בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות הנשיא יצחק עמית, קיים הבוקר (ראשון) דיון דרמטי בעתירות המבקשות לבטל את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. הדיון התמקד בטענה המרכזית של העותרים: הפרה בוטה של עקרון חשאיות ההצבעה, לאחר שמספר חברי כנסת בחרו לתעד את פתק ההצבעה שלהם מאחורי הפרגוד באמצעות הטלפונים הסלולריים.

הדיון התקיים לאחר שיו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, דחה את הצעת הפשרה של בג"ץ מהדיון הקודם, אשר המליצה על קיום בחירות חוזרות כדי לנקות את ה"עננה הלא רצויה" שריחפה מעל ההליך. בעקבות הסירוב, הוציא בג"ץ צו על-תנאי והרחיב את ההרכב, שכלל מלבד הנשיא עמית גם את המשנה לנשיא נעם סולברג, והשופטות דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן.

ח"כ גוטליב סולקה מהאולם: "והעם רואה את הקולות"

כבר בראשית הדיון נרשם עימות חריג כאשר ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) התפרצה שוב ושוב לדברי הנוכחים. לאחר מספר אזהרות, פנה הנשיא עמית למשמר בתי המשפט והורה: "הבלגתי על כמה התפרצויות. אני מבקש מהמשמר להוציא אותה". גוטליב סירבה לקבל את ההוראה בשקט, השיבה "אני אצא בעצמי, אני לא מוכנה שתתנהגו אליי כמו כלבים", וטענה כי רק העירה הערה ולא צעקה. לנוכח קריאות "בושה" שנשמעו באולם, הגיב הנשיא עמית בציטוט מספר שמות: "והעם רואה את הקולות".

מוקד הדיון עסק בשאלה העקרונית של גבולות החשאיות בהצבעות לכנסת. חברי ההרכב הקשו על נציגי הכנסת והליכוד, שניסו להמעיט מחומרת צילום הפתקים. הנשיא עמית תהה: "אם 120 חברי הכנסת היו מתעדים את עצמם, יכולנו להגיד שההצבעה חשאית?". המשנה לנשיא, סולברג, מתח ביקורת על חברי הכנסת וקבע כי חופש הביטוי אינו חל על "השלושים שניות מאחורי הפרגוד", והוסיף: "השכל הישר אומר – ההצבעה צריכה להיות חשאית ויש פרגוד. תפקידנו להגן על כבודה של הכנסת". השופטת כנפי-שטייניץ חיזקה: "אם מסיטים את הפרגוד זה לא סתירה? זו הצבעה גלויה מול הציבור".

ח"כ טלי גוטליב. "לא מוכנה שתתנהגו אליי כמו כלבים" (צילום: חיים גולדברג/ פלאש 90)

השופטת רות רונן העלתה את הסברה כי גם ללא הנחיה מפורשת לצלם, נוצרה "אווירת מסדרון" בעייתית. "יכול להיות שיש אווירה כללית, ומי שלא יתעד את עצמו – הופך בהכרח לחשוד", אמרה. כאשר נציג הכנסת ציין כי אין פרלמנט בעולם (כולל בארה"ב) האוסר מפורשות על צילום בקלפי, קטעה אותו השופטת ברק-ארז: "בארה"ב מותר גם להכחיש שואה, יש שם תפיסה שונה לגמרי של חופש הביטוי. אנחנו לא מקבלים את התפיסה הזו, אז נקבל אותה רק בעניין של הצבעה?".

עמדות הצדדים: בין "מנגנון בלבד" ל"פתח לשחיתות"

נציג היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד יצחק ברט קרא לשופטים להימנע מביטול הבחירה, גם אם ייקבע כי הצילום פסול. הוא טען כי אין בחוק איסור מפורש על צילום מאחורי הפרגוד, וכי לא הוכח שניתנה הנחיה מפורשת לח"כים לעשות זאת. "לשנות את כללי המשחק תוך כדי משחק זה חמור – אבל לשנות אחרי הבחירות זה הרבה יותר חמור", אמר ברט, והזהיר כי ביטול בחירות הוא "צעד קיצוני מאוד".

נציג הליכוד, עו"ד אילן בומבך דחה לחלוטין את הטענה לפגיעה בחשאיות, וטען כי "חשאיות היא רק מנגנון של קלפי, פתק ופרגוד". הוא ציין כי גם חברי אופוזיציה הראו את פתקי ההצבעה שלהם, והאשים את העותרים במניעים נסתרים: "מי שהגיש את העתירה מכוון גם לקביעות שישמשו אותו לערער על תוצאות הבחירות לכנסת".

שופטי בית המשפט העליון (צילום ארכיון: חיים גולדברג/ פלאש 90)

נציגי העותרים (כחול לבן, יש עתיד והתנועה לאיכות השלטון) הזהירו ההרסניות של הכשרת הצילום בקלפי. עו"ד ערן מירנברג (כחול לבן) טען כי  "אנו פותחים פתח לתעשייה של צילום ואפשרויות של שחיתות. מעכשיו ידרשו מקבלני קולות הוכחות מצולמות להצבעות. זה היה עניין של הוכחת נאמנות נטו". עו"ד אלירם בקל (יש עתיד) הדגיש כי החשאיות שייכת לבוחר, וכי אם מטרת הצילום הייתה "טראפיק ברשתות" כפי שנטען, זה היה קורה כבר בסבב ההצבעה הראשון, ולא רק בשני".

עו"ד יהודה רסלר סיכם את החשש המהותי מזהות המבקר: "החשאיות בהליך הבחירה היא של עם ישראל כולו. איך המבקר יוכל לפעול ביושר נגד מי שהצביעו בשבילו והוכיחו לו זאת?". בתום שעתיים של דיון סוער, הודיעו השופטים על סיומו. ההכרעה הדרמטית בשאלת עתידו של מבקר המדינה תינתן מחר.