בית הדין לעבודה זיכה חברה קבלנית ואת מנהלה מאישום בהפרת תקנות העבודה בגובה, שהוגש בעקבות תאונת עבודה קטלנית שבה נהרג עובד לאחר שפיגום זיזי קרס באתר בנייה. השופטת קבעה כי משרד העבודה לא הוכיח שהעבודה שביצע העובד ענתה להגדרת "עבודה בגובה" שבתקנות ולא הוכיח שהחברה הייתה מודעת להפרה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב זיכה את חברת הבנייה שלמה קופמן חברה לקבלנות בניין ולהשקעות ואת מנהלה עופר קופמן מאישומים של הפרת תקנות הבטיחות בעבודה, שהוגשו בעקבות תאונת עבודה קטלנית באתר בנייה ב-2018, שבה נהרג העובד מוחמד אגאבריה ז"ל. השופטת וסגנית נשיאת בית הדין, יפית מזרחי-לוי, קבעה כי המדינה לא הוכיחה מעבר לספק סביר את יסודות העבירה שיוחסה לנאשמים, וכי כתב האישום סבל מפגמים מהותיים שפגעו ביכולתם להתגונן. את החברה ואת קופמן ייצגו בהליך עורכי הדין חדוה וגלעד באום.
התאונה אירעה ב-9 באוקטובר 2018. אגאבריה עבד בהתקנת פיגום שאמור להיתלות על זיזים המעוגנים לקומה השלישית של המבנה. על פי כתב האישום, זיהה אגאבריה כי אחד משני הזיזים האמורים להחזיק את הפיגום לא הוכנס לבטון מבעוד מועד בזמן היציקה כנדרש. בהחלטה עצמאית, וללא קבלת אישור מהגורמים הרלוונטיים באתר ואף ללא עדכונם, החליט אגאבריה לקדוח את הזיז לבטון בניגוד לשיטת העבודה המקובלת ולהתקין את הפיגום למרות המחדל. לאחר הכנסת הזיז הרים המנוף את הפיגום, תלה אותו על שני הזיזים, ואגאבריה עלה על הפיגום תוך שהוא משוכנע שהזיז יחזיק אותו, אולם כששחרר את הפיגום מרצועות המנוף שהחזיקו אותו, נפל הפיגום והתפרק ואגאבריה נפל עימו אל מותו.
בכתב האישום הבהירה המדינה כי אינה מייחסת לנאשמים אחריות למותו של אגאבריה. עם זאת, האשימה המדינה את החברה הקבלנית ואת מנהלה כי אגאבריה עבד בגובה ללא רתמת בטיחות כנדרש. בכתב האישום נכתב גם שביום התאונה נמצאו ליקויי בטיחות נוספים באתר, הקשורים לגידור מעקות ועבודה בגובה ללא ציון מגן אישי מתאים.
בפסק דינה קבעה השופטת מזרחי-לוי כי המדינה לא הוכיחה שהיה מדובר ב"עבודה בגובה" כהגדרתה בתקנות. לדבריה, כתב האישום לא פירט מהו היסוד שהפך את העבודה לכזו – אם משום שהפיגום לא היה מגודר, משום שלא אושר לשימוש מטעם מנהל העבודה או מטעם אחר – והמדינה העלתה חלק מטענותיה רק בשלב הסיכומים. נקבע כי הרחבת החזית פגעה בזכות הנאשמים להתגונן והקימה בנסיבות העניין גם טענה של 'הגנה מן הצדק'.
עוד קבע בית הדין כי הראיות אינן מוכיחות שהפיגום שעליו עבד המנוח אכן היה ללא מעקה תקני. המדינה הסתמכה על תמונות של פיגומים אחרים ועל ראיות נסיבתיות, אך לא הציגה ראיות ישירות לגבי הפיגום הספציפי שהתמוטט. מצד שני, מטעם ההגנה העידו כי מדובר בפיגום תקני ששימש גם בקומות קודמות, ובית הדין קבע כי נותר ספק סביר בשאלה זו.
פסק הדין עוסק בהרחבה גם בשאלה המשפטית אם הפרת תקנות העבודה בגובה היא עבירת אחריות קפידה, שאינה דורשת הוכחת כוונה או רשלנות. השופטת דחתה את עמדת המדינה וקבעה כי מאחר שתקנות העבודה בגובה הותקנו ב-2007, לאחר תיקון 39 לחוק העונשין, אין לראות בהן עבירות אחריות קפידה ללא הוראה מפורשת המבהירה זאת. לכן היה על המדינה להוכיח מודעות מצד החברה או מנהליה להפרה הנטענת, שאותה לא הצליחה להוכיח. לקביעה אחרונה זו עשויות להיות השלכות משמעותיות על ענף הבניין, שכן היא מצמצמת את אחריות החברות הקבלניות ונושאי המשרה הבכירים בהן על הנעשה בשטח באתרי הבנייה שבאחריותן.
