12-15% מכל שנתון של צעירים חרדים עוזב את החברה החרדית, כך עולה מ'שנתון יוצאי החברה החרדית', שפרסמה השבוע עמותת 'יוצאים לשינוי'. הנתון תקף לילידי סוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, שלפי העמותה זהו הדור המרכזי שעוזב את החברה החרדית בשנים האחרונות.

66% מיוצאי החברה החרדית נשארים דתיים או מסורתיים-דתיים. 46% מבין היוצאים מהחברה החרדית מגדירים עצמם דתיים, 20% מגדירים עצמם מסורתיים-דתיים, 17% מגדירים עצמם מסורתיים שאינם כל כך דתיים ו-18% בלבד מגדירים עצמם כחילונים. יוצאים מבוגרים נוטים להיות פחות דתיים מיוצאים צעירים.

60% מהיוצאים הגברים שירתו או משרתים בצה"ל. כמו כן, 60% מהמשרתים בצה"ל בסדיר ובמילואים, שלהם רקע חרדי, הם יוצאים מהחברה החרדית.

קבוצה הולכת וגדלה

השנתון, בעריכת צביקה דויטש ואדר אניסמן ממחלקת המחקר של 'יוצאים לשינוי' מבוסס על עיבוד וניתוח של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים מעידים על מגמת עלייה מדור לדור בשיעורי העזיבה מהחברה החרדית, החל מילידי סוף שנות השישים.

בקרב ילידי סוף שנות השישים והשבעים רק כ-7% עזבו את החברה החרדית; בקרב ילידי שנות השמונים 9-10% עזבו; בקרב ילידי שנות התשעים כ-11%; בקרב ילידי שנות האלפיים שיעור העזיבה גבוה מ-12%. בהתאם – שיעור היוצאים גבוה יותר בקרב צעירים מאשר בקרב מבוגרים, כשבכל קבוצות הגיל שיעור היציאה מהחברה החרדית בקרב גברים גבוה מאשר בקרב נשים.

"קצב הגידול של החברה החרדית הוא הגבוה ביותר בחברה הישראלית, ולכן, גם אם שיעורי העזיבה יפחתו במקצת, מספרם המוחלט של היוצאים מהחברה החרדית ימשיך לגדול", הסבירו במחקר. "שיעורם של היוצאים בחברה היהודית הלא־חרדית גדל במהירות, ועלה מכאחוז אחד בקרב ילידי שנות השמונים לקרוב ל־3% בקרב ילידי תחילת שנות האלפיים".

מדביקים רק חלקית את הפער האקדמי

80% מהיוצאים הצעירים עובדים, בדומה לכלל הצעירים באוכלוסייה הכללית. 20% מהיוצאים מועסקים במשרות בעלות שכר גבוה. כמו כן, רק 8% מהיוצאים מועסקים בהייטק, אך נרשמה מגמת עלייה עקבית בשנים האחרונות.

שיעור היוצאות מהחברה החרדית שהן בעלות תואר אקדמי עומד על 33%, דומה לשיעור החרדיות מבית (31%), ונמוך משמעותית משיעור הלא חרדיות (51%). שיעור היוצאים הגברים בעלי תואר אקדמי נמוך יותר, בין היתר לאור העובדה שמערכת החינוך החרדית לבנים אינה מכינה אותם על פי רוב לבגרות ולאקדמיה, ועומד על 21%, לעומת 41% בקרב גברים שאינם חרדים ו-8% בקרב חרדים.

שיעור התעסוקה של יוצאים עומד על 77.1%, לעומת 87.5% בקרב לא חרדים, 50.6% בקרב חרדים מבית ו-64.2% בקרב מצטרפים לחברה החרדית. לצד זאת, רק 23% מהיוצאים מהחברה החרדית מועסקים במקצועות הדורשים רמת מיומנויות גבוהה (מתוכם 3% בהוראה), לעומת 47% מהלא חרדים (מתוכם 4% בהוראה).

בקרב גברים יוצאים, 24% מועסקים כבעלי מלאכה, 13% כנהגים, ו-22% בתחום המכירות והשירותים – שיעור גבוה יותר במקצועות אלו הן לעומת חרדים מבית והן לעומת לא חרדים. שיעור העוסקים בהייטק מקרב היוצאים עומד על 8.4%, לעומת 21.3% בקרב לא חרדים ו-3.1% בקרב חרדים מבית.

כמחצית מהיוצאים (48%) תפסו את עצמם כעניים בחייהם הבוגרים (מגיל 15 ואילך), בהשוואה לקרוב לשליש מהלא־חרדים ומהחרדים מבית (29%) ומעט יותר משליש מהמצטרפים לחברה החרדית (36%). החוקרים הסבירו כי אמנם ייתכן שעוני במשפחה מגדיל את הסיכוי ליציאה, או שעזיבת החברה החרדית משפיעה על תפיסת העוני בעבר, אך סביר שחלק מהפער נובע מתפיסת המצב הכלכלי של היוצאים בהווה. זאת, כיוון שהפער בתפיסת העוני נשמר גם בחמש השנים האחרונות ובשנה האחרונה.

23% מהיוצאים מתגוררים באזור ירושלים, לעומת 35% מהחרדים מבית ו-7% מהלא חרדים. 40% מהיוצאים מתגוררים במחוזות תל אביב והמרכז, לעומת 53% מהלא חרדים ו-49% מהחרדים (העיר בני ברק מצויה אף היא במחוז תל אביב).

שיעור גירושין גבוה

56% מהיוצאים מהחברה החרדית בגילי 25-64 הם נשואים, לעומת 94% מהחרדים מבית ו-67% מהלא חרדים. 70% מהיוצאים בגילים אלו הם הורים לילדים לעומת 77% מהלא חרדים ו-93% מהחרדים. נתונים אלו מושפעים בין היתר מהעובדה שמחצית מהיוצאים מהחברה החרדית הם בני פחות מ-30.

שיעור הגירושין בקרב היוצאים הגברים עומד על 18%, לעומת 12% בקרב הלא חרדים ו-2% בלבד בקרב החרדים מבית. עבור נשים מדובר ב-23%, לעומת 16% בקרב הלא חרדיות ו-2% בקרב חרדיות מבית. הפער נובע בין היתר מהנורמה של נישואים בגילים מוקדמים בחברה החרדית.

נתק מוחלט מהמשפחה אינו נפוץ בקרב יוצאים: 86% מהיוצאים מביעים שביעות רצון מסוימת בנוגע לקשר עם המשפחה החרדית. רק 47% מביעים שביעות רצון גבוהה, לעומת 70% באוכלוסייה הכללית.

"הגיע הזמן למדיניות לאומית"

"הנתונים בשנתון מבהירים שיוצאות ויוצאי החברה החרדית הם חלק הולך וגדל מהחברה הישראלית והעתיד שלה, בתחומים הקריטיים לעתיד המדינה: שירות צבאי, תעסוקה, השכלה והשתלבות אזרחית", אמר נחי פסיקוב, מנכ"ל עמותת 'יוצאים לשינוי'. "מדובר באוכלוסייה צעירה, בעלת מוטיבציה גבוהה לתרום ולהיות חלק מלא מהחברה הישראלית, אך כזו שמתמודדת עם חסמים ייחודיים הנובעים מרקע חינוכי וחברתי מורכב. בשנים האחרונות נבנו שיתופי פעולה נקודתיים עם חלק ממשרדי הממשלה, ואנו מאמינים שהגיע הזמן לעבור ממענים נקודתיים למדיניות לאומית סדורה".