2025 הייתה שנה של התאוששות זהירה לחקלאות הישראלית, אבל לא של חזרה לשגרה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (שלישי) מציגים תמונה מורכבת: ענף החקלאות בישראל ממשיך להתאושש, היקף הייצור וערך התפוקה החקלאית גדלו, ענפי בעלי החיים הובילו את ההתאוששות והייצוא התרחב. מצד שני, הנתונים חושפים את ממדי הפגיעה של הבצורת הקשה והמשך הלחימה באזורי הגבול, במיוחד בגידולי השדה, שמשתקפים מהיקף פיצויי מס רכוש ותמיכות של מיליארדי שקלים. עוד חושפים הנתונים את חשיבותה של מדיניות ממשלתית מוטת צמיחה בענף החקלאות, והשפעתה על יציבות הענף שמאפשרת אספקה רציפה של מזון טרי לציבור.

לפי הנתונים שהתפרסמו, ערך התפוקה החקלאית עלה ב-2.5% לעומת 2024 והסתכם בכ-38.9 מיליארד שקלים. עיקר הגידול נבע מעלייה בכמויות הייצור, כשמחירי התוצרת עלו בשיעור מתון של 1.1% בלבד. הוצאות החקלאים דווקא ירדו: ערך התשומות החקלאיות ירד ב-3.7% לכ-22.3 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות ירידה במחירי התשומות ובהיקף השימוש בהן.

אלא שמאחורי נתוני המאקרו מסתתרת מציאות מורכבת בהרבה, שמושפעת משילוב של שינויי אקלים, בצורת, גלי חום ומצבי קיצון במזג האויר, לצד מדיניות ממשלתית חקלאית וגיאופוליטית.

צניחה של 90% ביבול החיטה

2025 הוכרזה כשנת בצורת באזורים נרחבים. הפגיעה החריפה ביותר נרשמה בגידולים הצמחיים ובמיוחד בתפוקת גידולי השדה שירדה ב-17.3%. הפגיעה הבולטת ביותר הייתה בחיטה, שרשמה צניחה חריגה של 90% ביבול בשל הבצורת. יבול הזיתים לשמן ירד ב-50%, והושפע גם מהבצורת וגם מתופעת הסירוגיות ביבול: מחזור טבעי שבו שנת יבול גבוהה מתחלפת לעיתים בשנת יבול נמוכה. ירידות חדות נרשמו גם בכותנה, שירדה ב-57.7% בהשפעת הבצורת וגלי החום שפקדו את ישראל בקיץ 2025. בכמות הפירות ללא הדרים ומטעים צעירים נרשמה ירידה של 8%, בעקבות הבצורת והמחסור במנות קור, אך גם בשל הלחימה הממושכת בגבול הצפון.

זינוק של יותר מ-100% בייצור השום

דווקא ענף הירקות הפגין חוסן. תפוקת הירקות, תפוחי האדמה וירקות המקשה גדלה בכ-8.9%, עם עליות גדולות במיוחד בייצור שום – 105.4%, בצל – 33.3%, עגבניות למאכל – 15.9%, פלפלים – 2.7% וקישואים – 24.3%. עלייה בולטת נרשמה גם בגידול פטריות – 17.7% ותפוזים – 16.3%.

מדיניות מכוונת של תמיכות למגדלים והרחבת שטחי הגידול

הגידול בהיקף הייצור של עגבניות וחזרתו של השום לסל הגידולים המקומי אינם מקריים. בשני המקרים מדובר בתוצאה של מדיניות ממשלתית ייעודיות שהתבטאה בתמיכות למגדלים שנועדו להרחיב את שטחי הגידול ואת מספר המגדלים ולהבטיח את אספקתם לשוק המקומי.

במקרה של השום, מדובר במהלך שהוביל משרד החקלאות להצלת הענף המקומי שקרס בעקבות הסרת המכס ב-2022. גידול השום בישראל כמעט נעלם בעקבות הרפורמה שהובילו שר האוצר דאז אביגדור ליברמן ושר החקלאות דאז עודד פורר. הקצאת תמיכות ייעודיות לענף בשנה החולפת הביאה לעלייה של 105.4% בכמות השום היבש.

