לנוכח המצב הביטחוני, הצעת החוק מעניקה סמכויות והתאמות מיוחדות לניהול מערכת הבחירות בשעת חירום. יו"ר ועדת הבחירות יוסמך לקבוע הוראות מיוחדות להבטחת שלום הציבור, בהתייעצות עם צה"ל. כדי להבטיח את רציפות העבודה, הוועדה המרכזית והוועדות האזוריות יורשו לקיים ישיבות מרחוק (בהיוועדות חזותית) באישור רוב חבריהן, פרט לדיונים רגישים בנושא פסילת מועמדים או רשימות.

בנוסף, ועדת הבחירות תוכל להתקשר עם ספקים ללא מכרז, בתנאי שזכו במכרזי ממשלה, כדי לתת מענה מהיר לצורכי חירום. התקשרויות מעל 2.5 מיליון שקלים יחייבו אישור מיוחד של ועדת הפטור מטעמים שיירשמו.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן. "הדרך הנכונה לחוקק חוקי בחירות היא הסכמה רחבה" (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

מעבר להוראות השעה, ההצעה טומנת בחובה גם שורת תיקוני קבע לדיני הבחירות. בולטת במיוחד הדרישה החדשה לשקיפות בתעמולת בחירות: חומרים שנוצרו או נערכו דיגיטלית באמצעות בינה מלאכותית ("דיפ-פייק") ונחזים להיות תיעוד מקורי, יחויבו בסימון בולט וברור. יו"ר ועדת הבחירות אף יוסמך לקבוע כללים מדויקים לאופן הגילוי. כמו כן, תעוגן בחוק האפשרות להציב קלפי בכל מוסד, דיור מוגן או מקבץ דיור לגיל השלישי שבו מתגוררים 75 דיירים ומעלה. שינוי נוסף בקלפיות עצמן יאפשר למפלגות לסמן את פתקי ההצבעה בשלוש אותיות, במקום אות אחת או שתיים כפי שהיה נהוג עד כה.

שינויים משמעותיים צפויים גם בתחום הליכי הבחירות והמנהלות. יו"ר ועדת הבחירות יקבל סמכות למחוק עצמאית מועמדים שאינם כשירים מבחינה טכנית, כגון בשל גיל, העדר אזרחות או כהונה בתפקיד ציבורי מונע. הכרעה זו תלווה בזכות ערעור ובעדכון בא כוח הרשימה עד 30 יום לפני הבחירות. בנוסף, המועד להגשת רשימות המועמדים יוקדם בשלושה ימים כדי לאפשר זמן מספק לבדיקתן.

באשר להצבעה מחוץ לישראל, הזכות תורחב כך שתחול גם על משרתים בשירות אזרחי או לאומי בחו"ל, כאשר בימים אלו נבחנת הרחבתה גם לעובדי תאגידים סטטוטוריים ולצוותי אוויר. לסיום, ההצעה מסדירה סמכות לקביעת אגרות ופטורים בהליכי תעמולת בחירות, ומאפשרת לראשונה תשלום דמי חבר במפלגה גם עבור קרובי משפחה.