ועדת הכנסת אישרה היום (שלישי), בכפוף לריבזיה, את הצעת חוק יסוד לימוד תורה לקריאה ראשונה, ברוב של עשרה תומכים מול ארבעה מתנגדים. ההצעה מבקשת לקבוע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל, אך הדיון סביבה התמקד בשאלה אם מדובר בעיגון ערכי-חוקתי ברור ומה עשויות להיות השלכותיה.
המשנה ליועמ"שית, עו"ד אביטל סומפולינסקי, טענה כי לא ניתן להתקדם לפני שתובהר מטרת החוק, וכי הנוסח הנוכחי אינו עונה על שאלות הנוגעות לחובות, זכויות והגדרת אדם חרדי. מנגד, ח"כ יוסי טייב אמר כי ההיגיון החוקתי של ההצעה ברור, וכי היא נועדה להעניק ללימוד התורה מעמד ערכי ו"מטריה חוקתית" ביחס לערכי יסוד אחרים.
ח"כ מירב מיכאלי תקפה את ההצעה וטענה כי היא הופכת חוק יסוד ל"אתנן פוליטי במחטף", וכי מדובר בחוק שמיועד לגברים לומדי תורה בלבד. ח"כ יצחק גולדקנופף אמר כי מטרת החוק היא להכיר בתורת ישראל, וטען כי לא ייתכן שיהודים ייענשו על לימוד תורה. בדיון עלו גם שאלות על ההשלכות המעשיות והתקציביות של החוק: ח"כ ולדימיר בליאק שאל מה משמעות סעיף 2 ואם יש לחוק משמעות תקציבית, וח"כ משה גפני השיב כי שאלות כאלה לא נשאלו ביחס לחוקי יסוד אחרים, וכי החוק לא יפגע בזכויות ובהטבות לחיילים ולחיילי מילואים, אלא עוסק בערך לימוד התורה בלבד.
