ישראל לא גיבשה מדיניות לאומית ברורה להתמודדות עם מבצעי השפעה של מדינות זרות המבוצעים באמצעות האינטרנט, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי). זאת למרות שבמל"ל ובמערך הסייבר הצביעו על הצורך לתת מענה לכך עוד ב-2017.
"השתלשלות הדברים מלמדת על דפוס חוזר של העלאת האיום לסדר היום, ונקיטת יוזמות להתמודדות בין-ארגונית עימו, אולם יוזמות אלו נזנחו ולא עלו על מסילת יישום ממשית", מזהיר המבקר, "נכון למרץ 2026, כתשע שנים לאחר שזוהה איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי, יש פערים משמעותיים בהתמודדות עימו במישור הלאומי – אין מדיניות לאומית בנושא ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות הבין-ארגונית עם האיום. בהיעדר דירקטיבה והכוונה סדורה אין הלימה בין האיום והתעצמותו לבין המענה הממשלתי שניתן לו והטיפול הממשלתי באיום זה לוקה בחסר".
לפי הדו"ח, בשנת 2017 עמד ראש המל"ל על כך שמדינת ישראל מהווה יעד להשפעה זרה מצד מעצמות ומצד יריבים והנחה לבדוק פערים בתחום. במקביל, בעבודת מטה שביצע מערך הסייבר על האיום הנשקף מהשפעה זרה במרחב הדיגיטלי הוא העלה כי המענה הלאומי בנושא חסר, וכי נדרש לגבש מענה בין-תחומי המערב גופים שונים. למרות זאת, לא גובשה מדיניות לאומית בנושא, המל"ל לא המשיך לקדם את הטיפול בו מול גורמי הממשלה השונים, ועבודה המטה הבין-ארגונית לא קודמה, למעט בנושא הבחירות.
ההתייחסות לוקה בחסר לסכנות נמשכה לפי המבקר גם בשנים שלאחר מכן, ואף לאחר 7 באוקטובר. מערך הסייבר התריע ביולי 2024 שהקהל הישראלי הוא יעד למאמצי השפעה והפצת דיסאינפורמציה ברשת, וכי מדובר בכלי אסטרטגי בשימוש אויביה של ישראל. המערך התריע שלא ניתן מענה מספק למאמצים אלה ופירט שורה של פערים בהתמודדות עם האיום.
באוגוסט 2024 הציג ראש מערך הסייבר לפני ראש הממשלה נתניהו את איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי ואת השלכותיו, והעביר לו בהתאם להנחייתו בספטמבר 2024 הצעה לתוכנית פעולה להתמודדות לאומית בין-משרדית עם הנושא. אך בחלוף כשנה, נכון לאמצע יולי 2025, התוכנית שהוצעה לא נבחנה על ידי ראש הממשלה או מי מטעמו. רק בעקבות פניית משרד מבקר המדינה ללשכת רה"מ, הועברה התוכנית ביולי 2025 למל"ל לצורך בחינתה.
כמו כן, הביקורת העלתה כי בהיעדר אישור מצד רה"מ לתוכנית ובהעדר אישור לתקציב הנדרש למימושה, מערך הסייבר קידם פעולות בעיקר בתחומי החינוך וההסברה לשם התמודדות עם האיום, לצד פעולות ראשוניות לבחינת אפשרויות טכנולוגיות להרחבת יכולות הניטור. פערים מרכזיים שמערך הסייבר הציף, נותרו בעינם.
הדו"ח מתפרסם כשלישראל אין מבקר מדינה מכהן, בשל הנחיית בג"ץ לערוך הצבעה חוזרת לתפקיד במליאת הכנסת, לאחר שהשבוע מתניהו אנגלמן סיים את כהונתו. לפי חוק מבקר המדינה, למבקר מותר לפרסם דו"חות עד שלושה חודשים לאחר סיום כהונתו.