר ברשת וכתב: "קל מאוד לצמצם את הסיפור הבדואי לשאלה של 'בנייה בלתי חוקית'. קל מאוד להציג את עצמך כמגן החוק מול מי שמפרים אותו. אבל זו בדיוק הבעיה, אתם מדברים על התוצאה ומתעלמים מהסיפור שהוביל אליה.
"הבדואים בנגב אינם יוצאים להפגין משום שהם מבקשים זכות לעבור על החוק. הם יוצאים להפגין נגד מדיניות תכנון והתיישבות שאינה מותאמת למציאות שנוצרה כאן לאורך עשרות שנים, מציאות שהמדינה עצמה הייתה שותפה מרכזית בעיצובה".
הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב: "בשנים האחרונות הרשות פעלה רבות למען הסדרת ההתיישבות הבדואית וקידום פתרונות אמיתיים בשטח. כיום הרשות פועלת בנחישות למימוש שתי תוכניות מרכזיות: תוכנית המיקודים, שבמסגרתה אנו מפתחים מגרשים חדשים עם תשתיות עבור משפחות מהפזורה שחיות באופן בלתי מוסדר ללא מיגון או תשתיות, ותוכנית 'יישור קו', שמבקשת לייצר הסדרה בכל הנוגע לתביעות הבעלות ביישובים, סוגיה שמנעה במשך שנים את פיתוח היישובים בנגב והותירה אזרחים בדואים רבים ללא שירותים בסיסיים, ללא מיגון, ללא כבישים וללא מוסדות חינוך ועוד.
"אין כל סתירה בין שמירה על שלטון החוק לבין קידום פיתוח, השקעה בתשתיות ושינוי המציאות בנגב. להפך, הסדרה על פי חוק היא שמאפשרת למדינה להשקיע בתשתיות, להקים מוסדות ציבור, לחזק את הביטחון האישי וליצור עתיד טוב יותר עבור התושבים. אנחנו קוראים לחברה הבדואית לקבל את ההצעה שמונחת על השולחן ולבחור בדרך של הסדרה, פיתוח ועתיד טוב יותר למשפחות ולילדים בנגב".