רשות המיסים דיווחה היום (שלישי) שהכנסות המדינה מההיטלים על גז, נפט ומחצבים ל-2025 צפויות להיות גבוהות בכ-1 עד 3 מיליארד דולר מכפי שהוערך עד כה, והציגה תחזית אופטימית גם ביחס להכנסות ארוכות הטווח, בעשורים הקרובים. הרשות דיווחה כי כמעט 10 מיליארד דולר כבר נכנסו לקופה המדינה במשך השנים בזכות מיסוי הגז. הסיבה להערכה הגבוהה היא עלייה במחירי הגז בכ-2%, וכן עלייה של כ-6% באומדן עתודות הגז שנמצאות במאגרים, לעומת הערכה קודמת.

עם זאת, בעמותת 'לובי 99' טוענים כי ההכנסות מגז עומדות בפועל על פחות מחצי מהתחזית, בשל הסדרים של המדינה עם חברות הגז. "עשינו מחקר והשווינו בין התחזיות לבין המציאות", אמר אריאל פז סוויצקי, מנהל המחקר בעמותה, "במאגר תמר, הכנסות המדינה הגיעו עד 2025 לכ-5.8 מיליארד דולר, וזאת לעומת תחזית של כ-12 מיליארד דולר". לטענתו, הפער בין המספרים נובע מהסכמות בין החברות לאוצר, "ללא פיקוח ציבורי".

הערכות ונתוני רשות המיסים הוצגו היום בכנסת בדיון של הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר), המנהלת את רווחי הגז. לפי נציג רשות המיסים, שלומי פיליפ, ההערכה הנוכחית היא כי ההכנסות המצטברות לכל זמן פעילותם של המאגרים יהיו בין 61.7 מיליארד דולר ל-77.2 מיליארד דולר. הצפי לעשור הקרוב הוא 21 עד 25 מיליארד דולר.

פיליפ אמר כי ההכנסות, שמורכבות מכמה סוגי מיסוי, צפויות להיות במגמת עלייה בשנים הקרובות, בשל עלייה במחירי הגז בעולם ובקצב ההפקה בישראל. ב-2034 צפויה ירידה נקודתית בשל השקעות משמעותיות של החברות המפעילות בפיתוחם של המאגרים הגדולים: תמר, לוויתן וכריש. הוא אמר שההכנסות ממיסים שכבר גבתה ישראל עד כה עומדות על כ-9.9 מיליארד דולר, כשמתוכן כ-7.9 מיליארד "חלוטים", והיתר, כ-2 מיליארד, טרם הועברו במלואן, אך ההערכה היא, בסבירות גבוהה, שעוד יגיעו.

אומדנים לכמות גז במאגר מסוים אינן ודאיים, ונוטים להשתנות במהלך העבודה באותו מאגר. לדוגמה, מאגר הגז המצרי 'זהר' הוערך במקור ככמעט כפול מ'לוויתן', ולבסוף התברר כקטן ממנו. עם זאת, הפער בין ההערכות למציאות כנראה קטן יותר במקרה של ישראל.