גם גידול העגבניות ב-2025 גדל והתייצב בזכות מדיניות מכוונת. החרם שהכריזה טורקיה על ישראל ב-2023 חסם את מקור היבוא המרכזי של עגבניות. במשרד החקלאות החליטו על מדיניות 'מדפים מלאים', רציפות אספקה ומחירים נגישים לצרכן, תוך התבססות בעיקר על תוצרת מקומית. הוקצו תמיכות ייעודיות להרחבת שטחי הגידול ושיפור האמצעים, לצד השקעה בזרעים ואמצעי הדברה מתקדמים, שהביאו לגידול בייצור.

התחזקות בענפי בעלי החיים

חלקם של הגידולים הצמחיים בתפוקה הכוללת הצטמצם, אך נרשמה התחזקות בענפי בעלי החיים בשנה החולפת. ערך התפוקה בענף עלה ב-7.2%, והייצור עצמו גדל בכ-4.6%. עליות נרשמו כמעט בכל הענפים המרכזיים בקטגוריית בעלי החיים: בבקר (בשר וחלב), בצאן ובעופות, לצד גידול בייצור בשר בקר, בשר הודו ובשר כבש. הייצור בענף הלול (פטמים, הודו, ביצים ואפרוחים) עלה ב-4.4% ותפוקת החלב עלתה ב-4%. ירידות בולטות נרשמו דווקא בענפים קטנים יותר, בהם הדיג, בשר העיזים וייצור הדבש, שנפגע ב-34.2% בשל עומסי החום שהשפיעו על הפריחה.

הנתונים ממחישים שדווקא הענפים כמו הרפת והלול, שמתבססים על ייצור רציף ופחות על תנאי מזג האוויר, הצליחו לפצות במידה מסוימת על הפגיעה הקשה בגידולי השדה.

יצוא האפרסמון והמנגו זינק, ירידה ביצוא כותנה ורימונים

אחד הנתונים הבולטים בדו"ח הוא המשך התאוששות היצוא החקלאי במגוון רחב של מוצרים. ערך היצוא, שעלה ב-4.3% והסתכם בכ-5 מיליארד שקלים וכמות היצוא, שגדלה ב-5.2%, מעידים על כך שלמרות המלחמה, החקלאים עמדו בביקושים בשווקים הבינלאומיים.

עם המוצרים הבולטים שבהם גדלה כמות היצוא נמנים האפרסמון שגדל ב-45.2%, הליצ'י שגדל ב-28.3%, המנגו – ב-14.1%, התמרים – ב-13.8%, תפוחי האדמה – ב-20.6%, עגבניות – ב-13.7% והאשכוליות – ב-12.1%. בכמות יצוא זרעים לירקות חלה עלייה של 13.9% ובכמות יצוא דגי הנוי חלה עלייה של 17.2%. לעומתם, כמות יצוא הכותנה (סיבים) ירדה – 58.1%, כמות יצוא הרימונים ירדה ב-14.4%, כמות הגזר ירדה ב-7.1% וכמות יצוא האבוקדו ירדה ב-2.3%.

התמיכה והפיצויים מהממשלה עלו, ואיתם הכנסות החקלאים

התמונה בשוק המקומי הייתה הפוכה. היקף התוצרת שיועדה לשוק הישראלי ירד ב-3.5%, וערכה ירד ביותר מ-5%, בין היתר בשל ירידה של 1.8% במחירי התוצרת המקומית. 40.3% מכלל ערך הייצור החקלאי נמכרו לשוק המקומי, 37.7% תעשייה, 13% ליצוא ו-9% סופקו לתוצרת ביניים. בענף הגידולים הצמחיים 60.9% מערך התפוקה נמכרו לשוק המקומי, 23.6% ליצוא, 10.0% לתוצרת ביניים ו-5.5% סופקו לתעשייה.

