
שופטי בית המשפט העליון מתחו היום (שני) ביקורת על שיטת התקצוב הממשלתית המפלה של זרמי החינוך השונים, במסגרת דיון בעתירה שהוגשה בנושא נגד הממשלה. המדינה הגישה אתמול את תשובתה המקדמית לעתירה שבה היא מודה באפליה: "אין חולק במבט כולל כי תקציב החינוך הממלכתי דתי גבוה ממקבילו בחינוך הממלכתי, במיוחד בחטיבות הביניים והחטיבה העליונה".
הפער התקציבי אכן קטן יותר כשמדובר בתלמידי בית הספר היסודי: ממלכתי דתי – 23,120 שקלים לתלמיד, ממלכתי ערבי – 23,144 שקלים לתלמיד, וממלכתי – 21,098 שקלים לתלמיד. זאת לעומת החטיבה העליונה: בחינוך ממלכתי דתי – 45,852 שקלים לתלמיד, ממלכתי ערבי – 32,848 שקלים לתלמיד, וממלכתי – 35,967 שקלים לתלמיד.
"איננו מבקשים לגרוע אלא להשוות"
בעתירה נגד הממשלה שהגישו המועצה לחינוך ממלכתי-עברי, הנהגת ההורים הארצית ו"מרכז מנור", ואליה הצטרפו הח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים ), הח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) וקרן ברל כצנלסון, מבקשים העותרים מבית המשפט להוציא צו על תנאי למשרדי החינוך והאוצר כדי שיסבירו מדוע הם אינם משווים את תקציב החינוך הממלכתי לתקציבו של החינוך הממלכתי דתי.
ח"כ קריב אמר בדיון: "בפעם הראשונה נפרסה בפני בית המשפט העליון התמונה הרחבה של אפליית החינוך הממלכתי מול החינוך הממלכתי דתי. שופטי ההרכב עמדו בצדק על העובדה שלא ניתן להסביר פער של כ-30 אחוזים בין התקצוב של תלמידי התיכון בשני הזרמים".
ד"ר אריאל לוי, מנכ"ל המועצה של משמר החינוך הממלכתי-עברי, הוסיף: "איננו מבקשים לגרוע אלא להשוות. הציבור הממלכתי-עברי נושא טנא זהותח ערכי שדורש משאבים ותשתיות כספיות ופדגוגיות לא פחות מזרמים אחרים, בין היתר הממלכתי דתי".
שעות תפילה ותקן של רב
המדינה טוענת כי הסיבה לתקצוב היתר של החינוך הממלכתי דתי נובעת מצרכים ייחודים של הזרם כמו שעות תפילה ותקן של רב לבית הספר. על כך אמר לוי: "קשה לי מאוד לקרוא בתגובת המדינה, שבה עבדתי, כי הזרם שאליו אני משתייך, אין לו צרכים חינוכיים ייחודיים וכי אינו מתמודד עם אתגרים ייחודיים של שילוב זהותי יהודי, ציוני ואוניברסלי. בעולמנו הנוכחי, אלו אינם תחומים רק לדתיים".
השופטת יעל וילנר העירה כי "עבודת המטה צריכה לדון בכל ההיבטים, גם בנושא פתיחת בתי הספר הקטנים". וילנר התייחסה לכספים הקואליציוניים שבעתירות נטען כי הם מוטים לטובת החינוך הממלכתי דתי ומגדילים את הפער התקציבי בינו לבין שאר זרמי החינוך: "זה צריך להיות מבוסס על נהלים ותקנות ולא מי רוצה ככה או ככה. זו שיטה שצריכה להיות מובנית ולעמוד בכללים. העובדה שיש כוח פוליטי מסוים לציבור מסוים לא צריכה לשנות ,ילד זה ילד זה ילד".
השופטת וילנר והשופט עופר גרוסקופף סיכמו כי יש לתת למדינה לוח זמנים ודיון נוסף בנושא ייקבע בדצמבר.


