"יום אחד, כדור הארץ שם לב שפחד גדול התעורר. הכל קרה מהר מאוד: האדמה רעדה, נשמעו רעשים מוזרים, דברים נפלו, ותחושת אימה גדולה מילאה את האוויר", כך נפתח הסיפור שכתבה ואיירה קרן מונזון, שנמצאת עכשיו בקראקס עם צוות 'ישראייד' שהגיע במיוחד כדי לסייע לקהילה המקומית להתמודד עם רעידת האדמה הקטלנית שהתרחשה במדינה בשבוע שעבר. "כתבנו סיפור על ילד ברעידת האדמה, ונקרא אותו ביחד עם הילדים במחנה המפונים", אומרת ל'דבר' ג'וליאנה פניה, ראש המשלחת של 'ישראייד' בוונצואלה בראיון מיוחד.
תשעה ימים עברו מאז שתי רעידות האדמה החזקות שפגעו בצפון-מרכז ונצואלה, ומניין ההרוגים הרשמי הגיע ל־2,295 כשלמעלה מ-40,000 נחשבים עדיין נעדרים. המצב ההומניטרי באזור הבירה קראקס קשה מאוד, כשעשרות האלפים שנותרו חסרי בית ותנאי המחייה הבסיסיים כמו שירותי בריאות, מזון, מים ותשתיות היגיינה, מוגבלים מאוד. ההערכות מדברות על נזק כלכלי של 10 מיליארד דולר כתוצאה מקריסתם של כ־1,400 בניינים. פניה מספרת שבמחנה המפונים-עקורים בו המשלחת עובדת יש כ-700 אנשים, ורבים מהם עדיין מחפשים את קרוביהם.
המשלחת שבראשה עומדת פניה מונה 6 אנשים מישראל, ונצואלה וגרמניה ועובדת ללא הפסקה מאז שנחתו בסוף השבוע, עם מעט שינה ואוכל, הם מנסים לסייע לאלפים שנותרו ללא בית, בתנאים הולכים ומחריפים. "להוריקן אתה יכול להתכונן, אבל רעידת אדמה זה כמו טילים מאיראן, אי אפשר להתכונן, זו הפתעה גמורה למרות שאתה יודע שזה יכול לקרות", אומרת פניה. לא רק אלמנט ההפתעה, גם המראות אליהם נחשפה מאז הגיעה למדינה הזכירו לה את מראות ההרס בישראל לאחר המתקפות האיראניות, "זה נראה דומה, דה-ז'וו עצוב בשבילי".
לצד משלחת ישראייד ומשלחות ישראליות של ארגוני סיוע נוספים, גם משרד החוץ, צה"ל וארגון זק"א הוציאו משלחות לאזור מוכה האסון, בכוונה לשתף בידע הרב שנצבר בישראל לאורך השנים בהתמודדות עם אירועים דומים. מטעם משרד החוץ מוביל את המשלחת שגריר ישראל במקסיקו המיועד, יועד מגן, ומטעם צה”ל מפקד משלחת צה”ל, ראש מטה פיקוד העורף, תת-אלוף אלעד אדרי. "נפעל לצד כוחות החירום המקומיים כדי לסייע בכל משימה שתידרש", אמר ראש המשלחת של זק"א, חיים אוטמזגין, המורכבת ממהנדסים, מחלצים, פרמדיקים, חובשים ואנשי מקצוע בעלי ניסיון.
![משלחת החילוץ של צה"ל ומשרד החוץ לוונצואלה (צילום: משרד החוץ ודובר צה"ל)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2026/07/משלחת-צהל-768x576.jpg "משלחת החילוץ של צה"ל ומשרד החוץ לוונצואלה (צילום: משרד החוץ ודובר צה"ל)")
לסיפור שכתבה לילדים, קראה מונזון, 'כשהאדמה רצתה להתמתח – סיפור על אהבה, דאגה וחוסן', וגיבור הסיפור, ילד שחווה את רעידת האדמה פוגש אחרי ההרס של ביתו את אנשי הטיפול וההצלה, מתעודד, מצליח לעזור לאחרים ובסוף הסיפור אפילו מצליח להתכונן לאסון הבא, שעלול לבוא. "לקרוא את הסיפור יעזור לילדים להבין שאין להם בית אבל שהם היו חזקים ושרדו, הם לא קורבנות. זה מסר עם הרבה תקווה ועוצמה", מסבירה פניה על הרעיון מאחורי.
העובדים והמתנדבים הישראלים אומצו בחום על ידי התושבים במדינה, מספרת פניה, למרות העבר הבעייתי בין שתי המדינות, "אנחנו צוות בין לאומי, יש ישראלים ועולים חדשים מכל העולם, גברים ונשים, ומרגשים מאוד רצויים, כולם היו מאוד חמים אלינו. בזמן שיש לא מעט באקלאש בעולם נגד ישראל, זה טוב לראות שכשאנשים עוזרים לאנשים, זה לא משנה מאיפה אתה מגיע".
פניה, שעובדת בארגון כבר 7 שנים והייתה ברחבי העולם בסיוע באירועים טרגיים, עלתה לישראל לפני חמש שנים, ולאור ניסיונה היא יודעת לספר שרעידת האדמה שהכתה במדינה הגיעה לאחר שנים ארוכות של חוסר יציבות פוליטית ומשבר כלכלי-חברתי עמוק. לקולומביה, ממנה עלתה לישראל, הגיעו בשמונה השנים האחרונות למעלה מ-5 מיליון ונצואליים, "זה משבר על משבר".
הפעולה במחנה המפונים-עקורים עם הילדים היא רק חלק מהפעולות של המשלחת, שמתמקדת גם בהנגשת מים נקיים וזורמים והתקנת מקלחות ושירותים לטובת התושבים והקהילה. "בצוות יש מהנדסים, ומדובר על צרכים בסיסים, אנחנו צועדים ופועלים לפי מה שעולה מהקהילה עצמה. הפעילות שבנינו לילדים נעשה בעזרת פסיכולוגים ומומחי בריאות הנפש".
פניה מספרת על מפגש עצוב וכואב במיוחד עם כבאי מקומי שסיפר על נערה עם תסמונת דאון שניצלה, אבל כל משפחתה נהרגה ברעש האדמה. "הוא סיפר שמנסים למצוא לה משפחה אומנת, היא לא יכולה לחיות במחנה המפונים. בגלל שאנחנו כישראלים עברנו את כל הכאב של השנתיים וחצי של המלחמה אנחנו יכולים להבין מה עובר על ונצואלה, אולי אפילו טוב יותר מרוב העולם. למרות שזה שונה, זה מאוד דומה". המשלחת תישאר בקראקס כל עוד יצטרכו אותה והמימון של הארגון יעמוד בפרויקט.