אחד הנתונים המשמעותיים ביותר בדו"ח אינו קשור כלל ליבולים או למחירים, אלא להיקף התמיכה הממשלתית, בדגש על פיצויים על נזקי המלחמה ונזקי טבע. התוצר המקומי הנקי של החקלאות גדל ב-12.4% והסתכם בכ-16.5 מיליארד שקלים. לענף הועברו כ-3.3 מיליארד שקלים בפיצויים ובתקבולים נוספים, בעיקר פיצויי מס רכוש ותמיכות בעקבות נזקי מלחמת 'חרבות ברזל'. פיצויי מס הרכוש לבדם הסתכמו בכ-923.5 מיליון שקלים, כמו ב-2024. לאחר הוספת הפיצויים להכנסות הענף, עלתה ההכנסה ב-11.5%, ל-19.8 מיליארד שקלים.

התאחדות חקלאי ישראל: "תזכורת שהחקלאות הישראלית ממשיכה להתמודד עם אתגרים"

לצד הקשיים, הדו"ח מספק גם אינדיקציה לאופטימיות זהירה מצד החקלאים. 2025 התאפיינה בעלייה של 4.9% בכמות הנטיעות החדשות. במיוחד בולטת עלייה של 112.7% בנטיעות של עצי זית צעירים, עלייה של 26.3% בנטיעות ענבי מאכל, 18.4% יותר נטיעות של ענבי יין ו-18% יותר נטיעות הדרים צעירים. מדובר בהשקעות שיניבו פרי רק בעוד שנים, ולכן הן משקפות אמון מסוים בעתיד הענף, למרות המציאות הביטחונית, תנאי האקלים ואי-ודאות כלכלית מתמשכת.

נתוני 2025 מציגים חקלאות ישראלית שהצליחה להמשיך לייצר, לייצא ואף לצמוח למרות שתי חזיתות קשות: המלחמה והבצורת. עם זאת, הם גם מזכירים שהמחיר הכבד של מחסור במים ותנאי האקלים הקיצוניים של השנים האחרונות מסמנים מגמה שאין להקל בה ראש. החוסן של החקלאות נשען במידה רבה על מדיניות ממשלתית מצמיחה, וקריאת כיוון ברורה לשמירה על ביטחון המזון.

התאחדות חקלאי ישראל: "נתוני הלמ"ס מצביעים על חוסנה של החקלאות הישראלית ויכולתה לשמור על רציפות תפקודית. גם בתקופה מורכבת במיוחד, ממשיך הענף לספק את התוצרת הטרייה השוטפת ודואג שהמדפים בשווקים יהיו מלאים. העלייה בתפוקה החקלאית, בתוצר ובייצור מעידה על יכולתו של הענף להמשיך לספק תוצרת מן הצומח ומן החי גם תחת אתגרים ביטחוניים וכלכליים.

"לצד זאת, יש לשים לב לכך שחלק מהגידול בהכנסות הענף משקף תמיכות שניתנו בעקבות נזקי המלחמה, ובמקביל נרשמו ירידות בתפוקת הגידולים הצמחיים ובענפים מרכזיים כמו ירקות, תפוחי אדמה, מקשה ומטעים. זוהי תזכורת לכך שהחקלאות הישראלית ממשיכה להתמודד עם אתגרים כבדים, גם כשנתוני המאקרו מצביעים על יציבות ואף על צמיחה. לכן יש חשיבות רבה לתמיכה ומתן הפיצוי הנדרש, לטובת המשך רציפות תפקודית.

"הנתונים מחזקים את הצורך במדיניות ממשלתית ארוכת טווח, בעידוד הענף, ובמתן אופק לחקלאי ישראל. יש להבטיח את המשך הייצור החקלאי והגדלת התפוקה והפריון בישראל באמצעות השקעות הון בתשתיות מים, במו"פ, בחדשנות. אלה יחזקו את יכולתם של החקלאים להמשיך לייצר מזון טרי ואיכותי עבור אזרחי ישראל, בחירום ובשגרה, ויחזקו את ביטחון המזון".