מי כתב את מגילות קומראן? מחקר חדש במימון האיחוד האירופי מנסה לענות על התעלומה, שמעסיקה את החוקרים כבר עשרות שנים. המחקר, שיערב חוקרים ישראלים רבים מרשות העתיקות, ישקיע כ-2.5 מיליון יורו בניסיון לנתח את המגילות במגוון שיטות, כולל בדיקות כימיות וניתוח כתבי יד, כדי לזהות במדויק את מקורותיהן של המגילות השונות, ולענות על השאלה היכן ומתי הן נכתבו.
מגילות מדבר יהודה, שמוכרות גם בכינוי 'מגילות קומראן', נחשבות לאחד הממצאים הארכאולוגיים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה היהודית, ויש להן מקום של כבוד בארכאולוגיה העולמית ככלל. מדובר באוסף של מגילות רבות, שנמצאו במערות שונות במדבר יהודה, בעיקר בשנים 1947-1956, אולם חלקים מהן המשיכו להימצא לאורך השנים, חלקם ממש בעשור האחרון. מדובר במגילות, שמרביתן כתובות בעברית קדומה, וחלקן ביוונית ובארמית, שמתוארכות לימי הבית השני, ולפי ההשערה הרווחת נכתבו, לפחות ברובן, בידי יהודים בני התקופה, בעיקר, ככל הנראה, בידי מי שכינו את עצמם 'עדת היחד'.
ייחודן של המגילות נובע משילוב של הכמות הגדולה מאוד של ממצאים כתובים, שכוללת 25,000 פיסות טקסט באורכים משתנים, עם החשיבות הרבה של הטקסטים. חשיבות זו נובעת מהעובדה שמגילות קומראן כוללות גרסאות קדומות מאוד לטקסטים שנחשבים קאנוניים ביהדות ובנצרות – כולל גרסאות מוקדמות של התנ"ך, הספרים החיצוניים, ואף מסמכים שמתארים את חיי היום-יום של 'עדת היחד', בתקופה שבה התעצבו הנצרות והיהדות בת ימינו.
עדת היחד והוויכוח על זהות הכותבים
לאורך השנים גובשו תיאוריות רבות לגבי זהותם של כותבי המגילות. מתוכנן של חלק מהמגילות ברור שרבות מהן נכתבו בידי הגוף החברתי-דתי שמכנה את עצמו 'עדת היחד'. העדה, שתיאורים מפורטים יחסית של אורחות חייה ואמונותיה שרדו, מתוארת כקהילה סגפנית, שחיה באזור המדבר, הקפידה מאוד על טומאה וטהרה, והתעסקה רבות במאבק בין מי שהם כינו 'בני האור', כלומר חברי העדה, ו'בני החושך', כלומר אויביהם הרוחניים. לחוקרים אין עד היום ודאות לגבי זהותה של העדה המדוברת, ואף לא האם היה מדובר בקבוצת עילית של זרם רחב יותר, או בקהילה סגורה וצרה יחסית.
התיאוריה הרווחת קושרת את העדה, על בסיס תיאורי היום-יום שלה והתאולוגיה שלה, אל הזרם 'איסיים', שמתואר בכתביו של ההיסטוריון היהודי-רומאי יוספוס פלביוס. זאת, בין היתר, בשל הסגפנות וחיי הקהילה המשיחיים שעולים מן הכתבים, ומזכירים את תיאוריו של פלביוס.
ואולם, ישנם חוקרים שמטילים ספק בזיהוי, בשל הבדלים מסוימים בתיאורי החיים או בתפיסות הדתיות בין האיסיים לבין עדת היחד. אחרים מעלים אפשרות שבאותה תקופה היו זרמים רבים, שפלביוס נקט הכללה כאשר כרך אותם בשם ה-'איסיים', ושעדת היחד, או קבוצות דומות לה, היו אחת מקבוצות אלו. חוקרים מעטים יותר כופרים בכלל הייחוס המוזכר ל-'איסיים', ומשייכים את 'עדת היחד' דווקא לקבוצה שמגיעה מקרב הזרם הצדוקי המוכר יותר, שלכאורה הוגלו מירושלים וחלמו על היום שבו ישובו למקומם הטבעי.
