יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) הודיע הבוקר (ראשון) שלא ימשיך לקדם את חוק הדיור הציבורי, בדיון שאמור היה להתכנס לצורך הצבעה בקריאה שנייה ושלישית על החוק. לטענת קרוייזר, במהלך השבוע האחרון הוא הגיע ל'הסדר פשרה' מול משרדי האוצר והשיכון בתמורה להפסקת הליך החקיקה, והסביר כי קיבל הבטחה משרד האוצר שיעביר כ-450 מיליון שקלים למשרד השיכון לצורך שיפוץ דירות ישנות והגדלת המלאי.

"במשך שלוש שנים עושים מסחרה על אנשים העניים בישראל, ובשביל מה?", אמרה בכעס ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים), מיוזמות החוק. לזימי האשימה את קרויזר בהתקפלות בפני פקידות האוצר שנלחמה נגד חידוש החוק מהרגע שאושר במליאת הכנסת ביוני 2023. "החוק הזה לא עבר לא בגלל הפקידות – אלא בגלל שלכנסת היה דחוף להעביר סדרה של חוקים אחרים לפני דיירי הדיור הציבורי".

לזימי העבירה ביקורת על השר לשעבר יצחק גולדקנופף (יהדות התורה), שהיה ראשון לעצור החוק, ולמרות שאפשר את חידושו, פעל לסכל אותו בכל הזדמנות מאז. כך ביקרה  גם את יו"ר ועדת הפנים הקודם, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), שבמשך שנתיים קבע דיונים ספורים על חוק ומשך את החקירה לרגע האחרון. שר השיכון, חיים כץ, שאמנם הוציא מכתב תמיכה בחוק לפני שבוע, לא הגיע הבוקר לוועדה למחות על עצירתו.

"דיירי הדיור הציבור מצביעים לממשלה הזו, אבל היא לא סופרת אותם", אמר ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), מיוזמי החוק, על הצהרת קרויזר. ביחד עם לזימי, ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) וח"כ אליהו רביבו (הליכוד) הוא ניסח מחדש את החוק שהיה בתוקף בין 2014 ל2023 ונועד לאפשר לכ-47 אלף דיירי הדיור הציבורי, שהתגוררו בדירתם לפחות חמש שנים, לרכוש אותה בהנחה, אם אין בבעלותם או בבעלות קרוביהם נכס.

בעקבות טבח 7 באוקטובר, ביטון ניצל את ההכרח לחדש את החוק וקבע שדייר או קרוב משפחה מדרגה ראשונה של דייר שנפל במלחמה או נרצח בפיגוע יהיו זכאים לרכישה בלי תנאי של תקופת מגורים מינימלית. "לא היה צריך לחדש את החוק כי החוק הקודם היה טוב כמו שהוא", אמר ביטון. "כל משיכת הזמן הייתה מיותרת וקרתה על גבם של האנשים העניים בישראל".

לטענת דני גיגי, יו"ר פורום הדיור הציבורי וממנסחי החוק, בימים האחרונים האוצר הפעיל לחץ משמעותי על השר לביטחון פנים יושב ראש מפלגת 'עוצמה יהודית', איתמר בן גביר, בשביל שזה יגרום לחבר מפלגתו קרויזר, לחסום את החקיקה וזאת בתמורה להטבות ותקציבים הקשורים במשרדו.

לטענת נציגי האוצר והשיכון, כפי שנאמרו בוועדת הפנים, אי-חידושו של החוק הוא הכרח כדי לא להמשיך לפגוע במלאי הדירות. "זה חוק שיש עליו את ההסכמה הכי רחבה, בכנסת ובממשלה", אמר גיגי ל'דבר', "אבל המתנגדים לחוק, פקידי האוצר שמונעים על ידי פורום קהלת, רמסו את אחד החוקים הכי צודקים והכי מוסריים".

קרויזר ונציגי האוצר והשיכון טענו היום בוועדה שהתקציב החדש יגדיל את מלאי הדירות עבור כ 10 אלף ממתינים ובמקביל ישפר את איכות חייהם של הדיירים שדירתם לא שופצה. עם זאת, התקציב המדובר כבר עבר בעבר למשרד השיכון אך לא נוצל.

יש לציין שנתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שלוקטו עבור קידום החוק על ידי לזימי, מלמדים שבתקופה שבה החוק היה בתוקף נשחק מלאי הדירות בקצב איטי יותר מאשר בתוקפות קודמות, בין היתר משום שההכנסות מהמכירות עברו ישירות לרכישת דירות חדשות. בין 2013 לסוף 2024 פחת מלאי הדיור הציבורי מכ-63.8 אלף דירות ל-47.1 אלף, כך שנגרעו מהמלאי כ-1,500 אלף דירות בשנה בממוצע. זאת לעומת גריעה של כ-2,900 דירות בשנה בין 1998 ל־2013, בתקופה שבה החוק הוקפא ומשרד השיכון מכר דירות במבצעי מכירות המוניים אך השתמש בכספים לרכישת דירות חדשות.