"בכל ימי המלחמה אתם עבדתם. חילקתם צווי הריסה ביישובי הדרוזים והצ'רקסים. לא מצאתם זמן אחר? כשהם משרתים במילואים? מה הלחץ?", שאל אתמול (שלישי) יאסר געדבאן, ראש ועד ראשי רשויות דרוזיות, את עובדי רשות האכיפה במהלך דיון בוועדה המיוחדת לחיזוק הנגב והגליל בהריסת בתים ביישובי הדרוזים במהלך המלחמה, שיזם ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו).
הדיון התמקד בסעיף ג' 8 בתוכנית החומש ליישובים הדרוזים והצ'רקסים (החלטה 2856). הסעיף מתנה את התכנון בגידול הטבעי: "להנחות את מנהל התכנון לפעול להשלמת התכנון המתארי. ביישובי התוכנית שבהם נדרש עדכון התכנון המתארי ו/או השלמתו יילקח בחשבון צפי גידול האוכלוסייה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עד לשנת 2065".
"עשו החלטת ממשלה והכניסו סעיף 8 ג', אסור לדרוזים להתפתח על קרקע פרטית אלא לפי ילודה", הוסיף געדבאן. "סעיף 8 ג' הוא מחטף שפוגע בכל אחד מאיתנו. צריך לצאת למאבק. זה איום על הקיום שלנו. אין לנו היכן לבנות".
ראש מועצת ירכא, סלמן מולא, הצהיר כי יגן בגופו על התושבים: "בית שנבנה על אדמה פרטית לא יהיה הריסה גם אם ראש המועצה יעמוד על הגג ומול הדחפורים, על גופתי המתה לא יהיה".
נציג משרד המשפטים הודה בדיון כי סעיף 8 ג', שהגביל את פיתוח תוכניות המתאר ביישובים, הוכנס "במחטף להחלטת הממשלה… לא התקיים לפני כן דיון מקצועי ולא הובנו ההשלכות". הנציג אישר כי התקבלה הנחיה ממשרד ראש הממשלה שלא להסתמך יותר על סעיף זה מחוסר תשתית עובדתית: "דנו בו בוועדת ההיגוי והוחלט שלא ניתן להסתמך על הסעיף הזה, בגלל שללשכה המרכזית לסטטיסטיקה אין צפי לשנת 2065".
ראשי הרשויות הדרוזיות תהו מדוע לא בוטל הסעיף. הם הסבירו את מצוקת התכנון ביישובים והשפעתה על חיי הצעירים. "אנחנו במקום האחרון בילודה במדינה, כי אין לנו איפה לבנות", אמר והיב סייף, ראש מועצת יאנוח-ג'ת. ראש מועצת חורפיש, אנוור עאמר, הסביר כי האדמות ביישוב סווגו כ'חקלאי מיוחד'. "מה שנבנה עד 2018 הוא בסדר, אבל מאז אי אפשר לבנות". הוא גם הדגיש כי מינהל התכנון לא משתף את ראשי הרשויות ונציגי הציבור בתכנון.
"חובת המדינה לתכנן לא על קרקע פרטית בלבד"
הילה לוי גדיש ממינהל התכנון אמרה כי ברוב היישובים הערבים יש ריבוי בקרקע פרטית. "אנו מנסים לבדוק היכן יש קרקע מדינה, ושם לתת מענה למבני ציבור ולמחוסרי קרקע. צריך לאזן ביניהם. יש מלאי תכנוני".
"איך מתכננים למשפחות ללא קרקע?", תהה ח"כ עמאר בעוד ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) אמר כי "חובת המדינה לתכנן לא על קרקע פרטית בלבד. צריך לתת מענה לאוכלוסייה שכבר מוכנה לרכוש קרקע".
לדברי לילך שלום מרשות האכיפה, האכיפה מתבצעת על בנייה חדשה באמצעות צווים מנהליים שתוקפם 60 יום. היא טענה כי הצווים אינם מוצאים נגד בתים גמורים אלא רק לשלדי מבנים. ראשי הרשויות מחו וטענו כי חולקו צווי הריסה לבתים מאוכלסים. ח"כ ששון גואטה (הליכוד) הטיח בנציגים: "מי עובד עליי? ראשי הרשויות טוענים שיש בתים בנויים עם צווי הריסה".
"אם הבונה החליט להמשיך לבנות ולגור שם, זה לא משנה מבחינת הצו המנהלי", השיבה שלום.
"במהלך המלחמה קיבלנו 30 צווי הריסה", אמר נזיה דבור, ראש מועצת בית ג'אן. הוא הוסיף כי הצווים חולקו לאנשי מילואים שמשרתים עכשיו ביהודה ושומרון ובעזה: "הבנות שלהם קיבלו את הצו, וחשבו לפרוש מהשירות הלאומי". ד"ר באסם צעב הוסיף כי, "הבן שלי חודשיים בעזה ומוציאים לו צו הריסה. למי אני צריך לפנות? הצו כואב. לא יכול להבין למה הוצא הצו. הדרוזים נאמנים למדינה עכשיו צריך נאמנים לדרוזים".
שלום ענתה: "אנחנו מחלקים צו על עבירה, ולא מבררים מי הבונה. אם יש בעיה ניתן לפנות אלינו או אל בתי המשפט".
חוסאם כבישי, ראש המועצה המקומית ג'וליס, הוסיף כי הסחבת של המדינה הופכת שומרי חוק לעבריינים בעל כורחם.
בתום הדיון פנה עמאר בדרישה למינהל התכנון לקיים מידית מפגשים עם ראשי הרשויות, במטרה לבחון את הצרכים הייחודיים של כל יישוב ולבצע התאמות בתוכניות שהוגשו, תוך שיתוף פעולה הדוק עם הציבור. כמו כן, לאור דברי משרד המשפטים, דרש עמאר ממשרד ראש הממשלה להנחות את מינהל התכנון שלא להסתמך יותר על סעיף 8 ג', והצהיר כי יפעל באופן אישי להסירו לחלוטין מתוכנית החומש של העדה הדרוזית.