ספרייה גנוזה של מגוון קהילות, או בית מדרש עצמאי?
שאלה נוספת, קשורה אך נפרדת, נוגעת לכותבי המגילות עצמן, ובעיקר לכמות ולהיקף הנרחבים של כתביהן. בהנחה שמרבית המגילות נכתבו בידי עדת היחד, האם הן נכתבו באופן מקומי על ידי קהילה אחת שהתקיימה באזור? או שאולי היו מעין ספרייה או מטמון של ספרים שנכתבו בידי מגוון קהילות של 'עדת היחד', או זרמים קרובים אליה, שהיו פרוסות גיאוגרפית בכמה מקומות באזור ארץ ישראל, וקובצו באזור קומראן? ואם כן, האם הן נאספו לאורך זמן ובאופן וולונטרי? או שהן נשלחו לשם וקובצו שם על רקע השמדתן של חלק מהקהילות במרד הגדול?
הכלים החדשים לזיהוי מקור המגילות
על התעלומה הזו מבקשים החוקרים לענות כעת, דרך ניתוחן של כ-250 מגילות מרכזיות. מועצת המחקר האירופית (ERC) העניקה לפרופ' מלדן פופוביץ' מאוניברסיטת חרונינגן שבהולנד, שנחשב לבעל שם עולמי בתחום מגילות מדבר יהודה, מענק מתקדם על סך 2.5 מיליון אירו עבור הפרויקט. "המחקר שאנחנו עומדים לערוך הוא הגדול ביותר שנעשה בעזרת AI להבנת הרקע התרבותי של מגילות מדבר יהודה", סיפר פרופ' פופוביץ'. "המגילות האלה הן עדות יוצאת דופן לעולם אינטלקטואלי עשיר שפעל ביהודה הקדומה. השילוב של בדיקות מעבדה באמצעים מתקדמים וחקר כתבי היד עם הבינה המלאכותית, שהשתכללה כל כך בשנים האחרונות, מאפשר לנו לשאול שאלות שלא ניתן היה להשיב עליהן בעבר".
חידושו של הפרויקט הוא בהיקף הבדיקות הכימיות ובשימוש בבינה מלאכותית לניתוח הכתב. המגילות כבר פוענחו בעבר מבחינה לשונית, ואף נותחו בבדיקות פחמן 14 שתיארכו את מרביתן לתאריכים שונים באזור המאה ה-2 לפני הספירה עד המאה ה-2 או ה-3 לספירה, כאשר רובן ממוקמות באזור המאה הראשונה לספירה. אולם כעת מבקש המחקר לשלב בדיקות כימיות להרכבי המגילות עצמן, כולל הקלף שממנו עשויות רוב המגילות (היתר עשויות פפירוס), והדיו ששימש בהן. בכך, מקווים החוקרים להיות מסוגלים להבחין האם המגילות השונות נוצרו במקומות שונים, ואולי אף לאתר היכן. במקביל, החוקרים מבקשים לנתח את כתבי היד במגילות השונות באמצעות בינה מלאכותית, ובכך לנסות לזהות כותבים ספציפיים, ולשייך אותם למידע שנאסף על יצירתן הפיזית של המגילות.
החוקרים מקווים שבכך יוכלו להבין אילו מגילות נכתבו, מתי והיכן, ובכך לענות על השאלה הצרה יותר לגבי אופייה של הספרייה, ולשפוך אור נוסף על עדת היחד והזרמים היהודיים והקדם-נוצריים האחרים שהתקיימו בשלהי הבית השני.
בנוסף, המחקר, שמתוכנן להיערך במשך כחמש שנים, צפוי ליצור מסד נתונים חסר תקדים של מידע על המגילות, שיוכל לסייע במחקרים נוספים, וכן לייצר שיתופי פעולה אקדמיים וכלכליים בין רשות העתיקות ומוסדות אקדמיים מהארץ לחוקרים מהאיחוד האירופי ומיתר העולם.
"מגילות מדבר יהודה הן עדות מרגשת לעומק הזיכרון היהודי ולשורשים העמוקים של עם ישראל בארצו", אמר שר המורשת, הרב עמיחי אליהו. "זוהי זכות גדולה ואחריות לאומית לשמר את המגילות, לחקור אותן בכלים מדעיים".
