ארכיון דיגיטלי מבוזר ומאובטח שומר כיום על מאות אלפי מסמכים היסטוריים כדי להבטיח שהמורשת הפלסטינית תשרוד. על פי דיווח של המגזין הטכנולוגי Wired, המוזיאון הפלסטיני בביר זית הרחיב את המאגר הדיגיטלי שלו כך שיאחסן יותר מחצי מיליון פריטים דיגיטליים, כולל מסמכי זהות, מסמכים רשמיים, מכתבים, יומנים, כתבי יד, מפות, תמונות והקלטות אודיו. המטרה: הגנה מפני הרס פיזי.

על פי הדיווח, הפרויקט עושה שימוש בגיבויים מבוזרים כדי לשכפל מידע בכמה אתרי שרתים מאובטחים בעולם. מנהלי הפרויקט מקווים כי כך יישמר המידע ותישמר הגישה אליו ברשת גם אם שרת מקומי או בניין יינזקו באופן פיזי.

המאגר מתפקד כפלטפורמה דו לשונית דיגיטלית בערבית ובאנגלית, נכתב בדיווח, ומתעדף תיעוד של חיי היום יום של אזרחים מן השורה והיסטוריות משפחתיות של פלסטינים בישראל ומחוץ לה.

לדברי עאמר שומאלי, מנכ"ל המוזיאון הפלסטיני, כ-80% מאוספים הלאומיים הפלסטיניים נבזזו, נהרסו או נמצאים תחת שליטה ישראלית. לטענתו, בשבוע הראשון של הלחימה בעזה ב-2023 הופצצו שתי גלריות לאומנות, שבעה מוזיאונים, שני ארכיונים גדולים בעזה, ומאות אתרים ארכיאולוגיים. על פי דו"ח מ-2025 של המכון למחקר יישומי – ירושלים, ארגון לא ממשלתי פלסטיני, ישראל השתלטה על לפחות 2,400 אתרים ארכיאולוגיים בגדה. נכון למרץ האחרון, אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, מצא כי נגרם נזק ל-164 אתרי תרבות בעזה מאז אוקטובר 2023, כולל בניינים היסטוריים, אתרים דתיים, מוזיאונים ואתרים ארכיאולוגיים.

הגנה מפני היעלמות

המוזיאון הפלסטיני, שפתח את שעריו ב-2016, התחיל ב-2018 לבנות את המאגר הדיגיטלי שאינו מסתמך על אתר פיזי אחד. הצוות, שכולל שלושה חברים שנתמכים על ידי רשת של מתנדבים, אסף חומרים ישירות מהמשפחות, ביקש מהן גישה ואישור לסרוק תמונות ישנות, מכתבים ומסמכים. התוצאה: פלטפורמת קוד פתוח שמכילה יותר מ-500 אלף פריטים. המאגר שוכפל כמה פעמים ברחבי העולם, מה שיצר מערכת מבוזרת שתוכל להתמודד עם מתקפת סייבר או מתקפה פיזית. "אנחנו לא יכולים להגן על המערכת מפני פריצה, אבל אנחנו יכולים להגן עליה מפני היעלמות", אמר שומאלי ל- Wired.

'ערכה בסגנון איקאה'

המוזיאון פיתח, על פי הדיווח, מעין 'תערוכה בקופסא' או 'ערכה בסגנון איקאה' שמאפשרת לכל אחד להוריד את החומרים, להדפיס אותם ולארגן תערוכות על חיי הפלסטינים בכל מקום בעולם. הפרויקט הוצג כבר יותר מ-260 פעמים, מיפן ועד סן פרנסיסקו, ותורגם לחמש שפות. אומנים ואוצרים בינלאומיים אף משתמשים במאגר בפרויקטים שלהם.

מוחמד רבאעי, מפקח על תהליכי דיגיטציה, אמר למגזין כי דיגיטציה של מסמכים עדינים דורשת מומחיות ספציפית: "דיגיטציה אינה מתמקדת רק ביצירה של תמונה דיגיטלית, אלא גם בשימור חומרים היסטוריים לדורות הבאים".

"הארכיון הדיגיטלי הוא דרך להגן על הזיכרון שלנו", אמר שומאלי. "כל סריקה, כל גיבוי, וכל העתק מייצג ניסיון להבטיח שהזיכרון הפלסטיני ישרוד, גם אם המקומות הפיזיים שבהם הוא מוחזק לא ישרדו. המשורר מחמוד דרוויש כתב: 'אנחנו שמסוגלים לזכור, מסוגלים גם לשחרר את עצמנו'. הארכיון הוא המחשה של עקרון הזה".