"6,000 מבנים הרוסים זו רק ההתחלה. זו גאווה גדולה מאוד. הייתה הפקרות, זה נגמר", כך אמר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במהלך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה על מדיניות האכיפה והפיקוח על בנייה בלתי חוקית בנגב.

השר תקף באופן אישי את פעילת 'עומדים ביחד' ויו"ר משותף מפלגת 'מקום לכולנו' רולא דאוד, לאחר שזו התעמתה איתו על דבריו בנוגע להיעדר נציגים בדואים בדיון. "הציבור מצביע ברגליים ואומר שאנו צודקים. הספסלים שלהם ריקים. הם מבינים שאני צודק והם טעו". דאוד אמרה כי נציגי הבדואים לא הגיעו מכיוון שהם עסוקים בטיפול בנפגעי פעולת ההריסה. השר בן-גביר ענה לדאוד, שמתגוררת ביפו: "איפה את גרה? הבית שלך חוקי? תראי לך אישור שהבית שלך חוקי. את מפחדת שיהרסו לך את הבית".

ערב הדיון פרסם פורום ראשי הרשויות הבדואיות בנגב גילוי דעת: "מדובר בדיון שמטרתו לייצר מופע תקשורתי ופוליטי, ולא לקדם פתרונות אמיתיים לתושבי הנגב. במקום לעסוק בהסדרת ההתיישבות, בתכנון, בפיתוח ובמתן אופק לאזרחים, בוחר השר להפוך את מדיניות הריסת הבתים לכלי פוליטי ולהציג אותה כהישג. ​לאור זאת, פורום ראשי הרשויות הבדואיות בנגב החליט שלא להשתתף בדיון זה, ולא לשמש תפאורה למהלך שנועד לייצר כותרות ולעודד הסתה נגד תושבי הנגב".

מהנתונים שהציג השר בן גביר עולה כי במהלך כהונתו פונו כ-11,000 דונם בנגב, עלייה של 81% לעומת שנים קודמות, "זה חלום", אמר השר בן-גביר. בנוסף נאמר כי בשנת 2025 התפנו כמיליון דונם בנגב כתוצאה מהסרת עבירות בנייה. נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2021 מצביעים כי שטח הבנייה הלא-חוקית של הבדואים בנגב הוא 82,255 דונם, מתוכם 54,123 דונם מחוץ ליישובי הבדואים. על-פי נתוני עמותת 'רגבים' בשנים 2024-2025 נבנו 8,359 מבנים לא חוקיים, ובוצעה אכיפה על 2,007 מבנים.

השר הציג גם עלייה בפעולות הפיכת הקרקע, פעולה המונעת עיבוד חקלאי: 3,630 דונם קרקע נהפכו ב-2024, 0 דונם ב-2025 ו-9,085 דונם 2026. "זה להחזיר קרקע למדינת ישראל, לציבור הנורמטיבי. זה להחזיר למדינת ישראל משילות. כשהורסים בתים לא חוקיים בנגב דואגים לאוכלוסייה בנגב", אמר השר, "אפשר לבנות שם גני ילדים וגנים ציבוריים". לשאלתה של ח"כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד) אם בוצעה גם בנייה, ענה השר כי "התפקיד שלי הוא להרוס".

"מה הסיכוי שלילדים שראו שהורסים את הבית של המשפחה, יהיה רצון להיות חלק מהמדינה?" אמרה ח"כ פרידמן, "עתיד הנגב בנוי גם על חיים משותפים בנגב". השר בן גביר השיב: "אם לא הורסים להם, הם הופכים להיות אנטי מדינת ישראל. כשלא מטפלים, המסר הוא שאין דין ואין דיין".

הדיון שהיה באווירה אוהדת לשר, נדמה לעתים כמסע בחירות למענו. נציגי גופי האכיפה שיבחו אותו על פועלו. כשנשאל מפקד מחוז דרום במשטרה ניצב חיים בובליל על מצב הפשיעה בנגב ענה כי "המשימה שלנו היא שמירה על אדמות מדינה" ופירט את פעולות המשטרה.

"התכלית היא לא הריסה", אמר מנכ"ל רשות הבדואים, יובל תורג'מן. "יש פה תוכנית עמוקה שמדברת על הסדרה. יש תוכנית מפורטת לכל מקבץ מגורים. זו לא פעולה שרירותית. כל הליך נבדק". נציגת רמ"י אמרה כי תהליכי ההסדרה מפגרים אחרי תהליכי האכיפה, שהואצו תחת השר בן-גביר.

במהלך הדיון אמר השר בן-גביר כי ביקש להיות אחראי גם על הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, אך ראש הממשלה סירב. אנשי המשרד לביטחון לאומי קראו בדיון לריכוז כל הסמכויות בדי השר ובידי המשרד.