דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ד בתמוז תשפ"ו 29.06.26
25.8°תל אביב
  • 22.4°ירושלים
  • 25.8°תל אביב
  • 24.5°חיפה
  • 25.9°אשדוד
  • 26.5°באר שבע
  • 35.8°אילת
  • 27.6°טבריה
  • 23.9°צפת
  • 26.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פוליטי מדיני

עימות בכנסת על חוק יסוד לימוד תורה: האם החוק מגדיר בבירור ערך יסוד?

המשנה ליועמ"שית אמרה כי הערך שהחוק מבקש לעגן עמום, ולא יכול לבסס פטור גורף מהצבא. ח"כ אשר מ'יהדות התורה': "גם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו היה עמום"

המשנה ליועץ המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי. "חשש שהחוק לא מבקש לשקף הסכמה אלא לייתר אותה" (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)
המשנה ליועץ המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי. "חשש שהחוק לא מבקש לשקף הסכמה אלא לייתר אותה" (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)
דבר
צרו קשר עם המערכת:

ועדת הכנסת דנה היום (שני) בפעם השנייה בהצעת חוק יסוד לימוד תורה. אם תעבור בוועדה, היא תידרש לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה, ואז תחזור לוועדה לפני אישור סופי במליאה. הצבעה במליאה תיתכן כבר ביום רביעי הקרוב.

נוסח הצעת החוק, לאחר הערות ועדת שרים לענייני חקיקה, מבקש לקבוע כי לימוד התורה הוא "ערך יסוד" במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. במוקד הדיון עמדה השאלה האם ההצעה אכן מגדירה ערך יסוד חוקתי ברור ומה השלכותיה האפשריות. ועדת הכנסת היא אחת הוועדות בכנסת, העוסקת לרוב בנושאים הקשורים לפעולת הכנסת עצמה, כמו החלטות לגבי נושאי הדיון בוועדות אחרות או חסינות חברי כנסת, ובראשה עומד כיום יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (הליכוד).

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הצביעה בדיון על פער מהותי בין נוסח הצעת חוק היסוד לבין התכלית המוצהרת שלה. לדבריה, ההצעה אינה מגדירה באופן ברור מהו ערך היסוד שמבקשים לעגן באופן חוקתי. גם סעיף האיזון בין לימוד תורה לערכים נוספים ("מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים") עמום בעיניה, כי אינו מפרט מהם הערכים המתנגשים, ואינו יכול לשמש בסיס למתן פטור גורף משירות צבאי.

עו״ד סומפלינסקי אמרה כי קידום הסדר חוקתי מורכב בפרק זמן קצר, לקראת סיום כהונת הכנסת, אינו מאפשר דיון מעמיק בהגדרת הערכים והשלכותיהם. לדבריה, "חוקה נועדה לעגן ערכי יסוד של המדינה ולשקף הסכמה ציבורית רחבה שאינה משתנה כלאחר יד. בהליך שלפנינו מתעורר חשש שחוק היסוד מבקש לעשות את ההפך: לא לשקף הסכמה אלא לייתר את הצורך להגיע אליה ולהשתיק את המחלוקת הציבורית בשאלת גיוס בני הישיבות באמצעות עיגונה כפרק בחוקה".

"דווקא על רקע הדיון הציבורי הנוקב בשאלת סמכות בית המשפט להתערב בחוקי יסוד, מתעורר קושי בקידום חוק יסוד בהליך מזורז שכזה", אמרה סומפלינסקי, "האיפוק והריסון שבה הכנסת דורשת מבית המשפט כמתחייב מסמכותה הייחודית כרשות מכוננת, מחייב שהכנסת תיתן להפעלת הסמכות המכוננת את המשקל הראוי והמתחייב מכך".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) אמרה בתגובה לדבריה כי "בזמנו חוקקו חוקים כמו חוק כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק שגם הנוסח שלהם היה עמום, ועברו ברוב של 34 ח"כים בלבד". ח"כ משה גפני, מיוזמי הצעת החוק: "ללימוד תורה יש ערך בסיסי שדורש חוק יסוד. חיינו עם הסטטוס קוו עד שקרו דברים שהעיבו על חיינו, כמו בג"ץ שלא נתן מעולם סעד לאורך החיים שלנו".

אתמול נערך בוועדת הכנסת הדיון הראשון בהצעת החוק. ח"כ דן אילוז מהליכוד, אחד התומכים הבולטים בקואליציה במדיניות נוקשה יותר ביחס לגיוס חרדים, אמר כי "הקואליציה שאני חבר בה הולכת לירוק בפרצוף של אלה שאנחנו מייצגים, וגם חילול השם אמיתי. יעד החוק הוא לאפשר מתן הטבות למי שלא מתגייס, בטענה שהוא לומד תורה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!