המוסד לבירור עתירות של מפלגת הדמוקרטים קיבל את ערעורם של מוסי רז ואבי דבוש, וקבע כי השניים יוכלו להתמודד בפריימריז של מפלגת הדמוקרטים במסגרת משבצות הבטחת הייצוג השמורות למצטרפים מקרב חברי מרצ – מקומות 6, 8 ו-14 ברשימה. בכך הפך המוסד, המהווה בית דין פנימי של המפלגה, את החלטת ועדת הבחירות שמנעה מהשניים להתמודד. מנגד, נדחו ערעוריהם של ערן ניסן ומהרטה ברוך רון, לאחר שנקבע כי אינם עומדים בתנאי הסף שנקבעו בהסכם האיחוד בין העבודה למרצ.

רז כיהן בעבר כחבר כנסת מטעם מרצ בכנסות ה-15, ה-20 וה-24, ואבי דבוש התמודד בעברו מטעמה לכנסת, ואף התמודד בעבר על ראשות המפלגה. שניהם, כיהנו גם לאורך שנים בהנהלת מרצ. לפני כשבועיים, דחתה ועדת הבחירות של הדמוקרטים את בקשותיהם של רז ודבוש, ושל ערן ניסן ומהרטה ברוך רון להיכלל במסגרת הייצוג של מרצ – ובעקבות כך ערערו המועמדים.

פסק הדין של אב בית הדין, עו"ד רם פרדס, עוסק בפרשנות הסכם האיחוד שנחתם בין מפלגת העבודה למרצ ביולי 2024, במסגרתו הוקמה מפלגת 'הדמוקרטים'. ההסכם קבע כי מרצ תפרק את מוסדותיה, אך הבטיח מנגנון הבטחת ייצוג למתמודדים שהיו חברי מרצ ערב האיחוד, בכפוף לשלושה תנאים מצטברים – חברות במרצ במועד הקובע (15 במרץ 2024), תשלום דמי חבר באחת השנים בין 2022 ל-2024 ומילוי 'טופס הצטרפות ייעודי' למפלגה המאוחדת.

בפסק הדין כעת, נקבע כי עניינם של דבוש ורז, שערערו במשותף באמצעות עו"ד יפעת סולל, שונה מעניינם של ניסן וברוך רון – שכן המחלוקת בעניינם נגעה אך ורק לעובדה שלא מילאו את 'טופס ההצטרפות הייעודי' לדמוקרטים, אלא התפקדו למפלגה בדרך רגילה. לדברי המוסד לבירור עתירות, הכשל לא נבע מהתנהלותם של השניים אלא מהאופן שבו יושם הסכם האיחוד. פסק הדין קבע כי הנהלת מרצ לא הבהירה באופן מספק לחבריה כי קיים טופס ייעודי נפרד, לא הבחינה בינו לבין טופס ההתפקדות הרגיל, ולא יצרה מנגנון שיאפשר לחברים לוודא שהתפקדו במסלול הנכון או לתקן טעויות במהלך התקופה שנקבעה לכך.

עוד הודגש כי רז ודבוש אושרו בעבר כנציגי מרצ בוועידת הדמוקרטים ואף פעלו בפועל כנציגי מרצ במסגרת מוסדותיה, ולכן נוצר כלפיהם מצג מוסדי שלפיו הם מוכרים כמצטרפים מקרב מרצ. בנסיבות אלה נקבע כי אין מקום לשלול מהם בדיעבד את הזכות להתמודד במשבצות הייצוג בשל כשל ביישום ההסדר.

יצויין כי עמדתם של דבוש ורז נתמכה גם על ידי הנהלת המפלגה, כשיו"ר המפלגה יאיר גולן ומנכ"ל המפלגה עומר לובטון גרנות קראו למוסד לערעורים לאפשר את ריצתם במסגרת הבטחת הייצוג, ואף חברות הכנסת לשעבר מיכל רוזין וגבי לסקי, המתמודדות אף הן על משבצת הבטחת הייצוג למרץ הביעו בהם תמיכה. גם מזכ"ל מרצ לשעבר תומר רזניק טען כי לדבוש ולרז טענת הסתמכות חזקה לאור תפקידם כחברי הנהגת הדמוקרטים מטעם מרצ.

לעומתם, באשר לעניינו של ערן ניסן נקבע כי על אף שהציג "תשתית מרשימה, רצינית ואותנטית של פעילות ציבורית ומפלגתית במרצ" – הוא חדל להיות חבר מרצ כבר בשנת 2021 והתפקד למפלגת העבודה באותה שנה. לכן לא היה חבר מרצ במועד הקובע שנקבע בהסכם האיחוד, ומשכך אינו עומד בתנאי היסוד להשתייכות לקבוצת הזכאים. גם ערעורה של מהרטה ברוך רון, אשר כהנה בעבר כחברת מועצת העיר תל אביב יפו מטעם מרצ, אך בהמשך התפקדה למפלגת העבודה – נדחה. בפסק הדין נקבע כי זיקתה הציבורית והפוליטית ארוכת השנים למרצ אינה יכולה להחליף את דרישת החברות במפלגה במועד הקובע, שהיא תנאי מפורש שנקבע בהסכם האיחוד.

לצד ההכרעה המהותית, מתח המוסד לבירור עתירות ביקורת על ועדת הבחירות של המפלגה, לאחר שהחלטתה המקורית לדחות את הבקשות לא כללה כל הנמקה. בפסק הדין נקבע כי חובת ההנמקה היא מרכיב יסודי בהפעלת סמכות, וכי היעדר נימוקים מקשה על ביקורת ערעורית ועלול לפגוע בשקיפות ההליך ובאמון בו.

אבי דבוש הגיב להחלטה ואמר: "השכל הישר ניצח. עכשיו ממשיכים במרוץ אל הפריימריז ב-20 ביולי. אני פונה למעל 100 אלף המתפקדות והמתפקדים של הדמוקרטים ומבקש את הקול שלכם כדי שאוכל לייצג בכנסת את העוטף, את הפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות ואת המאבק בכהניזם."