עובדי מפלגות שיועסקו ביום הבחירות וביום שלאחריו בלבד – לא יהיו זכאים לתשלום תוספת בגין שעות נוספות, כך החליטה אתמול ועדת חוקה של הכנסת בהתאם להצעת היו"ר ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), במסגרת דיוני ההכנה של חוק הבחירות לכנסת לקריאה ראשונה בשני האחרון. בהסתדרות קראו להגביל את הסעיף לעובדים בשכר גבוה בלבד.
כבר בדצמבר 2020 נפגע לראשונה מעמדם של עובדי יום הבחירות, כאשר נקבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה, המזכה בתוספת תשלום עבור שעות נוספות, לא יחול על חברי ומזכירי ועדות קלפי, מפקחי טוהר הבחירות, אבות בית וסדרנים שמונו על ידי ועדת הבחירות, וכן משקיפים בקלפיות שמונו בשכר מטעם המפלגות לעבודה ביום הבחירות עצמו בלבד וביום שלאחריו.
עוד נקבע אז כי שכרם של עובדים אלה ישולם בתוך עד 60 יום מיום הבחירות (ולא עד 9 לחודש העוקב כפי שמורה חוק הגנת השכר). כמו כן נקבע כי שכרם ייחשב ל'שכר כולל', שאינו מצריך לחשב בנפרד את זכויותיהם הסוציאליות דוגמת הזכות להפרשה פנסיונית, לימי חופשה, דמי הבראה וכו'.
כעת, התיקון שהכניס היו"ר רוטמן לחוק מרחיב את ההחרגה מדיני העבודה האמורים גם על כל עובד אחר של מפלגה או ועדת בחירות – שיועסק רק ביום הבחירות או ביום שאחריו. משמעות הדבר היא שמאות אלפי עובדים, רבים מהם צעירים ובני נוער, המועסקים בפעילות צבע ותעמולה ביום הבחירות – ייפגעו בזכויותיהם לתשלום תוספת שעות נוספות, זכויות סוציאליות מעל שכר הבסיס ובמועד תשלום שכרם.
"הח"כים פוטרים את עצמם מחובות המעסיק"
"מי שתולה את השלטים, מחלק את הפליירים ועומד שעות מול הקלפי ביום הבחירות כדי שתצביעו למפלגה שלהם הם לרוב בני נוער וצעירים – בדיוק האנשים שחוקי שעות העבודה והגנת השכר נועדו להגן עליהם", אומר יעקב אביד מהאיגוד המקצועי לנוער בהסתדרות הנוער העובד, בתגובה להחלטת הוועדה. "חברי הכנסת משנים את החוק ופוטרים את המפלגות שלהם כמעסיקים, כלומר את עצמם, מחובות המעסיק להגביל את שעות העבודה, לשלם גמול שעות נוספות ולשלם שכר במועד".
אביד הדגיש, כי חקיקה דומה ביחס להעסקה על ידי מפלגות ביום הבחירות אינה קיימת באף אחת מכ-20 מדינות דמוקרטיות אותן סקר. "במדינות אחרות מי שעובד בשכר ביום הבחירות – מקבל את מלוא ההגנות, ולעיתים אף תוספות. ישראל לא הולכת כאן בעקבות נוהג מקובל; היא יוצרת חריג שאין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי, ועושה זאת על גבם של העובדים החלשים ביותר במערכת הבחירות".
"החוק הזה יוצר אווירה בעייתית, אווירה של 'סוף קורס' כשאפשר לשלם שכר באיחור של למעלה מחודש נוסף, כשכבר עברו חודשיים מאז הבחירות, המפלגה שלא נכנסה לכנסת כבר איננה – ופעמים רבות אינה משלמת כלל", אמרה ויוי וייץ, מהייעוץ המשפטי לאגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, והוסיפה: "אנחנו מציעים, בהתאם להצעה שהעלה ח"כ פינדרוס, שההחרגה הזו תהיה רק לעובדים מעל שכר מסוים ומעלה".
אלכס מילר ממחלקת קשרי הממשל של ההסתדרות הוסיף כי לאורך השנים קיבלו נציגי הנוער העובד והלומד פניות רבות של צעירים שלא קיבלו את שכרם לאחר תקופת הבחירות, בעיקר ממפלגות שהתמודדו ולא נבחרו לכנסת, ולפיכך לא היו זכאיות למימון מפלגות. "אנחנו מבקשים שלכל הפחות תיקבע ערבות של מפלגות שאינן מיוצגות בכנסת".
להצעה זו הצטרף ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). "ההחרגה מדיני עבודה שעליה אנחנו דנים כאן היא לא מהחובה לשלם שכר לעובדים, למען הסר ספק", אמר. באשר להצעה לקבוע הסדר שבמסגרתו יידרשו מפלגות ללא ייצוג בכנסת לערוב לתשלום שכר עובדיהן אמר: "יש בעיה בדיני בחירות לקבוע הסדר שמתגמל מפלגות קיימות על פני מפלגות אחרות, אבל הבעיה של אי תשלום שכר לעובדים אינה גדלה כתוצאה מהחוק הזה. אם מפלגה מחליטה לא לשלם לעובדיה – זה דבר אסור ועבירה חמורה מאוד".
התגובה להצעת ההסתדרות: "הסדר מורכב"
לבקשת ההסתדרות ומשרדי המשפטים והעבודה, הודיע ח"כ רוטמן כי החקיקה תיקבע כהוראת שעה בלבד, ולא כחקיקה קבועה שתשפיע על כלל מערכות הבחירות העתידיות. באשר להצעה לתחום את העובדים שיוחרגו מדיני העבודה לעובדים בשכר גבוה בלבד, טען רוטמן כי מדובר ב"הסדר מורכב" שאין בכוונתו לקדם במסגרת לוחות הזמנים הצפופים לקידום החוק.
נציגי משרד המשפטים ומשרד העבודה ביקשו לקבוע כי המפלגות יחויבו להציג לעובדים, ובפרט לעובדים צעירים, הודעה המפרטת את התנאים הייחודיים בהם יעבדו: דיני העבודה שאינם חלים עליהם, שעות העבודה שיצופה מהם לעבוד או העובדה שיידרשו לעבוד בשעות הלילה. נציג וועדת הבחירות התנגד להצעה זו ואמר "מאוד קשה לתת הודעה לעובד כשאתה לא יודע מתי יסתיים יום הבחירות. המפלגה לא יודעת להגיד. הרבה פעמים מגייסים עובד באמצע יום הבחירות. לצפות שהנציג בשטח ינפיק הודעה לעובד זה מורכב מאוד". יו"ר הוועדה רוטמן דחה את ההצעה ואמר "אני משאיר לכל מפלגה לקבוע איך נראה חוזה העסקה של עובד מפלגה. בסוף מי שלא כותב חוזה העסקה כמו שצריך חושף את עצמו לתביעות. אני לא מייצר פה עוד רגולציה לאירוע הזה".
ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) הסכים עם יו"ר הוועדה כי יש בעייתיות באבחנה בין מפלגות המיוצגות בכנסת לבין מפלגות חדשות – אך הדגיש כי חשוב להתייחס לבעיה של אי תשלום שכר לעובדים מצד מפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה. "זו בעיה אמיתית, ויש גם את הבעיה של ספקים קטנים שלא תמיד מקבלים את כספם. אני רוצה להציע ולבקש ממשרד המשפטים ומוועדת הבחירות לבחון אם במסגרת הסדרת יחידות המימון ניתן לבדוק אם יש דרך לבצע הגנה טובה יותר על תשלום לעובדים ולספקים".
