בצל השקל החזק והתמתנות האינפלציה, בנק ישראל מוריד את הריבית בפעם השנייה ברציפות, מ-3.75% ל-3.5%, ירידה של 0.25 נקודות האחוז. הורדה זו תואמת את הערכות הכלכלנים, והערכת בנק ישראל לריבית בתום 2026 היא ל-3%.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון הדגיש כי על הממשלה שתיבחר להוביל לירידה בתוואי החוב לתוצר, וכי השנים האחרונות הוכיחו כי כריות פיסקליות (יחס חוב תוצר נמוך המאפשר עליה מהירה בעת חירום, י.ל), "אינן מותרות". לשאלת 'דבר' אם באותה מידת דחיפות יש להעלות את ההוצאה האזרחית, השיב הנגיד כי "אנחנו צריכים להשקיע במנועי צמיחה. יש לנו פער אדיר, אנחנו חייבים להשקיע בתשתיות, בחינוך, ובמהפכת ה-AI. כל ממשלה שתיכנס חייבת להתעסק בנושאים אלה, ולהכניס עוד אוכלוסיות לשוק העבודה".

תחזית הצמיחה ל-2026 עודכנה מ-3.8% ל-4%, והתחזית ל-2027 נשארה על 5.5%. בהחלטת הריבית צוין כי מזכר ההבנות שנחתם בין ארצות הברית ואיראן הוביל לירידה במחירי האנרגיה ולהתמתנות המתיחות הגיאופוליטית, וכי פעילות המשק מוסיפה להתאושש ממבצע 'שאגת הארי'.

כמו כן, בנק ישראל מעריך כי הגרעון הממשלתי השנתי צפוי לעמוד על 4.9% ב-2026 ו-4.2% ב-2027. האינפלציה נותרה בקרבת היעד והנתונים מצביעים על התמתנות. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה על 1.9%, והתחזית עומדת על 1.8% בתום 2026 ו-2027. הנגיד ציין כי שינויים גיאופוליטיים, שינויי שער חליפין, התפתחות בביקושים ושינויים בהוצאה הממשלתית עשויים להשפיע על האינפלציה.

במסיבת העיתונאים ציין הנגיד כי ייסוף השקל יצר אתגרים לענפי התעשייה וההייטק, וכי חבילת משרד האוצר, הכוללת בעיקר תמיכה בחיזוק התחרותיות דרך הגדלת הפריון ושיפורים כלכליים, תואמת להמלצות בנק ישראל. הנחות העבודה להערכת הבנק הן כי לא יתקיים סבב לחימה מול איראן בתקופת התחזית, וכי עצימות המלחמה מול לבנון תרד ותתרום לצמיחה. עוד מניח הבנק כי תחול עליה של 15 מיליארד שקלים בתקציב הביטחון, מתוכם 13 מיליארד מרזרבות. הבנק מעריך כי אם הממשלה תגדיל את תקציב הביטחון ב-25 מיליארד שקלים, הגירעון יעלה ל-5.5% והאינפלציה תעלה באופן עקיף מההוצאה, שתביא לעליה בביקושים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב בביקורת על כך שההפחתה לא הייתה חדה יותר מ-0.25%: "אנחנו במשרד האוצר רואים את התנועות במשק ואת מצבנו ביחס לכלכלה הגלובלית, ולכן הפצרתי בבנק ישראל להוריד את הריבית בחדות. ‏ההורדה המזערית של הריבית לא תואמת את האתגרים של משקי הבית והעסקים, לא מחוברת לצרכי המשק ומקשה על ענף ההייטק והייצוא. ‏הפחתה של הריבית בשיעור חד היא הצעד הנכון שיקל על יוקר המחייה, ויאזן את התחזקות השקל".

התאחדות התעשיינים קראה לנגיד בנק ישראל להמשיך במגמת הורדת הריבית גם בהחלטות הבאות. "המשק הישראלי זקוק למדיניות מוניטרית אקטיבית יותר שתסייע להקל על היצואנים, לחזק את התעשייה המקומית ולשמור על מנועי הצמיחה המרכזיים של ישראל. במקביל, אנו מצפים מהממשלה ומשר האוצר להוציא לפועל באופן מיידי את המתווה שהציג משרד האוצר לסיוע לתעשייה ולהייטק, לצד צעדים פיסקליים משלימים להתמודדות עם משבר הייסוף כמו רכישת מט"ח, פתרון למוסדיים ע"י מתן גישה לחדר העסקאות של בנק ישראל או כל פתרון אחר בנושא המוסדיים. המתווה הוא צעד חשוב ומבורך, אך הוא חייב להשתלב במהלך רחב יותר שייתן מענה אמיתי לעומק המשבר הפוקד את היצוא והתעשייה".

גם באיגוד יועצי המשכנתאות בירכו: "הורדת הריבית היא בשורה חיובית עבור מאות אלפי משפחות בישראל – המשק מתייצב בסביבת ריבית חדשה. הורדת הריבית היא בשורה חיובית עבור מאות אלפי משפחות בישראל. לאחר החלטת הנגיד, מדובר כבר בהפחתה מצטברת של 1.25 נקודות אחוז מאז שיא הריבית, ובמשכנתאות רבות המשמעות היא כבר חיסכון של מאות שקלים בהחזר החודשי". לצד זאת באיגוד מצננים את ההתלהבות: "גם אם נראה הפחתות ריבית נוספות בהמשך, המשק אינו חוזר לעידן הריבית האפסית. אנחנו נכנסים למציאות של סביבת ריבית חדשה: הריבית מתונה ויציבה יותר ולכן גם ההחלטות על רכישת דירה ונטילת משכנתא צריכות להתקבל מתוך ראייה ארוכת טווח ולא מתוך ציפייה שהריבית תמשיך לרדת באופן חד".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ רוני בריק אמר: "אנחנו כבר ארבע שנים מדווחים ללא הפסק על ההשפעה ההרסנית של הריבית הגבוהה. בנק ישראל צריך להמשיך להוריד את הריבית ל-2.5% עוד השנה והממשלה חייבת לחתוך את המס על השקעה בדירות להשכרה ולהחזיר את מסלול המס המופחת ליזמים שישכירו דירות לחמש שנים לפחות"

נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, עו”ד רועי כהן, הצר על ההפחתה המועטה בריבית לדבריו: "על רקע המציאות הכלכלית שבה נמצא המשק הישראלי, היה מצופה מנגיד בנק ישראל להפחית את הריבית בחצי אחוז. ההחלטה להסתפק בהפחתה של רבע אחוז בלבד מחמיצה הזדמנות משמעותית להאיץ את התאוששות המשק לאחר שלוש שנות מלחמה ומשבר"

יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי: "המשק הישראלי כולו שבמרכזו המגזר העסקי, זקוק מאוד להקלה הזו בעלויות האשראי הכבדות עם המעבר משלוש שנות מלחמה לשלב הצמיחה ויאפשר למגזר העסקי להגביר השקעות, להעסיק ולהחזיר את המשק לצמיחה אמיתית"